על העיוורון

פרופסור בנציון נתניהו, אביו של בנימין נתניהו, הוא אחד ההיסטוריונים החשובים בעולם בנושא יהודי ספרד בימי הביניים וחקר האינקוויזיציה. בעברו הרחוק עבד פרופסור נתניהו בארה"ב עם מייסד התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי. הוא היה עורך ראשי של עשרת הכרכים הראשונים של הפרויקט הענק של האנציקלופדיה העברית ("אני הכנסתי לשם את פרופסור ישעיהו ליבוביץ'", הוא ניזכר במהלך השיחה, "למרות שהיו כלפיו התנגדויות קשות מאוד מההנהלה, אבל עמדתי על כך, כי הוא באמת התאים, למרות שדיעותנו הפוליטיות היו שונות ומנוגדות") וחיבר תקציר של תולדות הספרות העברית מאת פרופסור יוסף קלוזנר.

אחד מתחומי המחקר העיקריים שלו הוא חקר הלאומיות היהודית והציונות. הספר הקודם שלו שיצא בעברית הוא קובץ מאמרים על "חמשת אבות הציונות". בשלב מסוים הוא עבר ללמד בארה"ב, ושם התמקד בחקר תולדות יהודי ספרד והמומרים לנצרות ופירסם כמה ספרים בנושא. בימים אלה רואה אור בעברית ספרו על חייו ומחשבתו של מנהיג יהודי ספרד, דון יצחק אברבנאל. כמו כן פרסם עוד שלושה ספרים בנושא, שטרם תורגמו לעברית.

בספרים אלה פיתח נתניהו את התיאוריה הרדיקלית שלו לגבי רדיפות האנוסים בספרד וקבע שהם לא נבעו מחזרתם הנסתרת של המומרים היהודים מהנצרות ליהדות, כפי שחשבו עד אז רוב ההיסטוריונים. לדעתו, רוב האנוסים (או "הנוצרים החדשים", כפי שכונו על-ידי הספרדים) אכן עברו לנצרות במטרה להשתלב בחברה הנוצרית, אבל הרדיפות שלהם היו תוצאה של מדיניות גזענית של "הנוצרים הישנים" שהיו נחושים לחסל את השפעתם ואף להשמיד את הנוצרים החדשים מסיבות גזעניות, המקבילות לאלו של הנאצים מאות שנים מאוחר יותר. למעשה, טוען נתניהו, הם טפלו עליהם את האשמת "ההתייהדות ".

פרופסור בנציון נתניהו, 95, הוא אחד ההיסטוריונים הוותיקים הפעילים בעולם. פגשתי אותו ביום חתונת נכדתו מבנו בנימין בבית ז'בוטינסקי, בית המפלגה שבנו עומד היום בראשה, ומן הסתם הוא היה האדם היחיד ששהה בבניין באותו יום שהכיר אישית את האיש שעל שמו נקרא המקום. לאחר מכן הוא אירח אותי שוב בביתו בירושלים העמוס וגדוש בספרים בתחומי מחקריו, בתולדות העם היהודי ובתרבות ספרדית. 

• למאמר המלא - מתוך אתר "רשימות"
  

"אני במקור ליטאי, ועל-פי מסורת במשפחתנו אבי היה צאצא של הגאון מווילנה. אין לי למיטב ידיעתי קשר משפחתי ליהדות ספרד. הגעתי לנושאים הקשורים ביהדות ספרד דרך חקר תולדות הלאומיות היהודית. גיליתי שהראשון שעסק בנושא זה ברצינות ובפירוט חוץ מכל הטוענים לכתר משיח בעצמם היה דון יצחק אברבנאל, מנהיג יהודי ספרד בתקופת הגירוש, ומכאן התגלגל העניין שלי בנושא. אני רוצה לומר לך שאברבנאל היה סופר כל כך גדול שכאשר קראתי את ספריו כמעט השתכנעתי בעצמי מנכונות טענותיו המשיחיות שכמובן הופרכו כבר בחייו שלו. הוא היה מבחינות רבות אדם של ימי הביניים בדעותיו הדתיות, אבל בו בזמן גם אדם מתקדם מאוד. הוא דיבר כנגד השיטה המלוכנית ובעד השיטה הדמוקרטית, וזה דבר מדהים אצל אדם ששירת מלכים שנים רבות כל כך, אבל אולי זה נבע מהיכרותו העמוקה עם פגמי השיטה הזאת. הוא גם היה פילוסוף גדול.

"כדאי לציין שלדעת חוקר היהדות הידוע מהמאה ה-19, שמואל דוד לוצאטו, אברנאל היה האיש שסיים את שלטונו הדומיננטי של אריסטו בתרבות היהודית כשהראה על פגמיו. לאברבנאל הייתה השפעה עצומה על היהדות שלאחריו במשך 200 שנה. הוא השפיע גם על הנצרות, והנוצרים תרגמו את כתביו ללטינית".

קראת את הספר "זכרונות לבית דוד" על ההיסטוריה הבדיונית של בני משפחת אברבנאל לאורך אלפי שנים?

"וודאי, גדלתי על ספר רומנטי זה בילדותי ואפשר לומר שהוא השפיע על הדרך שבה ראיתי את תולדות יהודי ספרד בצעירותי. אבל כאשר המשכתי לחקור את תולדות יהודי ספרד ובעיקר את תולדות האנוסים, גיליתי שכל מה שחשבו עליהם עד אז - וכתוצאה מזה, כל מה שמסופר עליהם ב'זכרונות לבית דוד' - היה שגוי".

אתה יכול לפרט על התגלית הגדולה שלך בנושא?

"גיליתי שהאנוסים בספרד נרדפו על ידי האינקוויזיציה, לא משום שהיו יהודים בסתר כמו שחשבו הכל עד השנים האחרונות. על סמך המחקר והמסמכים שגיליתי הם היו נוצרים אמיתיים. יכול להיות שהם התנצרו לא בלב שלם ולא מתוך אמונה אמיתית, אבל הם וודאי לא שמרו על האמונה היהודית. כל הטענות כנגדם שהם יהודים בסתר נבעו רק מתוך אנטישמיות גזענית שקרית בסגנון הנאציזם. ליהודים היה עניין באישור הטענות האלו מתוך התפארות ב'מרטירולוגיה' והגבורה היהודית. אבל אלה כאלה שיקרו לגבי יהדותם כביכול של האנוסים.

"המצב היה הפוך, האנוסים היו מגדולי החכמים של הנצרות בספרד והגיעו לדרגות הבכירות ביותר של הכנסייה שם, ופירסמו ספרים מרובים על הנצרות ועל גדולתה. הם היו נוצרים כנים במלוא מובן המילה. אלא שכנגדם קמה כת של נזירים וכמרים גזעניים שקינאו בהצלחתם. הם הצליחו לשכנע את רוב הספרדים שהאנוסים הם באמת יהודים בסתר שמשתלטים על הממלכה. רבים משונאי האנוסים טענו ש'המאראנים' וכי מי שהיו יהודים הם בני גזע ארור ומקולל ושטני ואינם יכולים על-פי טבעם להיות נוצרים אמיתיים. כתוצאה מתעמולה זאת נעשו האנוסים מטרה לרדיפות גזעניות בדומה לאלה של היהודים בגרמניה הנאצית, לא בגלל דתם שלא הייתה יהודית אלא בגלל מוצאם וגזעם".

אבל הרי יש טענות שרבים מהם שמרו על מצוות היהדות בסתר ושעד היום מוצאים בספרד ובפורטוגל כפרים של אנשים כאלה ששמרו את מצוות היהדות לאורך כל הדורות.

"כל הסיפורים האלה הם מוגזמים ביותר בלשון המעטה. מעטים מאוד מהם אמנם שמרו על אחדות ממצוות היהדות, אבל הרוב הגדול והמכריע היו נוצרים לכל דבר ואויבי היהדות שאותה שנאו לא פחות מהנוצרים הישנים. וכדאי להדגיש: האגדה על האנוסים שכביכול שמרו על יהדותם נוצרה בעיקר בפורטוגל ולא בספרד, ששם ההתנצרות הייתה מוחלטת כמעט.

דווקא ה'מוריסקוס' הנוצרים, שמוצאם היה באיסלאם, שמרו הרבה יותר על מצוות דתם הקודמת, האיסלאם, בהשוואה ל'מראנוס', היהודים לשעבר.

"בכלל, יש לציין שהאינקוויזיציה לא נוצרה דווקא ככלי להשמדת האנוסים. מלכי ספרד שהקימו אותה, השתמשו בה כאמצעי להשקיט את ההמונים שרצו בטבח המוני של האנוסים, והיא באופן יחסי מיתנה את הלהבות כנגדם. מלכי ספרד לא רצו בחורבן האנוסים שהיו עבורם כלי עזר חשוב ביותר".

התיאוריה שלך זכתה לקבלה בעולם המדעי?

"היא מפורסמת ומקובלת על הרבה מלומדים בארצות שונות, בכלל אלה בספרד, שבה היתה דומיננטית התפיסה שהאנוסים היו יהודים מתחזים. הוזמנתי לכנסים שונים של מלומדים ספרדים, שבהם דנו באופן פרטני על השקפותיי על האינקוויזיציה ושם זכיתי לתגובות נלהבות ביותר. דבר שבאמת הדהים אותי: לא ציפיתי לתגובות נלהבות כאלו דווקא בספרד, מעוז הגזענות והאינקוויזיציה".

אתה זוכה להערכה רבה בספרד. האם אתה מעריך את הספרדים כעם?

"אפשר להעריך את הספרדים, משום שהם לפחות זוכרים היטב את עברם. לא יתכן שתשאל ספרדי משכיל ולא ידע למנות את הדמויות החשובות בעברו של העם הספרדי. אתה לא יכול להגיד את זה על הישראלים או אפילו היהודים ברחבי העולם".

אתה, שהיית במשך שנים רבות בארה"ב, מה דעתך על היהודים שם?

"אין לי הערכה גדולה כלפיהם. למרבית היהודים שם אין תודעה היסטורית ולכן אין להם גם הבנה פוליטית. היהודים בארה"ב ישלמו ביוקר על התנהלותם כיום. הם עזרו לציונות בשנות ה-40 רק בגלל תנועה ציונית שפעלה אז בארה"ב ושאני נטלתי בה חלק והיא השפיעה מאוד על הנשיא טרומן כאשר החליט לתמוך במדינת ישראל שזה עתה קמה. אבל כיום תנועה כזאת כבר אינה קיימת".

"לא תמיד היה עיוורון כזה"

בנו של פרופסור נתניהו, יוני, נהרג בעת שפיקד על מבצע לשחרור חטופים ישראלים באנטבה שבאוגנדה ב-1976. על מבצע זה פורסמו מאז עשרות ספרים והוא הפך למוקד של ויכוחים לוהטים.

מה אתה כהיסטוריון חושב על הספרים המרובים שנכתבו מאז על המבצע?

"רובם ככולם חסרי כל ערך. מה שלא ידוע ברבים הוא שהמבצע עמד להיכשל בגלל התנהגותו הבלתי צפוייה של אחד המשתתפים ויונתן הוא זה שהציל את המבצע כאשר המשיך מיידית בהסתערות שבמהלכה נהרג. בני עידו כתב ספר מקיף ביותר 'הקרב האחרון של יוני', שמבוסס על מחקר בן שלוש שנים וראיונות מוקלטים עם כל אדם שהשתתף במבצע ומחקר מדוקדק של המסמכים - והוא הטיפול המוסמך ביותר בנושא".

לעידו יש הכשרה כהיסטוריון?

"אני חושב שכן".

על מה אתה עובד בימים אלה?

"אני כותב את זכרונותיי. הם כוללים את תולדות יחסיי עם אישים ידועים שונים כמו המשורר שאול טשרניחובסקי שהכרתי היטב, המשורר יעקב כהן שהאמין בחיי האלמוות ולדעתי היה אדם תמים, ועם הרבה מנהיגים יהודיים כמו מנחם בגין ובן גוריון, שעמו היו לי שיחות ארוכות. הספר יבטא גם את אמונתי הציונית. אני חושב שביהדות יש רצון חיים חזק, אבל בקרב היהודים והישראלים יש גם עיוורון, כפי שהיה ערב גירוש ספרד, כשישבו שלווים ושאננים ולא פיללו שמכה כזו תיפול עליהם.

"לא תמיד היה עיוורון כזה. היה אדם בשם הרצל שחזה את השואה, הוא חיפש ארץ מפלט ולו גם זמנית. והרי שלוש שנים לאחר מות הרצל, מופיע באותה עיר, וינה, היטלר. ועכשיו שוב עיוורון של הגולה ושוב עיוורון של העם היושב בציון, וזה באמת מעכיר את רוחי. כל זה נובע מחוסר הבנה היסטורית וחוסר עניין בהיסטוריה. אתה לא תימצא חוסר הבנה כזה אצל עמים כמו הספרדים שהיו מוכנים להילחם שמונה מאות שנה על שחרור מולדתם".

• ל"יקום של אלי אשד" באתר "רשימות".