על גוויית הליכוד

בא לי להתחיל בביביסטאן - הוא הליכוד. רק נסמן איקס על האוד העשן הזה ונוכל להמשיך.

מישהו צריך לעשות טובה לליכוד ולגאול אותו מייסוריו. החולה הסופני הזה מסתובב פה כמו רוח רפאים שקופה, ומשקיע את מעט האנרגיה שנותרה בו בהחלפת סיסמאות עצבנית. סיסמה חדשה, סקר, סיסמה חדשה, סקר, וחוזר חלילה עד בלי די. אולמרט לא טוב לזה, ואולמרט יחלק את ההוא.

לאולמרט עוד יש צ'אנס, אבל ביבי כבר הוכיח בדיוק למה הוא לא טוב: להכל. סליחה, חוץ מהתעללות בחסרי ישע, בזה הוא גדול.

תהיו רציניים, אי אפשר לבסס מפלגה שלמה על גדעון סער... ואין טעם להזכיר את ההיסטוריה של המפלגה הרקובה הזאת, בעיקר היום, כשענבל גבריאלי מסרבת להגיב. וואחד אות קלון על מצח הפוליטיקה שלנו, הליכוד הזה.

רגע שאני לא שוכחת לביבי (היה קשה לבחור): ביבי יוצא מהעימות עם פרס, מסטול מעצמו, ומלחש ל"מקורביו": "שחטתי אותו! שחיטה, אני אומר לך!"

לא רוצה מנהיג שאומר כאלה דברים, וגם לא אחד שחושב כאלה דברים אחרי עימות עם מנהיג מפלגה יריבה. וסליחה שבזבזתי מלים על גוויית הליכוד.

ובינתיים, בעבודה...

מי יודע מה קורה בעבודה. רשימה של אנשים נחמדים, אופטימיים, רודפי צדק ושוויון. אפילו פרץ נחמד, (אבל אולי אני משוחדת בגלל בתו. היא ממש נחמדה!) שמי יודע לאן הם מרחפים. סוציאליזם בימינו? בעצם לא? שכר מינימום כאן ועכשיו? בעצם לא? זכויות הפנסיה לכל פועל? בעצם לא? מו"מ עם הפלסטינים? בעצם לא?

הלו, אתם כאן? אתם עכשיו? בישראל, שנת 2006? כל מיני דברים קרו פה מאז טרוצקי, אתם יודעים. אבל זה לא מפריע לפרץ וליחימוביץ' להסתובב פה ולאלץ את פרופסור ברוורמן לרוץ ולנקות אחריהם כל הזמן.

לזכותם עומדים יולי תמיר, שנראית ראויה להיות שרת החינוך, ועמי איילון טוב הלב והשכל. ועוד לזכותם: ברק לא שם. זה באמת ראוי לשבח, אבל ממש לא מספיק.

אז קדימה?

ברשימה שמציגה קדימה יש קוץ שממש מפריע לי: פרס. כמה אפשר, אלוהים, כמה. לא יהיה לזה סוף אף פעם? השאר: מקצתם ראויים מאוד, מקצתם אלמוניים, ויש כמה מעצבנים.

קדימה מסתמנת כמרכז אמיתי, משדרת אחריות ורצינות, מאוזנת ומגובשת, חדשה ומנחמת. אבל בעיקר: היא גדולה. מפלגת שלטון גדולה ושקולה, וצריכה

 להיות משאת נפשנו אחרי העינויים שמעבירים אותנו פה כבר 20 שנה. ובנושא הזה ארחיב בקרוב.

קדימה תיזזה את כל המערכות, טלטלה את המבנים החלודים והציניים של כל המפלגות, הדאיגה מספיק את כולם מסביב כדי להבטיח שיתנהגו יפה, וסופסוף הוכיחה שלא בהכרח מה שהיה הוא שיהיה.

בהשוואה ליריבותיה הצולעות, קדימה נראית כמו אי של יציבות, שפיות ודרך. יש לה מצע שמסתכם בשתי מטרות, שהן היחידות שחשובות לנו עכשיו: קביעת גבולות בני הגנה למדינה המזוגזגת הזאת, וצמצום הפערים המפלצתיים שנתרמו לנו באדיבות הביבי.

ובגדול, כאילו? כל מקום שציפי לבני נמצאת בו? אני הולכת עליו.

שני אנשים ששווים מעקב:

1. חיים אורון הוא הח"כ המרשים ביותר במרצ, ואולי בכנסת כולה. בלי פוזות, בלי יהירות, בלי רעב ובלי מלתעות. כולו אמת שקטה ובוטחת, ענווה בילט-אין, וענייניות פרגמטית כשצריך. הוא המקביל לציפי לבני במרצ.