מערכת הביטחון תדון: איך נאבקים בחמאס ולא באוכלוסייה?

ראשי מערכת הביטחון והשר שאול מופז, יגבשו היום (ה') שורה של המלצות כהכנה לישיבה מחר עם ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אשר תעסוק בהיערכות ליום שאחרי השבעת הפרלמנט הפלסטיני בראשות החמאס. על פי ההערכה, גם לאחר הדיונים שייערכו היום אצל השר מופז, לא תתקבלנה המלצות דרמטיות, דוגמת ניתוק כל היחסים עם הרשות הפלסטינית.

במערכת הביטחון מדברים על שורה של אפשרויות פעולה, אשר מחד יבטלו את הזיקה בין ישראל לרשות הפלסטינית בראשות החמאס ומאידך לא יפגעו

בצורה אנושה באוכלוסייה הפלסטינית. בישראל מודעים לכך, שמראות של ילדים רעבים ומצוקה כלכלית קשה בעזה יביאו ללחץ בינלאומי כבד על ישראל ולא ישרתו את המטרה - ולכן המלצות מערכת הביטחון ינועו על הגבול הדק שבין ניתוק ישראל מהרשות להשארת תלות מסוימת, לפחות כלפי האוכלוסיה הפלסטינית.

ב"דיון החשיבה", כפי שהוא מוגדר במערכת הביטחון, יועלו המלצות מתוך "בנק פעולות" אפשרי. בין הנושאים שעל הפרק - עמדת ישראל בנושא המעבר הבטוח בין עזה לגדה, המשך הכנסת כ-15 אלף פועלים ויותר לעבודה בישראל, והמשך ההפעלה הנרחבת של מעברי הגבול במעברי ארז וקרני.

נושאים נוספים שיעלו בדיון: המשך שינוע סחורות מרצועת עזה ומהגדה המערבית לנמלי ישראל, פיתוח המעברים הבינלאומיים ובראשם סוגיית התמיכה בהקמה ובהפעלה של הנמל הימי בעזה ושדה התעופה בדהנייה, מעבר אישים פלסטיניים בין הרצועה ליהודה ושומרון, והמשך גביית המסים והמכסים של הרשות הפלסטינית במעברים עם ישראל ופרוייקטים אזוריים.

ההערכה היא כי לפחות בשלב הראשון, יופעלו רק חלק קטן מהצעדים שב"בנק". ההערכה במערכת הביטחון היא, כי בשלב הראשון הסנקציות יהיו כלכליות בעיקרן ויושתו על הרשות עצמה. ישראל גם עשויה לנקוט במדיניות של "מדרגות", ולהחמיר את צעדיה ככל שהקולות שישמעו מצד בכירי החמאס יהיו מיליטנטיים יותר.   

במערכת הביטחון לא נוטים להמליץ על ניתוק זרם החשמל לרשות, ומסבירים כי פעולה זו אינה אפקטיבית ורק עשויה להזיק לישראל בראייה הבינלאומית.

בסדרת הדיונים צפויים להשתתף הרמטכ"ל רב-אלוף דן חלוץ, ראש השב"כ יובל דיסקין, ראש המוסד מאיר דגן, ראש המטה המדיני הבטחוני במשרד, עמוס גלעד, ראש אמ"ן עמוס ידלין וראש אגף מבצעים במטכ"ל, האלוף גד אייזנקוט.

החשש: הברחת רקטות ממצרים 

בדיון יושמעו גם סקירות ביטחוניות, שעיקרן החשש משליטה של החמאס במנגנוני הביטחון, הברחת אמצעי לחימה ובראשם רקטות קרקעיות ארוכות טווח ממצרים, והעברת כספים מאיראן ומארגונים רדיקאליים למימון פעולות טרור.

עד כה נקטה ישראל במדיניות של הבדלה בין האוכלוסיה הפלסטינית שאינה לוקחת חלק בטרור לבין המחבלים. הנחת העבודה היתה כי יש לאפשר רווחה פלסטינית (ע"י מתן אישורי עבודה בתוך בישראל, פתיחת המעברים והמחסומים) מתוך רצון לתת לפלסטינים שאינם לוקחים חלק בטרור לחיות את חייהם בכבוד ולא לגרום להם לתסכול שיביא אותם להצטרף לפעילות חבלנית נגד ישראל.

מדיניות זו של ישראל אף התגברה בחודשים האחרונים, על רקע הרצון לסייע ליו"ר הרשות, אבו מאזן. רק באחרונה, כאשר נסגר מעבר הסחורות קרני בצפון הרצועה, גיבשה מערכת הביטחון פתרון זמני - העברת ציוד הומניטרי לתוך הרצועה דרך מעבר כרם שלום, והוצאת תוצרת חקלאית מהרצועה לישראל על מנת שלא לפגוע בפרנסתם של החקלאים.

לפני כמה שבועות, לאחר ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת ברשות הפלסטינית, אמר מופז כי "נצטרך לשקול כל צעד באופן מדוד ואחראי. נבצע יותר הערכות מצב, נצטרך לקרוא את המציאות שמתרחשת בצד הפלסטיני. זאת מציאות סבוכה ואני מציע להתנהל באחריות בלי שגיאות, בלי טעויות ולהמנע בהכרזות שטרם זמנן".

ההחלטה הסופית תתקבל מחר

במקביל, קשובים מאוד בישראל לעמדתם של האמריקנים, שבעצם הימים האלה פועלים מאחורי הקלעים כדי לגבש מדיניות בינלאומית אחידה נגד הרשות בעידן החמאס. מצד אחד ברור לממשלת ישראל שהאמריקנים מתנגדים לסנקציות שתובלנה לניתוק מוחלט עם האוטונומיה הפלסטינית, או נקיטת סנקציות קיצוניות אשר תפגענה באוכלוסיה האזרחית. מאידך ערים בירושלים לכך שוושינגטון תקבל בברכה תגובה הגיונית ומדודה, אשר תהדק את המצור הכלכלי על הרשות ותוביל בסופו של דבר את הפלסטינים להרהר מחדש בשילוב החמאס בממשלה פלסטינית.

למצב

 המורכב ממילא יש להוסיף את המלחמה המנהלת ישראל נגד הטרור הפלסטיני. במערכת הביטחון אין כוונה להפסיק את הפעילות המוגברת בצפון השומרון נגד הג'יהאד האיסלמי. גם הפעילות ברצועת עזה, בעיקר נגד חוליות רקטות הקאסם תימשך. השבוע זוהו למעלה מ-15 נסיונות שיגור של רקטות קסאם לעבר ישראל. מחצית מהרקטות נפלו בשטח ישראל, גם במתקנים רגישים בדרום אשקלון. במערכת הביטחון מדברים על פעילות "מושכלת", על הערכות מצב יומיות והתנהלות אחראית עם פזילה תמידית לעבר הצד השני.