שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    פרץ לגולשי ynet: יש לי ניסיון, ביבי ואולמרט נכשלו
    גולשי ynet שאלו את יו"ר העבודה שאלות במגוון נושאים, לגבי חוסר הנסיון ("אני אולי היחיד בין השרים שמכיר את כל משרדי הממשלה"), עליית החמאס ("צריך להעביר את הסיוע למועצה הלאומית הפלסטינית שם החמאס אינו חבר") , ירי הקסאם ("אני מגדיר את עצמי כמי שגדל מימי הפדאיונים ועד ימי הקסאמים"), חוק ההסדרים ("אני מתכוון לבטל את חוק") והחוקה ("מאמץ חשוב, אבל אני נגד "חוקה בהסכמה"). כך הוא השיב להם בפורום החי שלנו

    יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ, התארח היום (ה') בפורום חי ב-ynet והשיב לשאלות הגולשים. הנה מבחר מן השאלות והתשובות: (לקריאה מלאה של הפורום)

     

    שלומית: האם אתה חושב או רואה ברזומה שלך, מספיק ניסיון כדי להנהיג מדינה עם מצבים כל כך מורכבים? האם עמידה בלחצים (שהיא תכונה חיונית למנהיג) קשים בניהול המדינה מול מדינות-חוץ משתווה לעמידה בלחצים של התנהלות וועדים?

     

    "אני מכיר את האמירה הבלתי דמוקרטית של מתנגדי, המנסים לתאר את נסיוני כחוסר נסיון מספיק כדי לנהל מדינה. אבל הייתי רוצה לשאול אותך, האם עדיף חוסר נסיון או נסיון רע? הרי שני המועמדים האחרים, נסיונם מעיד על כך שהם נכשלו בתפקידים שהם עשו קודם. גם בנימין נתניהו כראש ממשלה וגם אהוד אולמרט כראש עיריית ירושלים. 

    הייתי שמח אילו היית מפנה את שאלתך לאחד השרים בממשלה והיית שואלת אותם איזה תפקיד קשה יותר לנהל? האם משרד ממשלתי או ארגון שמנהל מערכת שיש בה גם חברות כלכליות, גם ארגונים חברתיים, גם מערכת יחסים עם הממשלה, עם הארגונים החברתיים בישראל, גם מחייב נסיון במו"מ ואין היום במדינת ישראל איש שמנוסה יותר ממני במשאים ומתנים.

     

    אני יכול להוסיף שהנסיון שלי הוא שאני אולי היחיד בין כל השרים בממשלה שמכיר את כל משרדי הממשלה, אני היחיד שהיה בנגישות אל כל המערכת הממשלתית, אני מכיר את ההרכב של משרד הביטחון, אבל אני מכיר גם משרד הרווחה, משרד השיכון, משרד האוצר, משרד החוץ. ומכיר גם את המשרד לאיכות הסביבה. לכן, דווקא הנסיון שלי הוא הנסיון העשיר ביותר לקבל עלי את התפקיד".

     

    אירית: אשמח לשמוע את התייחסותך לנושא חוק ההסדרים והנושא של חוקה בהסכמה, נושא שעלה לכותרות בתקופה האחרונה. כמו כן, מה דעתך על פוליטיקאים שעושים לביתם? האם זה נראה לך תקין שפוליטיקאי או איש ציבור ימשיך לעשות עסקים, בזמן שהוא מעמיד את עצמו לבחירה?

     

    "השאלות שלך הן שאלות חשובות ביותר. ראשית, אני מתנגד התנגדות מוחלטת לחוק ההסדרים, אני חושב שחוק ההסדרים מסרס את הכנסת, מפחית באיכות החקיקה ועושה זילות לפעולה הפרלמנטרית. ולכן, אני מתכוון לבטל את חוק ההסדרים.

     

    הדבר השני, אני רואה במאמץ להביא לחוקה מאמץ חשוב ביותר, יחד עם זאת, אני מתנגד למושג "חוקה בהסכמה", כי כאשר אומרים זאת, מתכוונים מראש לכך שהפשרות בתוך החוקה יהיו על חשבון האוכלוסיות שלא תהיה להן נציגות שתאבק למענן בזמן הדיון על פרטי החוקה. לדוגמא: נשים, מיעוטים, אוכלוסיות מוחלשות ועובדים. אני בהחלט חושב שחוקה היא דבר חשוב ביותר שחייבים לסיימה, אבל היא צריכה להיות חוקה שמבוססת על הגנה בראש ובראשונה על האוכלוסיות החלשות יותר, כי האוכלוסיות החזקות יודעות להגן על עצמן.

     

    אין לי ספק שהקדנציה הבאה תהיה קדנציה של חקיקה מרחיבה ואני אהיה אחד התומכים הגדולים ביותר, אך אני לא אתן שמישהו יפול קורבן ללהיטות לומר "רק חוקה ולא חשוב מה תוכנה" .

     

    באשר לפוליטיקאים שעושים לביתם, אני מתנגד למושג הזה. מי שמחליט לבוא לשרת את הציבור, המבחן הראשון שלו הוא ההחלטה להתמסר לציבור. אני חושב שהנורמה של דוגמא אישית היא נורמה חשובה מאוד. אני גר בשדרות, פעם הבית שלי עלה כ-180 אלף דולר, היום הוא כנראה שווה קצת פחות מ-130 אלף דולר בגלל הקסאמים. אבל המחיר שלו לא מעניין אותי, כי אני אוהב לגור בשדרות.

     

    אני בהחלט מאמין שאורח חייו של אדם משפיע גם על עמדתו וגם על המחוייבות שלו לאוכלוסיות רחבות יותר. אני אינני מחוייב למליונרים, אלא למליוני האנשים שמחכים למהפך החברתי".

       

    אירית: כיצד עמדותיך המדיניות היוניות מתישבות עם פלסטין חמאסניקית, וכיצד יש לנהל את יחסי ישראל-פלסטין עם ממשלת חמאס המבקשת להשמידנו?

     

    "אני לא שייך לאנשים הפוליטיים שאומרים 'אמרנו לכם', כי הייתי יכול לומר עכשיו כי המאבק העדין שהתרחש בשנים האחרונות מול הצורך להלחם בארגוני הטרור, מבלי לרסק את הרשות הפלסטינית, הופך לבומרנג למדינת ישראל שמקבלת את החמאס שנבחר בצורה דמוקרטית.

     

    אני אינני מקבל את העובדה שארגון טרור משתתף בבחירות וטוען לבחירה דמוקרטית. זה בדיוק דומה לעובדה שמדינת ישראל במוסדותיה ובבית המשפט העליון, פסלה כל מפלגה שהגיעה עם תפישות גזעניות או תפישות שיש בהן פגיעה בזכות האדם להתקיים. אני בהחלט חושב שאנחנו צריכים לעשות מאמץ להיאבק בטרור, אסור לתת הכרה לרשות הפלסטינית בשליטת חמאס, צריך לחזור למערכת יחסים עם המועצה הלאומית הפלסטינית, ששם החמאס אינו חבר.

     

    צריך להעביר דרכם את הסיוע כדי שהם כגורמים מתונים יותר, יתחזקו לקראת הבחירות הבאות. אסור ליצור מצב שתיווצר תחשוה של הרעבה, כי תחושה כזו תיצור מיד התייצבות של כל המדינות האיסלאמיות הקיצוניות לצידו של החמאס וכן עלולה לפגוע בנו במאמצים לגבש את החזית הבינ"ל כנגד האיום הגרעיני מאיראן. לכן, צריך לפעול בשום שכל, בחוכמה, ולמצוא את הציר הנכון שדרכו נוכל לעשות את הפעולות ההומניטריות שאין ספק שרק ישרתו את מדינת ישראל".

     

    יובל: האם יש לך פתרון לירי הקסאם לעבר ישראל? אם כן, מהו?

     

    "אני גר יחד עם משפחתי בשדרות, אני מגדיר את עצמי כמי שגדל מימי הפדאיונים ועד ימי הקסאמים. כילד בתקופת הפדאיונים, הייתי מתעורר מכך שהורים דחפו לנו צמר גפן לאוזניים כדי שלא נשמע את פטרולי הצבא שמחפשים אחר הפדאיונים. היום, אני מבהיר לילדי שהעמידה מול הקסאמים היא בעצם המפתח להמשך תהליך השלום, כי קסאמים הם פעולה של ארגוני טרור שיכולים לבצע זאת בכלים מאוד מאוד מיושנים ובשיטות פרימיטיביות ולכן כל מי שיבטיח לכלל אזרחי ישראל שהוא יוכל באמצעים צבאיים לגרום לכך שלעולם לא יפול שום קסאם, מטעה את הציבור, והדרך לחסום את הקסאמים היא באמצעות הסכם מדיני שבו הגורם ברשות הפלסטינית, יקח על עצמו את האחריות לכך.

     

    עד אז, צריך לעשות את כל הפעולות הנדרשות הן בפיתוח אמצעי הרתעה, כמו "שחר אדום" שנותנים זמן ארוך יותר לאזרח להגיע למקום מסתור, הן בפיתוח אמצעי הבטיחות כדי שיהיו נגישים לכל בית ולכל מתקן ציבורי, לרבות בתי ספר וגני ילדים. והן באמצעות הגדלת שטחי הפירוז בינינו לבין הרשות הפלסטינית, בכדי להרחיק את טווח הקסאמים. אין ספק שהמצב החדש שהביא לעליית החמאס מחייב אותנו לנקוט בפעולות יצירתיות חדשות ואני בהחלט הייתי מזרז את פיתוח אמצעי הגנה שמסוגלים ליירט קסאמים תוך כדי מסלולם".

     

    דודי: תמצת במילים אחדות את העמדה הבטחונית מדינית: מה עמדתכם ביחס להסדר הקבע העתידי? מה עמדתך בקשר לז'נבה? מה עמדתכם ביחס למדיניות המיידית - פינוי יישובים בגדה, תוך הישארות הצבא? המשך החיסולים? מה עמדתך ביחס לגולן?

     

    "באשר לנושא הקשור למפת הקבע בישראל, צריך לחלק אותו לשניים: ראשית, האיזורים שאין עליהם מחלוקת שהם עשויים להשאר תחת ריבונות ושליטה ישראלית, הכוונה לגושי ההתיישבות הגדולים. שם אנחנו נצטרך להציע הצעות יצירתיות, כמו חילופי שטחים או תשלום בתמורה להחזקתנו השטח לאורך שנים.

     

    באשר לאיזורים האחרים, אין ספק שעדיף לבצע יציאה מהשטחים מתוך הסכם, אך אני אינני מתכוון להשלים עם קפאון מדיני ולכן אבצע מהלכים חד צדדיים, מתואמים עם הקהילה הבינ"ל. ראשון המהלכים יהיה פינוי המאחזים הבלתי חוקיים, המהלך השני יהיה מימוש חוק של פינוי-פיצוי ומתן אפשרות למתנחלים לצאת תוך הסכם עם הממשלה.

     

    אין זה בא במקום השלמת גדר הבטחון ופעולות הבינוי והמיגון סביב ישובי עוטף עזה, שאני גר באחד מהם (שדרות), שיבטיחו את בטחונם של התושבים מפני המשך ירי הקסאמים. צריך לדעת להפריד בין מאבק בטרור לבין מאבק בעם הפלסטיני, ולכן רק בשל עליית החמאס צריך להתחיל ולבנות ציר מתון, מתואם עם המדינות הערביות המתונות והוא יהיה ציר עוקף חמאס.

     

    באשר לרמת הגולן - מכיוון שמדובר כרגע בפרטנר סורי חלש, כל אמירה בנושא רמת הגולן בשעה הזו, תהיה אמירה מוקדמת ולא חכמה".

    ניר מתל אביב שאל: בשיחותיי עם אנשים רבים הם מעלים את הטענה שהם אינם מעוניינים להצביע לך, משום שאינך בשל להנהיג מדינה. אני חושב שיש בטענות האלה אלמנטים גזעניים. האם אתה סבור שאנשים אינם הולכים להצביע לך בגלל סיבות גזעניות?

     

    "אני רואה בשד העדתי אויב המאבק החברתי, כי השד העדתי תמיד הפריד בין הקבוצות שהיו צריכות לשתף פעולה במהפיכה החברתית. יכול להיות שד עדתי ספרדי, אשכנזי, זה בכלל לא משנה. הייתי רוצה לראות שעולים חדשים שגרים בחדרה, משתפים פעולה עם עולים ותיקים שגרים באור עקיבא ועם ערבים שגרים בטייבה.

     

     

    גם אלה וגם אלה וגם אלה משלמים את המחיר של הפער החברתי. שלוש הקבוצות האלה רוצות שיעלו את שכר המינימום. הקבוצות הללו רוצות שיחוקק חוק פנסיה לכל אזרח. הקבוצות הללו רוצות שיהיה מאבק בלתי מתפשר בניצול של קבלני כוח האדם של הצעירים העובדים בארץ. ולכן אני בהחלט גאה בכך שאני מרוקאי, אבל אני רוצה שהעובדה שאני מרוקאי,לא תהווה שיקול להצביע עבורי או להצביע נגדי.

     

    הייתי רוצה שישפטו אותי על פי עמדותי, על פי האמינות שלי ועל פי ההתמדה שלי במאבקי לאורך כל הדרך. יתכן שקיימות נימות עדתיות במערכה הזו, אך אני מקווה שבסוף המערכה יתברר שהן היו שוליות לחלוטין".

     

    אילן: איך זה שיש כל כך הרבה עניים במדינה אבל בסקרים הם לא מצביעים בשבילך? 

     

    אני בהחלט מסכים איתך שאחת הבעיות שככל שאתה עני יותר, אתה מאמין פחות ביכולת לשנות את המציאות שנקלעת אליה ואתה מאמין פחות במימוש הכלי הדמוקרטי שעומד בידך, שהוא ההצבעה בקלפי.

     

    זהו דבר ידוע שעניים מממשים פחות את זכויותיהן הדמוקרטיות בכלל ואת זכויותיהן החברתיות בפרט. אבל יש תכונה למהפיכה חברתית שהיא מתקיימת רק ביום שהיא מתרחשת, כי אחרת היא לא מהפיכה ולעניים וכמובן לקבוצות נוספות, תנתן ההזדמנות לעשות זאת ב-28 למרס, ואני בטוח כפי שבכל מקום בעולם מהפיכות חברתיות התרחשו בניגוד לצפוי, להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם ברשות הפלסטינית החמאס זכה לא בגלל השאלות הלאומיות שהוא העמיד, אלא בגלל תחושת הפלסטינים כנגד השחיתות השלטונית ונגד העושק והמצוקה שהם היו שרויים בהם.

     

    לצערנו, המהפיכה ברשות הפלסטינית היא מהפיכה חברתית, אבל קיבלנו ממשלה לאומנית, מסוכנת שנגדה אנחנו חייבים להלחם.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    פרץ
    צילום: ירון ברנר
    הפגישות המדיניות: עם מובארק
    ועם מוחמד מלך מרוקו
    מומלצים