המשפחה הישראלית: 3.7 איש, אוהבים להיפגש

בישראל יש 1.6 מיליון משפחות, בהן בממוצע 3.7 נפשות. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסמים הערב (ב') לקראת יום המשפחה שיצוין מחר.

מבין כלל המשפחות, 1.3 מיליון משפחות הן יהודיות (82%), ו-250 אלף משפחות באוכלוסייה הערבית (16%). כתוצאה משיעורי פריון נמוכים יותר, המשפחה היהודית קטנה מזו הערבית: 3.5 נפשות בממוצע במשפחה היהודית ו-4.9 נפשות בממוצע במשפחה הערבית. יותר משליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר (36%), פי 4 משיעורן בקרב האוכלוסייה היהודית (9%).

כמה פעמים אתם מדברים עם אמא?

מתברר שהישראלים די מרוצים ממשפחותיהם. לפי ממצאי הסקר החברתי 2004, כמעט לכל הישראלים בני 20 ומעלה יש בני משפחה (99.5%), וכ-95% מהם מרוצים מהקשר עמם, ללא הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, משכילים ולא משכילים, עניים ועשירים. רק גרושים מרוצים פחות מהקשר עם בני המשפחה מאשר אנשים במצב משפחתי אחר (88% לעומת 95%).

כ-70% מכל הישראלים בני 20 ומעלה נפגשים לפחות פעם בשבוע עם בני המשפחה שאינם גרים עמם בבית: יותר אנשים בגילאים 30-70 ( 70%-75%) מאשר צעירים בגילאים 20-30 ( 60%), יותר נשואים מרווקים או גרושים (75% לעומת 63%), יותר ערבים מיהודים (76% לעומת 69%) ויותר מסורתיים מחרדים או חילונים (73% לעומת 63% ו-68%, בהתאמה). בקרב עולים משנת 1990 ואילך רק 56% נפגשים עם בני המשפחה לפחות פעם בשבוע.

84% מכל הישראלים בני 20 ומעלה משוחחים לפחות פעם בשבוע עם בני המשפחה שאינם גרים עמם בבית: יותר נשים מגברים (87% לעומת 79%), יותר נשואים, גרושים ואלמנים מאשר רווקים (85% לעומת 74%), יותר יהודים מאשר ערבים (87% לעומת 63%).

כמחצית מהמשפחות בישראל, 813 אלף, מורכבות מזוג הורים וילדים עד גיל 17. עוד כ-370 אלף משפחות (23%) מורכבות מזוגות בלבד (ללא ילדים במשק הבית). כ-196 אלף משפחות (12%) מורכבות מהורה יחיד עם בנים/בנות בכל הגילים, בכמחציתן הילדים הם עד גיל 17 (103 אלף, 6.4% מכלל המשפחות). שאר המשפחות הן בעיקרן זוגות עם ילדים מעל גיל 17.

חד הוריות: ישראל דומה להולנד

103 אלף משפחות הן חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 שהן 6.4% מכלל המשפחות – אחוז זה נמוך מאחוז המשפחות החד הוריות בארה"ב (16%) קנדה ואנגליה (8%) ודומה להולנד. שיעור הגידול השנתי של המשפחות החד הוריות בישראל בשנים האחרונות גבוה פי 1.8 מזה של כלל המשפחות.

בראש 91% מן המשפחות החד-הוריות עומדת אישה. במעל מחצית (59%) מהמשפחות החד הוריות עם ילדים עומד בראש המשפחה הורה גרוש/ה, 14% אלמן/ה, 11% רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות) והיתר – נשואים או חיים בנפרד (כ- 15%).

מאז 1998 גדל מספר האמהות הרווקות העומדות בראש משפחה חד הורית כמעט פי שניים והגיע ב-2004 ל-11.6 אלף. חלק מהמשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 גדל מ- 8% בשנת 1998 ל-11% בשנת 2004. 

זוגות ללא נישואים: 41 אלף

שיעור הזוגות שחיים יחד במשק בית ללא נישואים בישראל הוא 2.9% מהזוגות, לעומת 23% מהזוגות בשוודיה, 13% באנגליה, 7% בארה"ב, 2% באיטליה ואחוז אחד ביוון.

בשנת 2004 היו בישראל 41 אלף זוגות לא נשואים שחיו יחד במשק בית, 38.4 אלף (93%) מהם זוגות יהודים. הזוגות הלא נשואים מהווים 2.9% מסך המשפחות היהודיות וכ- 3.4% מסך הזוגות היהודים.

9% מהזוגות באירופה חיים ללא נישואים. אחוז הזוגות הלא נשואים מכלל הזוגות נמוך בארצות דרום אירופה וגבוה במדינות מערב וצפון אירופה. בארה"ב חיים במסגרת כזו 7.4% מהזוגות.

משפחות העולים יותר קטנות 

בכ-332 אלף משפחות בישראל יש לפחות עולה אחד שעלה משנת 1990 ואילך, מהן ב-273 אלף משפחות (82%) העולה הוא מברית המועצות לשעבר.

המשפחות שבהן עולים מחבר העמים לשעבר קטנות יותר – גודלן 2.9 נפשות בממוצע, לעומת 3.5 נפשות בממוצע לכלל המשפחות היהודיות. מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות העולים הוא 1.5, לעומת 2.2 בכלל המשפחות היהודיות עם ילדים.

אחוז המשפחות החד הוריות עם ילדים בכל גיל גבוה יותר בקרב משפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר (20%) מאשר בכלל המשפחות היהודיות (13%), ואחוז המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 הוא 11% במשפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר, לעומת 7% בכלל המשפחות היהודיות.

ב-16.3 אלף משפחות יש לפחות אדם אחד שנולד באתיופיה. מספר הנפשות הממוצע במשפחות אלה הוא 4.9.

17% ממשקי הבית - של אנשים הגרים לבד

משק בית מוגדר כקבוצת אנשים הגרים רוב ימות השבוע באותה דירה ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. משק בית יכול לכלול יותר ממשפחה אחת. ב-2004, 145.5 אלף משפחות (9% מתוך כלל 1.604 מיליון המשפחות) חיו במשקי בית שכללו יותר ממשפחה אחת.

מספר משקי הבית בשנה זו בישראל היה 1.926 מיליון – 76% מהם כללו משפחה אחת בלבד, 3% כללו משפחה אחת ואחרים, 2% כללו שתי משפחות ויותר. 17% ממשקי בית היו של אנשים הגרים לבד ו-1.6% היו משקי בית לא משפחתיים אחרים (כגון סטודנטים שגרים יחד ולהם תקציב הוצאות משותף למזון).

סקר: חינוך חינם בגיל הרך יתרום להרחבת המשפחה

בתוך כך, מסקר שנערך בשבוע שעבר ע"י מכון גאוקרטוגרפיה עבור נעמת בנושא החלת חינוך חינם בגיל הרך עולה כי 60% מהציבור חושב כי חינוך חינם יתרום להרחבת המשפחה.

67% מהנשים הנשואות עם ילדים בטוחות שמסגרת חינוך חינם לגיל הרך תעודד אותן לצאת יותר לעבודה או להרחיב את היקף המשרה שלהן. שיעור הגברים הבטוחים בכך נמוך יותר ועומד על 43%.

מהסקר עולה כי עוד כי הנשים הנשואות שלהן ילדים בבית מעריכות יותר את התרומה הכלכלית של חינוך חינם לגיל הרך למשפחה - 75% מהן מציינות שהמצב הכלכלי ישתפר במידה רבה מאוד, בעוד שרק 41% מהגברים הנשואים עם ילדים ציינו כך.

לדברי יו"ר נעמת, עו"ד טליה לבני, תוצאות הסקר רק מחזקות את נעמת במאבקה להחלת חינוך חינם בגיל הרך. "לפי המצב היום, חינוך לתינוקות יקר בהרבה מלימודים באוניברסיטה וזהו מצב בלתי סביר שמשפחות צעירות רבות נאלצות להוציא משכורת שלמה ולעיתים יותר מכך בגין הוצאות המעון או המשפחתון", אמרה.