כרס בירה? אין כזה דבר - המיתוסים של עולם האלכוהול

כמו בכל תחום, גם בעולם האלכוהול נפוצות אמונות שגויות ומיתוסים שנוגעים לו.  אחרי ששמעתי כמה מהם, החלטתי לבחון אותם ולבדוק האם יש בהם אמת.

"יין לבן ובירות משכרים פחות מיין אדום או משקאות חריפים"

לא מדויק. אמנם ייתכן ובנסיבות מסוימות משקה זה או אחר ישפיע באופן שונה על אנשים שונים, ואמנם, משקאות אלכוהוליים מסוימים מקושרים עם השפעה שונה במחינת השיכרות, אך למעשה יש לזכור כי הגורם העיקרי שמשפיע על גוף האדם הוא כמות האלכוהול שמכיל המשקה - שאותו גופנו סופג. אם ניקח למשל כוס של 1/2 ליטר בירה בריכוז של 5% אלכוהול - נראה שזו מכילה יותר אלכוהול (25 מ"ל) מאשר כוס וויסקי שבה 50 מ"ל (כשוט וחצי, בריכוז של 40% - 20 מ"ל אלכוהול), או כוס של יין בנפח של 150 מ"ל (בריכוז של 13% -  19.5 מ"ל אלכוהול). מנה מקובלת של בירה קלה ובהירה יכולה אפוא לתרום לרמת אלכוהול גבוהה יותר ממנה של יין או משקה חריף. היא אולי שורפת פחות בחיך אבל היא לא פחות משכרת.

"שתיית אלכוהול על קיבה מלאה משפיעה פחות, שכן האוכל מאט את קצב ספיגת האלכוהול בקיבה"

נכון שהשפעת האלכוהול על הגוף איטית יותר כאשר הוא נצרך על קיבה מלאה. הגיוני גם לחשוב שהסיבה לכך היא שהמזון הנמצא בקיבה מרפד את דפנותיה ומאט את ספיגת האלכוהול. אולם למעשה, האלכוהול נספג בדם הרבה יותר טוב דרך דפנות המעי, ולא דרך הקיבה. הימצאות מזון במערכת העיכול מאטה את קצב זרימת האלכוהול למעי ובכך משהה את ספיגתו. גם האלכוהול עצמו תורם להאטת קצב יציאת המזון מהקיבה, דבר הגורר האטה בקצב הגעתו למעי. בנוסף, ככל שהאתנול (מולקולת האלכוהול) שוהה בקיבה יותר זמן, הוא חשוף יותר למיצי העיכול שמפרקים אותו. עם זאת, בסופו של דבר, ולמעט אותו חלק של האתנול אשר פורק בקיבה, האלכוהול שנצרך יגיע למערכת הדם וישפיע על הגוף. מה שמשפיע על רמת השיכרות הוא מבנה הגוף, משקלו, המגדר, קצב חילוף החומרים, הימצאותם של חומרים/רעלים אחרים בגוף וכמובן, קצב שתיית האלכוהול.

"ערבוב משקאות אלכוהוליים הוא ערובה להשתכרות מהירה"

שוב, מה שקובע את מידת השיכרות הוא שיעור האלכוהול בדם. עם זאת, ישנם הבדלים מסוימים באינטראקציות שמנהלות מולקולות האתנול עם חומרים שונים והתגובה של הגוף עשויה להשתנות במקרה זה או אחר. בכל אופן - לא ערבוב המשקאות או הקוקטיילים הוא זה שגורר השתכרות מהירה (למרות שהוא בהחלט עשוי לגרור הרגשה לא טובה), אלא סוגי האלכוהול שנצרכו. ניתן להשתכר מהר גם מלגימת משקה אלכוהולי מסוג אחד.

שתייה רבה של בירה גורמת להיווצרות "כרס בירה"

אז זהו שלא! עד כה לא נמצא קשר ישיר בין שתיית בירה לבין היווצרות אותם תאי שומן סביב איזור המותניים. ערכה הקלורי של בירה אינו רב כמו שחושבים. למעשה, מרבית הבירות מכילות פחות קלוריות מאשר אותו הנפח של משקה מוגז שמכיל סוכר. להיווצרות הכרס אחראים בעיקר מבנה הגוף שלנו (לאחרונה זיהו חוקרים גן שהם סבורים כי יש לו השפעה על יצירת כרס), הרגלי התזונה ורמת הפעילות הפיסית. בנוסף, אנשים רבים הנוהגים לשבת בברים עושים זאת על חשבון פעולות אחרות, ובזמן זה צורכים לא רק בירות, אלא גם מנשנשים מאכלים עתירי שומן, כגון צ'יפס או נקניקיות מטוגנות.

"אלכוהול מסוכן לבריאות"

לא. לא ממש. טוב נו, תלוי. מחקרים מראים כי אופן ההשפעה של אלכוהול על גוף האדם תלוי, מעבר לכמות הצריכה, בגילו, מינו ומצבו הרפואי. אם נתייחס אל האוכלוסייה ככלל, מסתבר כי עבור רוב האנשים, צריכת אלכוהול בכמות מתונה יכולה להיות דווקא בריאה. למעשה, נהוג לחשוב היום היא כי צריכת שתי מנות אלכוהול ביום לגברים ומנה אחת ליום לנשים (מצטער), יכולות למנוע מחלות ולתרום לאריכות ימים. לאתנול, מסתבר, השפעות מסייעות כנגד מחלות לב וכלי דם, סוגים שונים של סרטן, סוכרת, שבץ ועוד. מנגד, לאלכוהול יכולות להיות גם השפעות רעות - הוא פוגע בכבד, תורם לסוגים אחרים של סרטן וגורר הפרעות תפקודיות שעלולות להתבטא בגרימת תאונות שונות. לא תמיד אגב נחשב האלכוהול כמסוכן ובימי קדם התייחסו בעיקר כבעל תכונות מרפאות. לאחרונה (2002) פרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה דו"ח המצביע כי צריכת אלכוהול במדינות מפותחות היא הגורם השלישי למחלות, אחרי עישון סיגריות ולחץ דם גבוה. לא צריך להתייחס לדו"ח זה כאל מיתוס. יותר כאל אזהרה.