אבו מאזן, לך הביתה

כבוד הראיס, מחמוד עבאס, אני פונה אליך בנימה אישית ומתוך אחריות לאומית ודורש ממך להפסיק להתבזות ולבזות את העם הערבי הפלסטיני. מה עוד צריכה ישראל לעשות על מנת להוכיח לך מי בעל הבית כאן?

אני רוצה להניח שאתה עוקב אחרי האסקלציה הישראלית, שמתבטאת בחיסולים הממוקדים ברצועת עזה ה"משוחררת" ובגדה המערבית הכבושה, וכן במשבר ההומניטארי שגרמה ההחלטה שלא להעביר את הכספים לרשות. אני מאמין שהעימותים ברצועה בין בני העם האחד אינם מפחידים אותך - אתה ממשיך להתגרות בחמאס. אחרת, איך אפשר להסביר את פשר הצהרתך כי הדברים ששמעת מהירדנים אודות הברחת הנשק כביכול לממלכה בידי הארגון, הם "מבעיתים"?

אדוני הנשיא, למרות שאתה מכנה אותי "ערבי ישראלי", חובתי המוסרית להודיע לך כי אתה מסונדל - ישראל ושאר העולם מצד אחד, והחמאס מצד שני. דווקא ידידך אהוד אולמרט, שאיחלת לו הצלחה בבחירות, הוא שמאשר את המבצעים. אותו אולמרט, אם שכחת, כינה אותך מנהיג כושל והודיע שאיננו מעוניין לפגוש אותך. והוא אשר מונע את העברת הכספים לעם שלי בשטחים הכבושים.

מה לעשות, אבו מאזן, אתה חותר להקמת רשות בשני ראשים: רשות עבאס ורשות חמאס. בינתיים אתה מאבד הרבה נקודות בקרב בני עמך. אבל למה לדבר על העתיד, כאשר העבר הלא רחוק מוכיח בפעם המי יודע כמה שישראל משפילה אותך באופן שיטתי? הפעולה בכלא ביריחו הבהירה לך בצורה חד-משמעית שחבריך הישראלים לא סופרים אותך, וזה בלשון עדינה. אך למה להלין על הישראלים? חוסנו וכישרונו של המנהיג מתגלה בעתות משבר, אבל עושה רושם כי הדברים האלה ממך והלאה, ולכן מתבקשת השאלה: מדוע לא קטעת את ביקורך וחזרת למולדת על מנת לנהל את משבר יריחו מהבית? האם לא צפית בשוטרים הפלסטינים העירומים למחצה?

מה עוד צריך לקרות כדי שתגלה עוז ואומץ, ותודיע קבל עם ועולם שהישראלים מפרים הסכמים? האמריקנים והבריטים הודיעו לך כי הם עומדים לעזוב את הכלא שבועיים לפני המבצע, אך בחרת לשמור על זכות השתיקה, לא הודעת לבני עמך, לא פעלת על מנת לעצור את המחזה המביש ביריחו. טענת שלא הודיעו לך. אם דבריך נכונים, אזי זה אסון; אם אכן הודיעו לך, זה חמור שבעתיים.

בצדק אתה דורש מתנועת חמאס לכבד את ההסכמים שחתמה הרשות עם ישראל. אבל מדוע אתה לא מקים קול זעקה וטוען שישראל לא מכבדת הסכמים? המוסר הכפול הזה מחליש אותך יותר והופך אותך בעיניי, אני הערבי הפלסטיני החי במדינת ישראל, למנהיג אפור, שאין לו מנדט להוביל את העם הנאנק תחת עול הכיבוש.

למען הסר ספק יובהר: דעותיי הפוליטיות רחוקות אלף שנות אור ודור מתנועת החמאס. יחד עם זאת, אני מאמין בהכרעה הדמוקרטית. התנועה זכתה בבחירות לא משום שהעם שלי הפך בין לילה לפונדמנטליסט; הצבעתו בבחירות לפרלמנט הייתה הצבעת מחאה נגד תנועת הפתח שאתה עומד בראשה. העם אמר לך ולחבר מרעיך: מושחתים נמאסתם. הרי ידוע לכל שכספיו נגנבו בשיטתיות על-ידי כל מיני מיניסטרים ופקידים ומקורבים ויועצים למינהם.

למרבה האירוניה, אדוני הראיס, בתקופת ערפאת התלוננת בשיטתיות כי הראיס מצר את צעדיך כראש ממשלה וגוזל ממך סמכויות. כעת כשאתה במקומו, אתה נוהג בדיוק כמוהו - מסכל סיכול ממוקד את ראש הממשלה איסמעיל הנייה, וממנה אנשים מטעמך לעמוד בראש מנגנוני הביטחון ולאחראים על מעברי הגבול. במודע או שלא במודע, אתה מוביל את הפלסטינים לעימות פנימי שיגבה קורבנות נוספים. בסוף-השבוע, במהומות שפרצו בעקבות הצהרותיו של חאלד משעל, קיבלנו הוכחה נוספת לכך שמלחמת האחים כבר בפתח.

הכרזת שמפת הדרכים מקובלת עליך, אבל לא מימשת ולו פסיק אחד ממנה. הסכם אוסלו, שהיית מאדריכליו, גרם צרות צרורות לשני הצדדים. ואדריכל שנכשל, מר עבאס, קם והולך. עבר זמנך, בטל קורבנך, תם ונשלם עידנך. תן לחמאס להתבשל במיץ שנסחט בבחירות האחרונות. גלה אחריות לאומית, לך הביתה, ותאמין לי - איש לא יזיל דמעה.

זוהיר אנדראוס הוא העורך הראשי של העיתון הערבי-ישראלי "כל-אלערב"