2005: ירידה במספר האירועים האנטישמיים בעולם

מספרם הכולל של האירועים האנטישמיים האלימים שנרשמו בשנת 2005 היה נמוך באופן משמעותי מזה של שנת 2004, כך עולה מדו"ח של המכון לחקר האנטישמיות באוניברסיטת תל אביב, שמתפרסם הבוקר (יום ב').

מספרם הכולל של האירועים האנטישמיים האלימים שנרשמו ב-2005 עמד על 406, לעומת 501 ארועים כאלו שנרשמו שנה קודם לכן. עם זאת, מדובר עדיין במספר גבוה של ארועים בהתייחס ל-15 השנים האחרונות.

את הירידה במספר הארועים ניתן להסביר בהמשך הפעילות הציבורית והפוליטית, הלאומית והבינלאומית בתחומי החינוך, הביטחון והאכיפה שהשתפרו. גם לרגיעה היחסית בסכסוך הישראלי-פלסטיני יש השפעה. למרות שהוא לא מהווה סיבה עיקרית לאנטישמיות, הוא מהווה לעיתים תכופות גורם מאיץ לאירועים כאלה. 

הרמה הגבוהה יחסית של אלימות אנטישמית ב-2005 מעידה על כך שהסיבות המרכזיות לכך בשנים האחרונות עדיין עומדות בעינן: התסכול החברתי השתלב עם דעות קדומות אנטי-יהודיות ורגשות אנטי-ישראליים ואנטי-אמריקניים חריפים, והתפרץ בגילויי אלימות, בדרך כלל לא מתוכננים מראש, נגד יהודים וכלפי רכוש יהודי.

מערב אירופה: מוקד עיקרי לאנטישמיות

על-פי עדות המותקפים במדינות שונות במערב אירופה, המוסיפה להוות מוקד עיקרי לפעילות האלימה נגד יהודים, נראה כי דור המהגרים הראשון והשני, רבים מהם מוסלמים, ממשיכים למלא תפקיד מרכזי באלימות. במקביל, כמו בשנים עברו, עמדו ניאו-נאצים והימין הקיצוני המסורתי מאחורי מקרים רבים של אלימות, התנהגות פוגעת, איומים וונדליזם.

גילויי האנטישמיות פחתו מעט בקנדה ובארצות-הברית, ופחתו במידה ניכרת בצרפת,בה נרשמה ירידה של 48% בהשוואה לשנת 2004. מתחילת 2006 חלה עליה בהיקף הפעילות האנטישמית במדינה זו, ואף נרשם בה אחד הארועים האנטישמיים המצמררים כשהצעיר היהודי אילן חלימי נרצח בשל יהדותו. אמש פורסם כי המפלגה הימנית-קיצונית במדינה, החזית הלאומית, חזקה ומתמיד והיא אף צפויה להיות בעלת השפעה גדולה בבחירות לנשיאות שיתקיימו בשנה הבאה.

יהודים מציינים את יום השואה אמש בלוס אנג'לס. צילום: אי.פי

בבריטניה ירד מספר האירועים האנטישמיים הכולל ב-14%: מ-532 ב-2004 ל-455 ב-2005, אך נתוני האלימות הפיזית ומעשי הוונדליזם באתרים וברכוש יהודי השתוו פחות או יותר לאלו של השנה הקודמת. 

באוקראינה נמשכה העלייה בגילויי האנטישמיות, כפי שניכר היה גם בשנים הקודמות. בדו"ח מסבירים כי ההחמרה במעשים האנטישמיים באה על רקע הפצה גוברת של תעמולה אנטישמית באוקראינה בכלל, ובפרט על רקע הפעילות האנטישמית האינטנסיבית בין כותלי "האקדמיה הבין-אזורית לניהול כוח אדם" (MAUP).

על רקע הטקסים לציון 60 שנה לשחרור אושוויץ והכרזת האו"ם על ציון בינלאומי שנתי של יום השואה בתאריך שחרור המחנה, ב-27 בינואר, בלטו מאוד ב-2005 הנאומים והפרסומים בגנות האנטישמיות. אנשי ציבור ופוליטיקאים פרסמו הצהרות פומביות נגד התופעה, חיפשו לה הגדרה ממצה, הגבירו את החקיקה נגדה ועצרו מכחישי שואה.

עם זאת, ב-2005 נשמעו במקומות שונים בעולם הצהרות קיצוניות, חסרות תקדים בחומרתן, המכחישות את השואה ומשמיצות את העם היהודי, וזאת מפי מנהיגי מדינות, חברי פרלמנט ואנשי אקדמיה.

העולם הערבי: ללא תקריות אנטישמיות 

במסיבת העיתונאים שנערכה באוניברסיטת תל אביב התייחסו מומחים לאזורים שונים בעולם. אסתי ובמן, המומחית לעולם הערבי, אמרה כי קשה להעריך בצורה מדויקת את היקף התופעה כיוון שאין תקריות אנטישמיות, אולם ישנם סימנים רבים המעידים על כך. "התפיסה האנטישמית קיימת בתקשורת ובשיח הציבורי וישנה הסתה נגד ישראל והציונות. וישנה אמונה על הקשר של הציונים והיהודים הממלאים תפקיד מרכזי במאבק נגד העולם המוסלמי". שיא ההתבטאויות של מנהיגי ערב שמור לנשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד.

עצומות והצהרות אנטישמיות הופצו גם ברוסיה, באוקראינה ובוונצאולה הן נגד ישראל וקיומה והן נגד הקהילות היהודיות מפי חברי פרלמנט, עיתונאים ואנשי ציבור בולטים.

ד"ר גרסיאלה בן דרור, המתמחה באמריקה הלטינית סיפרה על אנטי ישראליות הנובעת בעיקר מאנטי אמריקניות: "בעשרים המדינות הותיקות של אמריקה הלטינית להיות אנטישמי זה לא פוליטיקלי קורקט, אמנם יחד עם זאת ישנם ביטויי אנטישמיות בעיקר בימין הקיצוני. בשנים האחרונות ישנה תופעה בה האנטי אמריקאיות המושרשת במדינות אלה מקבילה לאנטי ישראליות. המדינות רואות בישראל שותפה ובעלת ברית של ארצות הברית, וכשהם מגנים את המלחמה בעיקר הם גם מגנים את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים, כך שרון הופך להיטלר והציונות לנאציזם. מקרה יוצא דופן נמצא בוונצואלה, שם בעיתונות המיינסטרים אפשר למצוא ביטויי אנטישמיות רבים".

ד"ר רפי ואגו, מומחה בינלאומי למזרח אירופה, בחר להתייחס לחצי הכוס המלאה: "בזירה זו של מדינות פוסט קומוניסטיות, יש התפתחויות מרשימות בנושא המאבק נגד האנטישמיות ובלימת הימין הקיצוני. ישנה התמודדות של עמים אלו עם העבר שלהם, אולם עדיין האנטישמיות לא נעלמה".

פרט לאלימות ולהצהרות הקיצוניות התאפיינה 2005 בשפע של חומר אנטישמי כתוב או מאוייר ושל מלל והתבטאויות עוינות ופוגעות שנשמעו בערוצים שונים, וכן בהמשכם של הניסיונות להטיל חרם על מוסדות אקדמיים ישראלים ועל מי שקשור בהם, כחלק משלילת זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית. בהתייחס לכל אלה חלה ב-2006 הסלמה מדאיגה.