הניסיון והקהל יעשו את העבודה

בניגוד ל-9,000 ישראלים שיגיעו בסוף השבוע לפראג, מכבי תל אביב לא נוסעת לטייל. טאו ויטוריה תנסה ואולי גם תצליח למרר לה את החיים, אבל למכבי יש כמה יתרונות משמעותיים בחצי הגמר.

מכבי לקחה שני גביעים בשנתיים האחרונות, והיא מגיעה רגועה, משוחררת ובלי לחץ. היא באה להגן על הגביע, היא כבר מכירה את כל הסצינות בכל הסרטים. השחקנים מנוסים ויודעים מה צריך לעשות, גם פיני גרשון כמובן. ולא פחות חשוב - גם הקהל כבר מתורגל בעבודה.

לפחות חצי מהקהל יהיה של מכבי, וזה לא הולך ברגל. כמות האנשים שתהיה בפראג, היא פחות או יותר הכמות שממלאת את היכל נוקיה בכל יום חמישי. ברגעים מסוימים, הקהל מאוד משמעותי. כשאתה עולה לפרקט ורואה את כל הצהוב ביציעים, ההתרגשות גדולה. כשהקבוצה נכנסת למומנטום, או כשהיא קצת נתקעת - זה הזמן בו יתרון הביתיות יכול להפוך ולהכריע את המשחק. ולמרות שמכבי לא מכירה את האולם, היא בהחלט מגיעה לפיינל פור הזה עם יתרון ביתיות, כפי שהיה בפאריס וגם במוסקבה.

אוהדי מכבי. יכולים להכריע (צילום: רויטרס)

אבל בדיוק הקבוצה שמנגד היא זו שמתורגלת בדברים האלה. מבלי לפגוע באף אחד, אפילו האווירה שתהיה בפראג לא תדמה למה שעברה טאו ויטוריה לפני שבועיים באתונה. משחק שלישי בחוץ, מול פנאתינייקוס ו-18 אלף אוהדיה. וטאו לקחה את המשחק בסטייל. הניצחון הזה מראה על אופי חזק.

אין קבוצה באירופה שבאה לשחק מול מכבי כפייבוריטית, אבל קשה לומר גם שמכבי פייבוריטית. בניגוד לשנים האחרונות, בהן תמיד דיברו על קבוצה או שתיים כחזקות יותר מהאחרות, הפיינל פור הנוכחי מאוזן. המחצית האחרונה מול הפועל ירושלים נטעה בי הרבה אופטימיות, אבל בכל מקרה, תחושת הבטן שלי תמיד הולכת עם מכבי.

למרות חוסר היציבות שמכבי הפגינה העונה, היא ניצחה את המשחקים שהיא היתה צריכה לנצח. אני לא רואה סיבה שזה לא יקרה גם הפעם, אלא אם כן טאו תבריק. אני לא מסכים עם הגישה שלואיס סקולה יגיע בכל מקרה למספרים שלו. כבר היו לו משחקים נגד מכבי שבהם הרכיבו עליו כמה מנעולים, שמו אזיקים ומיזערו את הנזק ממנו. אבל זה לא רק הוא. יש להם כמה קלעי חוץ, הם משחקים הגנה מאוד אגרסיבית ושומרים לא מעט אזורית. וזה רק מה שאנחנו יודעים. ולימיר פראסוביץ' בטח מכין כמו כולם גם כמה שפנים והפתעות.

סולומון. עבר עונה קשה בצורה אמיצה (צילום: אלי אלגרט)

איש המפתח במכבי הוא דווקא וויל סולומון. אני יודע פחות או יותר מה כל אחד מהאחרים ייתן, ואני רוצה להאמין שאני יודע גם מה וויל ייתן. לא כל מי שרואה את מכבי, מבין את ההשפעה שלו. הקבוצה הגיעה לפיינל פור, אבל כידוע, האויב של הטוב הוא הטוב יותר. בסיום המשחק נגד ירושלים הוא קיבל פרגון גדול מהקהל, וזה חשוב, כי הוא גם עבר עונה לא קלה כמחליפו של שאראס. ויש לציין שהוא עבר אותה בצורה די אמיצה.

כשחקן, הגעתי לארבעה מעמדי פיינל פור. אלה רגעי השיא, שבשבילם שווה להיות כדורסלן. באופן אישי, תמיד השתדלתי להיות מפוקס. ניסיתי להתנתק מהקהל ומכל

אלה שרוצים לעשות שלום ולהצטלם בחימום, שזה סרט בפני עצמו. אין ספק שזה יותר קל לשחקנים הנוכחיים של מכבי, שכבר הניפו שני גביעים. מעצם היכרותי אותם, הם יודעים לעמוד בלחצים ולהיות מרוכזים כשצריך. הצוות המקצועי והניהולי יודע היטב איך לשמור עליהם ולנתק אותם.

מכבי נמצאת עכשיו בעיצומו של פרק יפה מאוד בהיסטוריה שלה. עד היום כולם מדברים על ריגה וספליט, שלקחו שלושה גביעים ברציפות. עצם התחושה שגם מכבי תתחבר להישג כזה ותיצרב בזיכרון כקבוצה כזו, היא אדירה. אבל אצל הצהובים, כשמגיעים להישג מסוים - מיד חושבים כבר על ההישג הבא. אם מכבי תצליח להגשים את החלום, כבר יחלו לעבוד על האתגר הבא, הקשה יותר, בשנה הבאה באתונה. הלוואי שביום ראשון בערב כולם כבר יתחילו לדבר על שבירת השיא של כל הזמנים ויחלמו על הגביע הרביעי.