שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך תצליחו בחיים: 5 כללי זהב
    יש לנו הפתעה בשבילכם: ניחנתם בכישרון מיוחד? זה נחמד, אבל לא מספיק כדי להצליח. מחקרים חדשים מגלים מהו סוד ההצלחה, וכישרון הוא רק חלק קטן מהסיפור. אז מה עומד באמת מאחורי כל אדם מצליח? רמז 1: זאת לא אשה. רמז 2: אין דרך להגיע בלי להשקיע
    כלל מס' 1: חייבים לסבול כלל מס' 2: חשוב להתמיד כלל מס' 3: משמעת עצמית כלל מס' 4: סבלנות 
    כלל מס' 5: אופטימיות כך תגדלו ילד מצליח 
    שנת 1996 הייתה שנה קשה ללאנס ארמסטרונג. באולימפיאדת אטלנטה הוא נכשל בצורה מחפירה, אחר כך אובחן אצלו סרטן האשכים, כולל גרורות בריאות ובראש, הקבוצה שבשורותיה רכב, "קופידיס", מיהרה להיפטר משירותיו, והוא נאלץ לעבור סדרה ארוכה של ניתוחים וטיפולים כימותרפיים. כל הסימנים הראו שארמסטרונג הולך לתלות את נעלי הרכיבה - לנצח.

     

    אבל לארמסטרונג היו תוכניות אחרות. הוא עבר את כל הטיפולים, לא ויתר על שגרת האימונים, ובשנת 1998 הכריז ניצחון על הסרטן והחל להיאבק על מקום מחודש בספורט הרכיבה המקצועית על אופניים. לאחר שספג שורת דחיות מקבוצות שונות, הסכימה קבוצת הרוכבים של שירות הדואר האמריקאי (!) לצרף אותו לשורותיה.

     

    כעבור שנה זכה ארמסטרונג בניצחונו הראשון והמפתיע בטור דה פראנס, ונהפך לגיבור בארצות הברית, שכל כך אוהבת סיפורי הצלחה הירואיים שכאלה. מאז הוא זכה בטור דה פראנס לא פחות משש פעמים ונעשה אחד הספורטאים הנערצים ביותר בעולם. אפילו הצמיד הצהוב שלו נהפך לטרנד עולמי.

     

    סיפורו של ארמסטרונג, ספורטאי שהיה לאגדה כנגד כל הסיכויים, מזכיר לנו את מה שקל כל כך לשכוח בעידן האינסטנט שאנחנו חיים בו: הדרך למעלה ארוכה, מתישה ומלאה מכשולים וקשיים.

     

    בתקופה שסמלי ההצלחה שלה הם נציגי "כוכב נולד", שנולדים בן לילה ונשכחים בן יום, ההצלחה נדמית לארוחה קפואה. המרכיב - כישרון, ההכנה - כמה דקות במיקרוגל, והנה, היא יוצאת, מהבילה ומוכנה לפרסום.

     

    כישרון זה לא הכול

     

    מי שהפך את חלום ה"כוכב נולד" על פיו הוא צוות של חוקרים בריטים, שבדקו את מהות ההצלחה. במאמר "כישרון מולד: אמת או מיתוס" פרסמו מייקל האוו, ג'יין דייווידסון וג'ון סלובודה ממצא מפתיע. כישרון אינו ערובה להצלחה. החוקרים מצאו עדויות הסותרות את הנחת ה"כישרון הטבעי", שלפיה הצטיינות היא תוצאה של כישורים פנימיים. הם הראו כי גם אנשים שלא נחשבו לבעלי יכולות בולטות הצליחו להגיע להישגים גבוהים, שבעבר נתפסו כשמורים לאנשים מוכשרים במיוחד. בקצרה: לא מיקרוגל, אלא סלואו פוד.

     

    בארצות הברית הגיעו החוקרים למסקנה מרחיקת לכת עוד יותר. במחקר שפורסם במגזין 'Psychology Today' מצאו כי ה-IQ מהווה רק 25% מכלל מרכיבי ההצלחה. יתר האחוזים מורכבים ממזל (מעט), מיצירתיות וממבנה אישיות (הרבה).

     

    גם אצלנו בארץ אוחזים המומחים במסקנות דומות. "אין דרך להגיע בלי להשקיע", פוסק ד"ר קרלו שטרנגר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "כישרון זה תנאי הכרחי, אבל הוא לא מספיק. אדם שהוא רק מוכשר יעשה דברים נחמדים אבל לגדולות הוא לא יגיע".

     

    פרופ' זמירה מברך, סגנית הרקטור באוניברסיטת בר אילן וחוקרת בתחום החינוך, משווה את הסיכוי להצליח לסיכון לחלות. לדבריה, בשני המקרים יש קשר הדוק בין כישורים מולדים לסביבה. להבדיל אלף אלפי הבדלות, דומה הדבר לאנשים עם נטייה גנטית לסרטן ריאות, שיגבירו את הסיכון לחלות אם יעשנו. "לסביבה יש מרכיב חזק מאוד במיצוי הפוטנציאל להצלחה", היא אומרת.

     

    המסקנה: להיות בעלי כישרון או יכולת יוצאי דופן זה נחמד, אבל זה לא מספיק. גנטיקה זה לא הכול, לתכונות נרכשות יש תפקיד חשוב לא פחות.

     

    השאלה: אז מה כן צריך? אילו תכונות יסייעו לנו להגיע להישגים יוצאי דופן ולהפוך למצליחנים?

     

    "כאלה שמאפשרות לכישרון לצאת מהכוח לפועל", קובע פרופ' עוז אלמוג, סוציולוג מאוניברסיטת חיפה. "ובניגוד לכשרון שהוא דבר מולד, אלה הן תכונות נרכשות שאפשר ללמוד ולאמץ". פרופ' מרטין זליגמן, מנהל המרכז לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת פנסילבניה, ערך סדרת מחקרים בנושא הצלחה והתמדה. את תוצאותיהם הוא מתמצת במשפט אחד נחרץ: "אלא אם אתה גאון, אין לך שום סיכוי להצליח בלי כוח סבל". בסדרת מחקרים שערך מצא זליגמן שלאנשים עם כוח סבל, כושר עמידה בלחצים וחוסן נפשי היה סיכוי גבוה יותר להצליח בעבודה, בלימודים ובעוד תחומים. העמידות הגבוהה היא שסייעה להם להתגבר על המכשולים.

     

    כלל מס' 1: חייבים לסבול
    כל מי שנאבק בדרך לצמרת, יודע שבכביש המוביל להצלחה יש מעט אפשרויות להתקדם, אבל הרבה נקודות יציאה. מי לא מכיר את הגירוי המסוכן בקצות האצבעות, זה שגורם לך לרצות להתפרץ בזעם למשרדו של הבוס ולזרוק את המפתחות על השולחן. מכאן קצרה הדרך להתחלה חדשה, לפעמים שוב מלמטה.

     

    מי שלא יכול לשאת את המהמורות שבדרך למעלה - את הקנאה, חוסר הפרגון, המקלות בגלגלים, האינטריגות והתסכול - לא יצליח. או במילים אחרות: כולנו פולניים. נולדנו לסבול, ומי שלא יכול להתמודד עם זה, ינופה מהתחרות בשלב מוקדם.

     

    חזור למעלה
    כלל מס' 2: חשוב להתמיד
    "גרניקה", ציור ענק על בד קנבס המתאר מתקפה אווירית על כפר באסקי בזמן מלחמת האזרחים בספרד, הוא אחד מציוריו הידועים ביותר של פיקאסו. מה שפחות ידוע הוא דרך הייסורים שעבר האמן עד שהצליח לממש את חזונו על הבד. הוא צייר טיוטה אחר טיוטה, כ-60 טיוטות בסך הכול. בייסורים עזים בצע נתחים קטנים מנפשו והעביר אותם אל הבד.

     

    פיקאסו ניחן לא רק בכישרון ייחודי, אלא גם ביכולת להתמיד למרות הסבל שחווה עם כל ציור. יכולת זו היא שהפכה אותו מצייר מוכשר לאמן דגול.

     

    על פי זליגמן, ההתמדה היא אחד ממרכיביו העיקריים של כוח הסבל. כוח הסבל מסייע להתגבר על קשיים, אבל ההתמדה היא זו שמאפשרת לנו להשיג את התוצאה המיוחלת: להמציא דפדפן חדש באינטרנט, לשבור את שיא העולם בקפיצה לגובה, או לפתור את המשפט של פרמה. לכן חוסר היכולת להתמיד מסביר מדוע אנשים שהכישרון נוזל להם מהאוזניים לא מצליחים להרקיע לשחקים.

     

    "התקשורת מחזקת את האשליה של הצלחה באינסטנט, שכדי להצליח צריך פשוט להתגלות", אומר פרופ' אלמוג, "אבל הצלחה אמיתית תלויה בהשקעה לטווח ארוך. זה מסביר למה רוב 'הכוכבים הנולדים' הם מטאורים שכשם שהם עולים, כך הם נופלים".

     

    האלוף האולימפי גל פרידמן, שזכה במדליית זהב באולימפיאדת אתונה ובמדליית ארד באולימפיאדת אטלנטה, מנסה להעביר לבני נוער בחדרה ובאור עקיבא את אותו מסר בדיוק: כדי להצליח, צריך להשקיע. פרידמן, המעביר פעילויות ספורט במסגרת ארגון הג'וינט, מספר כי הוא מנסה ללמד את בני הנוער איך להתגבר על כישלונות ולהמשיך קדימה. "הם צריכים להבין שיכולת יש להם. כל השאר זה רק עניין של רצון. הילדים מסיימים טיול אופניים אתגרי אחרי שהם מתלוננים שאין להם כוח להמשיך, וכשהם רואים שהם כן יכולים, זה נותן להם סיפוק אדיר. כל ההרגשה שלהם על עצמם משתנה לגמרי".

     

    חזור למעלה
    כלל מס' 3: משמעת עצמית
    בשנת 1965 היה גבריאל גרסיה מארקס, עיתונאי קולומביאני לא מוכר וסופר כושל, בדרכו לחופשה משפחתית באקופולקו. תוך כדי נהיגה נחתה עליו הארה: הוא ראה בעיני רוחו את הספר שרצה לכתוב מאז היה בן 15.

     

    מארקס עשה פרסה וחזר לביתו. הוא התפטר מעבודתו, הסתגר בחדרו, ישב וכתב. בינתיים, מחוץ לחדר הסגור נאלצה אשתו למשכן את כל רכושם. מקץ 18 חודשים של הסתגרות, ויתור על חיי משפחה ועל חיים בכלל, יצא מארקס

    מהחדר, כחוש וצהוב מניקוטין, ובידו צרור עבה של לא פחות מ-13,000 עמודים. "מאה שנים של בדידות" ראה אור בשנת 1967 ושינה לעד את פני הספרות העולמית. בשנת 1982 זכה מחברו בפרס נובל לספרות.

     

    מרכיב משמעותי חשוב בכוח הסבל הוא משמעת עצמית. הרבה משמעת עצמית. אם פירושה של ההתמדה הוא להמשיך לעשות משהו לאורך זמן, המשמעת העצמית כופה עלינו להימנע ממשהו או לוותר עליו - להפסיק לשתות, להפחית מהסיגריות, או לכוון שעון מעורר. פיקאסו, אגב, לא הצליח להתגבר על נטייתו לקום מאוחר.

     

    במחקר שבדק ביצועים אקדמיים של מתבגרים, מצא זליגמן כי מחסור במשמעת עצמית הוא הסיבה העיקרית לכך שתלמידים אינם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם. הוא תולה זאת בחינוך לסיפוק מיידי, שמקשה על הצעירים לוותר על תגמול לטווח קצר למען רווחים בטווח הארוך. את הפתרון שיסלול את הדרך להצלחה אקדמית הוא רואה בתוכניות לימוד העוסקות במשמעת עצמית.

     

    חזור למעלה
    כלל מס' 4: סבלנות
    נכון, החלום המודרני צבוע בגון "נינט טייב", של הצלחה בן רגע, אבל המציאות כופה על מרבית המצליחנים ריצה למרחקים הרבה יותר ארוכים. כדי

     

    להוציא את ההצלחה מהכישרון אל הפועל דרוש זמן. כמה? הרבה. באותו מחקר שפורסם ב-'Psychology Today' נמצא שבממוצע דרושות עשר שנים (!) כדי לקצור את הפירות. כל ההתמדה, המשמעת העצמית וכוח הסבל שנוכל לגייס שווים כקליפת השום בלי כמות מספקת של סבלנות.


    ההצלחה העכשווית היא תוצאה של המון עבודה (צילום: דן לב)

     

    "אנשים מצליחים מוכנים לעבוד הרבה", אומר ד"ר שטרנגר. "קחו לדוגמה את מוצארט. מוצארט היה ילד פלא, אבל כדי שהפלא לא ייעלם הוא התאמן שמונה שעות ביום כבר בגיל שש. ככה זה גם בתחום העסקי, החוק ברור: בלי השקעה - אין תשומה".

     

    את המחיר שדורשת ההצלחה קל להמחיש בתחום הספורט. גם הספורטאי המצטיין ביותר חייב להקפיד על שגרת אימונים מייסרת. יום ללא אימון, יומיים ללא שמירה על תזונה קפדנית, עלולים לחרוץ את גורלו בתחרות. או כפי שאומרת פרופ' מברך: "גם כוכב נולד צריך לעבור אימונים. הוא אולי נולד בטלוויזיה, אבל עשה כמה דברים לפני זה. הוא לא באמת נולד עכשיו".

     

    גם הרקדן אור כחלון, התגלית האחרונה, החל לרקוד בילדותו. אנחנו ראינו בטלוויזיה רק את התוצר הסופי ולא את כמויות הזיעה שהגיר בשנים האחרונות. במגמת הריקוד בבית הספר תלמה ילין הוא נחשב לאחד המוכשרים - והמשקיעים. הזרקור, מתברר, נדלק מעליו אחרי שנים של מאמץ באפלה. כמו שאמר פרופ' שטרנגר: "מי שמשקיע מגיע". הכוכבים שממשיכים לנצנץ לאורך שנים הם אלה שמשקיעים את זמנם, כוחם ונשמתם במטרה.

     

    חזור למעלה
    כלל מס' 5: אופטימיות
    דרשנו מכם לסבול, להתמיד, להשקיע, לגלות סבלנות. אתם עדיין נחושים בדעתכם להצליח? אז בבקשה תעשו את כל זה עם אופטימיות. הרבה אופטימיות.

     

    פרופ' דין סימונטון מאוניברסיטת קליפורניה מצא במחקרים שערך מינון גבוה של אופטימיות אצל מצליחנים. "האופטימיות עוזרת לשרוד תקופות קשות, כשצריך להתגבר על מכשולים", הוא מסביר בריאיון ל"מנטה", ומרחיב:

    "המשמעות של אופטימיות היא איך מפרשים את הכישלון. הפרשנות של אדם אופטימי תהיה שכישלון נקודתי אינו מורה על חוסר יכולת אלא על צורך להשתדל ולהשקיע יותר. לכן הוא ימשיך להתמיד ולעבוד עד שההצלחה תגיע". ואמנם, במחקר שנערך על סוכני ביטוח בארצות הברית, מקצוע שסובל מאחוזי דחייה גבוהים במיוחד, נמצא שסוכני ביטוח שהיו אופטימיים יותר, ושלא נתנו לאחוז הסירובים הגבוה לרפות את ידיהם, מכרו 37% יותר ביטוחים בשנה הראשונה לעבודה מעמיתיהם הפסימיסטים.

     

    "זה נכון בכל תחום שבו רוצים להתקדם ולהצליח, לא רק ביטוח", טוען פרופ' אהרון בן-זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה וחוקר בתחום הרגשות. "האופטימיזם הוא נבואה שמגשימה את עצמה. כאשר אנחנו חושבים שנצליח, אנחנו פועלים מתוך עמדה שנצליח. מצב הרוח הרגשי שלנו חשוב מאוד לפעילות. ההרגשה משליכה מיד על מה שאנו עושים".

     

    פרופ' בן-זאב מוסיף כי אפשר גם לחנך לאופטימיות. החינוך לאופטימיות דורש מאיתנו להבחין בין הסיבות השונות לכישלון - סיבות הקשורות בנו וסיבות שקשורות בסביבה. את הסיבות הפנימיות אפשר לשנות, מהסיבות החיצוניות פשוט אסור להתייאש. "צריך לקחת כנתון את העובדה שאי אפשר להצליח בכל פעם ובכל דבר ולהשלים עם זה שיהיו לנו כישלונות", מסביר פרופ' בן-זאב. "היכולת לשלוט במצבנו הרגשי חיונית להצלחה שלנו. אסור לנו לתת לרגשות לייאש אותנו בנסיבות של כישלונות זמניים, ולעומת זאת גם לא להכניס אותנו לאופוריה במקרה של הצלחות מקריות".

     

    חזור למעלה
    כך תגדלו ילד מצליח
    "עידוד להצלחה הוא המפתח לשגשוג חברתי", פוסק הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג. "לכן אמריקה נהפכה למעצמה הגדולה והחשובה בעולם: היא מחנכת להצלחה כבר מינקות".

     

    אז איך תגדלו את הדור הבא להצלחה?

     

    • עודדו מוטיבציה ויצירתיות. "אלה שני מרכיבים שתורמים לסיכוי של הילד להצליח ולהגיע להישגים יוצאי דופן בכל תחום שיבחר", אומרת שלומית רחמל, מנהלת המחלקה לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך. דרבנו אותו להצליח בתחום שהוא אוהב (גם אם לא חלמתם שבנכם יהיה רקדן בלט). בלי תחושת ערך או מסוגלות לא תהיה לו אנרגיה להעז ולפרוץ דרך.

     

    • העריכו את המאמץ, לא את התוצאה. "כמו במתמטיקה, לעתים הדרך חשובה יותר מהפתרון. כך הילד מקבל מסר שגם ההשקעה מניבה הערכה, לא רק התוצר הסופי", אומרת רחמל. הפסיכולוגית קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד מצאה כי ילדים שקיבלו שבחים על האינטליגנציה שלהם ונכשלו, התמידו פחות מתלמידים שקיבלו שבחים רק על מאמציהם. הסיבה: הילדים שקיבלו שבחים על המאמץ שהשקיעו ראו את הקשיים כאתגר.

     

    • זכרו שלימודים זה לא הכול. מהבן שלכם אולי לא ייצא עוד איינשטיין, אבל אולי הוא יהיה מייקל ג'ורדן הבא. מצאו באילו תחומים אחרים הוא כישרוני ותנו לו לדעת שאתם מאמינים בו וביכולותיו.

     

    • אין מה לעשות, הצלחה זה כואב. "צריך לעודד ילדים לעבוד קשה, לא לחפש קיצורי דרך", אומרת פרופ' זמירה מברך, חוקרת בתחום החינוך. "המחקרים מראים שעידוד ללמוד והשקעת זמן ארוכה, כמעט בלתי מוגבלת, מביאים לתוצאות. צריך פשוט להמשיך בלי להתייאש".

     

    חזור למעלה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דן לב
    הצלחה. נדרשות 10 שנים כדי לקצור את הפירות
    צילום: דן לב
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים