מי גידל את מי, דרעי או עובדיה?

האיום בגיוס בחורי הישיבות הסעיר השבוע את הרחוב החרדי. בצעד מפתיע פנתה יהדות התורה לבג"ץ וביקשה שתינתן לכנסת ארכה נוספת של ארבעה חודשים, כדי לעגן בחוק את הוראת השעה לאי גיוסם של בני הישיבות.
הפנייה לבג"ץ עוררה ויכוחים מרים בין שני פלגי יהדות התורה. הוויכוחים נמשכו בחתונת בתו של מאיר פרוש, שהתקיימה ביום חמישי באולמי נוף בירושלים. מאיר פרוש בעל השמחה, נציג אגודת ישראל, הוא זה שגרס: "אנחנו לא יכולים ללכת לבג"ץ בזמן שאנחנו אומרים שאנחנו לא מכירים בו, ולהשתמש בכלי שלהם". נציג דגל התורה, ח"כ משה גפני, שתמך בפנייה לבג"ץ, נשאל בחתונה על ידי ח"כ מוסי רז (מרצ): "תגיד, כיצד החרדים פונים לבג"ץ אותו הם מכנים סניף של מרצ"?
למרות השאלה הקנטרנית, זכה ח"כ רז לשבחים מחרדים שנכחו בשמחה, מאחר שהגיע חמוש ב"כיפה אמיתית, שחורה גדולה", בניגוד לח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), שהגיע עם "כיפל'ה סרוגה כחולה".

ש"ס א': דרעי מול עובדיה

למרות ניסיונות הטשטוש ולמרות מאמצי הפיוס, הקרע בין אריה דרעי לש"ס גדול וכמעט בלתי ניתן לאיחוי. אנשי דרעי כבר חולמים על פילוג.
הגדילו לעשות שניים מחברי הכנסת של ש"ס, שערכו בשבוע שעבר בירורים משפטיים לגבי האפשרות שדרעי יוכל לרוץ לכנסת מהכלא, בראשות תנועה חדשה, גם אם לא לכהן בה. השאיפה לפילוג נובעת מהאמונה כי מפלגה בראשותו של דרעי "תביא עשרים מנדטים", אך לא פחות מכך מתאוות נקם על "ההתעללות של הנהגת ש"ס באריה, במשך שנתיים" ועל טיהור המפלגה מאנשי דרעי עד כדי כך ש"העובד האחרון בבית ש"ס, שנשאר מהתקופה של דרעי, זה סנדוקה (פועל הניקיון הערבי)".
עם זאת, הדיבורים על פילוג אפשרי ועל הקמת מפלגה חדשה שתהיה מזוהה עם המאבק לשחרורו של דרעי מוקדמים מדי. הסיבה המרכזית היא שההערכה הפוליטית של דרעי היא שלא יתקיימו בחירות בקרוב. דרעי גם חושש מאד מפגיעה בכבודו של הרב עובדיה יוסף ומקרע גלוי איתו.
אבל הקרע הזה הולך ומתקרב. בבית הרב כבר מאיימים כי הרב עלול לצאת בגלוי נגד דרעי. גם מצד חסידי דרעי ניתן לשמוע דיבורים שלא נשמעו בעבר. השבוע העז הרב שיק, "הצדיק מיבנאל", מחשובי הרבנים של חסידות ברסלב ומי שהתגייס עם חסידיו למאבק למען דרעי, לומר את מה שרבים בש"ס חושבים בשקט: "מי גידל את הרב עובדיה יוסף?" שאל הרב שיק, "מי הכיר את הרב עובדיה יוסף לפני שהיה אריה דרעי?".
סביר להניח שאריה דרעי שמע את הדברים ועוד יותר סביר שהוא לא אהב אותם. הרב שיק אף תקף את יו"ר ש"ס, אלי ישי, על שאינו עושה מספיק למען שחרורו של דרעי במלים "הרצחת וגם ירשת?" סביר להניח שדרעי שמע גם את הדברים הללו. סביר להניח שאהב אותם.

ש"ס ב': הליטאים מייחלים לנפילת ש"ס

לא כולם ברחוב החרדי מעכלים, כי בניגוד לאיום המגוחך והבלתי ישים לגייס את בחורי הישיבות, דווקא הסכסוך הטלנובלי בין דרעי להנהגת ש"ס הוא בעל המשמעות מרחיקת הלכת לגבי הציבור החרדי, וכי סכסוך זה עשוי לחולל שינוי משמעותי במפת הפוליטיקה הישראלית.
הסכסוך הזה, שהרחיק את דרעי ממוקדי ההחלטות, גרם לכך שש"ס לא תדאג, בטרם הצבעתה על החוק לפיזור הכנסת, למנוע אפשרות לביטול הבחירה הישירה. דרעי של פעם נהג להדגיש: "בכל הסכם הכי שטותי אני מכניס סעיף על זה ששינוי שיטת הבחירות ייעשה רק בהסכמת ש"ס". הסכסוך הזה והעובדה שדרעי חושב שש"ס דהיום מביישת את הציבור הספרדי הופכים את האפשרות שדרעי יביע תמיכה פומבית בש"ס ויקרא להצביע עבורה לכמעט בלתי אפשרית. במקרה הטוב, הוא ישתוק.
ארבעת נתוני הפתיחה הללו: ביטול חוק הבחירה הישירה, בחירות שבמוקדן עומדת הסוגייה המדינית, ש"ס בלי דרעי הקמפיינר - וגרוע מכך, ש"ס בלי אריה דרעי המעונה על ידי מערכת המשפט (משאבת מצביעי המחאה הספרדים) משמעותם קיצוץ משמעותי בכוחו של הציבור החרדי.
מעניין לציין כי לפחות בהנהגת הציבור הליטאי יש המייחלים לירידה משמעותית בכוחה של ש"ס. הסיבה הראשונה נעוצה בתפיסה כי בדומה לקהילות היהודיות בגולה, על הציבור החרדי לשמור על פרופיל נמוך. הם סבורים כי ירידה בכוחה של ש"ס והקטנת כוחם של החרדים תקטין את השנאה כלפיהם.
הסיבה השנייה נעוצה בתחושה הקשה בעקבות התגברות כוחם של החרדים הספרדים. רבים בציבור הליטאי שמחו לחזות בנפילתו של דרעי, ורבים יותר ישמחו לחזות בנפילתו של מנהיגה הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף. שניים שהעזו להרים ראש ולהחציף פנים כלפי החרדים האשכנזים, איש איש בתחומו.

יציאת השבת

בטאון המפד"ל, "הצופה", על איומי חברי הכנסת החרדים כי אם יגויסו בני הישיבות תפרוץ מלחמת אחים:
"אם החרדים כבר מוכנים למלחמת אחים, מה רע להילחם קודם בבני הדודים?"