תחושת האובדן היא נוראה
"קהילת האמנים בישראל הולכת ומתדלדלת כאילו עושים בנו קציר". השחקנית גילה אלמגור על יוסי בנאי, שותף וידיד
גילה אלמגור, ששיחקה לצידו של יוסי בנאי ב"'הכלה וצייד הפרפרים", הגיבה בכאב גדול על מותו:
"הוא היה כל כך פורה. אני שומעת את השירים ולא מאמינה שהוא איננו. קהילת האמנים בישראל הולכת ומתדלדלת כאילו עושים בנו קציר. אני לא מבינה איך בשנה וחצי איבדנו את אריק לביא, עוזי חיטמן, אהוד מנור, שושנה דאמרי, נעמי שמר, ברכה נאמן, זה לא יאמן ואני לא מבינה למה.
"תחושת האובדן היא נוראה. יוסי הוא הדור שלי, הוא חבר שלי, פרטנר שלי, שיחקנו כל כך הרבה, חרשנו את הארץ כל כך הרבה. בהצגה 'הכלה וצייד הפרפרים' של ניסים אלוני בגירסה הראשונה שיחקנו כמעט שלוש שנים. אחרי 13 שנים, כשאגמון פתח את בית ליסין, עשינו את 'הנפטר מתפרע', מחזה לשניים. הוא השאיר פה חלל כזה שאני לא רואה מישהו שיכול למלא אותו. אומרים שיש תחליף אבל אין עוד כישרון ענק כזה. עוד נתרפק הרבה שנים על התופעה והגאונות ששמה יוסי בנאי. שחקן גאוני, איזה הומור, שליפה, טיימינג, נוגע ללב כשצריך. היה פרטנר נפלא וחבר טוב, ועצוב כל כך היום.
"הוא היה מנטור ולמדתי ממנו הרבה מאוד. כשבאתי לניסים אלוני הוא היה כבר 'אלוניסט'. ניסים כתב בשבילו על פי קצב הנשימה שלו. הוא נתן לי את הביטחון שהוא היה על ידי שלא אמעד, שאעשה נכון, לימד אותי לנשום, להיכנס לבמה עם האוזן, לימד פרק בטיימינג, איך להגיד בדיחה, איך לחכות לצחוק של הקהל. אני אסירת תודה על הזכות לשחק לצידו, לשחק איתו.
"התחושה שלי נוראה, אנחנו כמה שעות אחרי ומנסים לעכל. בזמן האחרון נחתו עלינו אסונות בזה אחר זה. מחפשת את המילים על שושנה, על אריק, אהוד ועוזי וכל פעם אומרת, די, נגמרו המילים. לא מספיקים לחבוש את הפצע ומכים אותך שוב. אני מחבקת את אביבה והילדים, הוא יחסר לכולנו. דורות שלמים של בדרנים צמחו על הברכיים שלו, איפה ניקח עוד אחד?!
"המזל שלנו שהוא מותיר אחריו, אם אפשר להתנחם בזה, כמות אדירה של יצירה, של ביצועים ושל דברים שעוד נתרפק ונלמד איך עשה אותם. איך אמר 'אוהב אותך' ואיך שר 'יפה שלי' ואיך ואיך ואיך...
"מה נעשה? נשב בבית ונבכה על הטובים ביותר שהלכו מאיתנו. צריך רק לבקש שישמרו לנו על מה שנשאר".
