שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    עד 50% מהנשים מדווחות שלא בא להן. כך יבוא לך

    אין לך פנטזיות מיניות ואת נכנסת למיטה בעיקר כדי לישון? את לא לבד, עד 51 אחוזים מהנשים מדווחות שפשוט לא בא להן. טיפים לנשים שרוצות שוב לשמוח בין הסדינים

    בעלך מלטף אותך באמצע הלילה, מתקרב אלייך ומתחכך בך, אבל את מתכווצת בתנוחת עובר, לא מזכה אותו בתגובה, שומרת על שתיקה, משחקת אותה ישנה וגורמת לו לחשוב על פרסומת למזגנים. פתאום, באמצע החיים, את מוצאת את עצמך מחוץ לעניינים - וסקס בכלל לא מעניין אותך. את באמצע שנות ה-40, עדיין נראית מצויין, אבל סובלת מירידה מתמדת

    בחשק המיני. אין לך פנטזיות והאורגזמה מבקרת אותך רק לעתים נדירות. זה לא שאת סובלת מכאבים בזמן שאת מקיימת יחסי מין, פשוט לא בא לך.

     

    האם את לבד בתחושה הזאת?

    ממש לא. בסקר שנערך במדינות שונות, נמצא ש-10 עד 51 אחוזים מהנשים דיווחו על ירידה בחשק המיני. במחקר שנעשה בארצות הברית, בהשתתפות נשים משש מדינות ממוצא אתני שונה,40 אחוז מהמשתתפות דיווחו שאף פעם או לעתים נדירות בלבד הרגישו תשוקה מינית, ולמרות זאת רובן מסוגלות להתגרות במהלך המגע המיני. רק 13 אחוז מהן

    דיווחו על חוסר שביעות רצון מחיי המין שלהן.

     

    מדוע זה קורה?

    פעמים רבות המוטיבציה של נשים לקיום יחסי מין נובעת בעיקר מרצון לקירבה רגשית ולא דווקא מחשק מיני מוגבר.

     

    מה משפיע על החשק המיני?

    מעט מאוד ידוע למדע על המנגנונים שמעוררים את החשק המיני. ככל הנראה המנגנונים הללו מערבים השפעות הורמונליות, גורמים סביבתיים, ונוירוטרנסמיטרים במוח.

     

    מה זה נוירוטרנסמיטר?

    נוירוטרנסמיטר הוא שם כולל לחומרים המופרשים במוח ומתווכים בתקשורת הבין תאית במוח.

     

    אז מה אנחנו כן יודעים על מנגנוני החשק המיני?

     

    • גורמים פיזיולוגיים: בגירוי המיני מופרשים חומרים רבים המשפיעים על היווצרות גודש בנרתיק. ירידה ברמות אסטרוגן, כפי שקורה במנופאוזה, עלולה לגרום להדלדלות הרקמה של רירית הנרתיק (אטרופיה). תיאורטית, זה יכול לגרום לירידה בסיכוך בזמן קיום יחסי מין ולכאבים. עם זאת, גם בנשים עם רירית אטרופית מתרחשת בזמן הגירוי המיני עלייה בגודש הנרתיק. גם ירידה ברמת הטסטוסטרון קשורה לפעמים לירידה בחשק המיני, וכנראה שגם לחומר דופמין המופרש במוח יש קשר לכך. חוסר יצור של אנדרוגנים (וביניהם טסטוסטרון) קורה לאחר המנופאוזה, או לאחר כריתת שחלות. מדובר ככל הנראה בחסר בטסטוסטרון בתוך התאים, ולכן לא ניתן להסיק מהרמה של טסטוסטרון בדם לגבי החסר שלו. כלומר אישה במנופאוזה שתבדוק את רמת הטסטוסטרון בדם והיא תימצא תקינה, עדיין אין פרושו של דבר שלא חסר לה טסטוסטרון בתוך התאים.

     

    • גורמים נפשיים: הפרעות חרדה, דיכאון ועייפות, התנסויות שליליות מיניות בעבר כמו כאבים בזמן חדירה בהתנסות קודמת. גם תרופות שאנחנו לוקחים עלולות להשפיע על החשק המיני. מדובר בתרופות אנטי דיכאוניות ממשפחת הSSRI - כגון פרוזק, סרוקסט, לוסטרל,פבוקסיל ופריזמה.

     

    • מחלות כרונייות: אי ספיקת כליות, טרשת נפוצה ומנופאוזה מוקדמת שנגרמה מטיפולים כימותרפיים עלולות להשפיע לרעה על החשק המיני. בגברים מחלות כלי דם, ששכיחותן עולה עם הגיל, משפיעות על התפקוד המיני וגורמות לאימפוטנציה. בנשים, לעומת זאת, אין קשר בין מחלות כלי הדם לתפקוד המיני.

     

    איך משפיעות הגלולות למניעת הריון?

    במחקר שנערך במשך שנה, נמצא ששמונה עד 20 אחוזים מהנשים שנטלו גלולות למניעת הריון דיווחו על ירידה בתשוקה המינית.

     

    ומה משפיע עלינו לטובה?

    ממחקרים שנעשו נתגלה כי ישנם מצבים הקשורים לשביעות רצון גבוהה מהתפקוד המיני, והם כוללים: בריאות נפשית יציבה, דימוי עצמי חיובי, הרגשת חיוניות, ניסיונות מיניים קודמים מוצלחים, רגשות חיוביים כלפי בן הזוג וציפיות חיוביות מהקשר הזוגי. מצבים שנמצאו קשורים עם תשוקה מינית מופחתת כוללים: אי תפקוד מיני של בן הזוג, מתח נפשי, בעיות פוריות, ומערכת יחסים ארוכת טווח.

     

    כיצד אפשר לטפל בירידה בחשק המיני?

    טיפול פסיכולוגי-התנהגותי נועד לזהות גורמים המשפיעים על חוסר תפקוד מיני, כגון מחשבות שליליות, ציפיות לא הגיוניות, התנהגות שמורידה את העניין או את האמון של בן הזוג (כמו חוסר כבוד, חוסר יושר), גירוי ארוטי לא מספק, וכמות לא מספקת של מגע שאינו מיני כמו חיבוקים וליטופים.

     

    מטרת הטיפול היא לשפר את הקירבה האינטימית של בני הזוג ואת התקשורת, ולהעצים את הגירוי האירוטי. בדרך כלל הטיפולים מתבצעים עם שני בני הזוג, ומספר הטיפולים משתנה בהתאם למקרה. טיפולי סקס זוגיים מתרכזים בנושאים דומים, אבל כוללים גם לימוד טכניקות, כאשר בהתחלה מתרכזים במגע לא מיני, ובהדרגה עוברים למגעים מיניים. הטיפול

    מעודד את בני הזוג לגעת אחד בשני ולתת פידבק על התחושות שהמגע עורר. הטכניקה הזו עוזרת להסיט את המטרה ממטרות ביצועים מיניים (לדוגמה אורגזמה של בן-זוג, או אורגזמות ברצף).

     

    מחקר שבדק את ההשפעה של טיפולים התנהגותיים וטיפולי סקס מצא ש-74 אחוזים מהנשים דיווחו על שיפור חיי הסקס ושיפור הזוגיות. גישה פסיכולוגית נוספת כוללת קורס טיפולי קצר של פסיתותרפיה.

     

    הגישה הזו מתמקדת בדימוי מיני עצמי נמוך ובחוויות ילדות שאינן מיניות, אך יתכן והשפיעו על התפקוד המיני. לדוגמה, נשים שחייבות להיות בשליטה מתמדת כיוון שגדלו בסביבה כאוטית ומבלבלת בילדותן, והצורך שלהן להיות כל הזמן בשליטה פולש גם לחיי המין שלהן כמבוגרות.

     

    ומה עם תרופות להגברת החשק?

    אפשר לתת אסטרוגן לנשים הסובלות מאטרופיה וגינלית, הגורמת לכאבים בזמן החדירה.

     

    האם תרופות כגון ויאגרה עוזרת רק לגברים או שגם נשים יכולות ליהנות מהתרופה?

    ההגיון הוא שוויאגרה (וכמוה תרופות דומות מאותה משפחה) מגבירה את כמות החומר שגורם להרחבת כלי דם. בגברים התופעה מגבירה את הזיקפה. בנשים התרופה מגבירה את הגודש שמצטבר בנרתיק, אבל היא לא משפיעה על התשוקה המינית, חומר הסיכה המופרש בנרתיק או שביעות רצון כללית מהמגע המיני.

     

    איזה תרופות הורמונליות אפשר לקבל במרשם?

    מאז שנות ה-30 משתמשים בטיפול אנדרוגני, ולאחרונה משתמשים בטסטוסטרון במינונים נמוכים. במחקר שנערך לאחרונה בנשים מנופאוזליות, התברר שהטיפול מעלה את רמת התשוקה המינית ורמת הגירוי המיני, אבל לא משפיע על תדירות התשוקה המינית. בנשים שעברו מנופאוזה באופן טבעי, יש יצור מסוים של אנדרוגנים על ידי השחלות, ולכן

    הטיפול יעיל ביותר בנשים שעברו כריתה כירורגית של השחלות, אצלן אין יצור של אנדרוגנים באופן טבעי.

     

    בטיפול בטסטוסטרון במינון גבוה, ישנן תופעות לוואי כמו אקנה ושיעור-יתר. שימוש לטווח ארוך יכול להגביר נטיה לעמידות לאינסולין ותסמונת מטבולית, המאופיינת בהשמנה מתנית, עליה בשומני הדם-טריגליצרידים, ירידה ברמת הכולסטרול הטובHDL סוכר בצום גבוה ולחץ דם גבוה. תסמונת מטבולית היא גורם סיכון מרכזי ביותר למחלת לב.

     

    אסטרוגן - הגיוני לחשוב שבנשים הסובלות מגלי חום, אטרופיה וגינלית, הפרעות בשינה וירידת תשוקה הקשורה לכאבים בנרתיק בזמן חדירה בשל אטרופיה וגינלית, טיפול באסטרוגן יוכל לעזור. אולם ידוע שלטיפול הורמונלי תחליפי יש תופעות לוואי כגון קרישתיות יתר והעלאת סיכון לסרטן שד. לכן אין המלצה לטיפול הורמונלי תחליפי לפתרון בעיה זו ומסתפקים טיפול אסטרוגן מקומי במשחה (התכשיר נקרא אובסטין).

     

    לנשים עם הפרעה בתשוקה ובגירוי המיני, מומלץ לפנות למרפאה סקסולוגית, שם תתבצע הערכה כוללנית שתכלול פרטים מפורטים על הקשיים המיניים של שני בני הזוג, המצב הנפשי (כולל דימוי עצמי), מחשבותיה על הזוגיות שלה, עבר רפואי, והמחשבות והרגשות בזמן מגע מיני.

     

    הטיפול המומלץ הוא טיפול התנהגותי משולב עם טיפול סקסולוגי. מפגשים. המפגשים יתרכזו בשינוי דעות ומחשבות שתורמות לבעיה, בשינוי ציפיות בלתי

    סבירות לגבי המגע המיני, בהבנת מיניות האישה וכן בלימוד אסטרטגיות לשיפור הקירבה האינטימית הזוגית והתקשורת, והעצמת הגירוי המיני.

     

    אם הזוג מתמקד רק במגע המיני עצמו, כפי שקורה הרבה פעמים אצל זוגות עם בעיות פוריות, מייעצים לבני הזוג להתמקד תחילה רק בגירויים לא מיניים בהתחלה. במקביל יש לפתור בעיות אחרות ביחסים הבינאישיים אם קיימות.

     

    בשלב זה אין המלצה לטיפול תרופתי כלשהו עד שייצאו מחקרים מפורטים יותר לגבי ההשלכות של טיפול הורמונלי ותופעות הלוואי האפשריות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    החשק הלך? יש מה לעשות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    לאתר "דרך חיים" לחצו כאן
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים