שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    טיפול חדש לכאבים עזים בנרתיק

    הן סובלות מכאבים עזים בנרתיק, שמקשים עליהן לשבת, ללבוש מכנסיים ולישון ברציפות בלילה • הרופאים קוראים לתופעה כאב כרוני בעריה (וולוודיניה‭,(‬ אך הם לא יודעים מה גורם לה • ההנחה היא שאצל הסובלות ממנה קיימת רגישות יתר בעצבוב באזור הנרתיק, אך גם רקע רגשי מעורער לא נשלל כהסבר • כעת מטפלים בהן בתרופה אנטי אפילפטית

    הן סובלות מכאבים קבועים בנרתיק, שמתבטאים בתחושה של צריבה, שריפה ואי נוחות יומיומית, שגורמת לקשיים בישיבה, בלבישת מכנסיים ובשינה רצופה. לכאב הכרוני הזה קוראים וולוודיניה, ובעברית: כאב עריה כרוני.

     

    2.5 מיליון נשים אמריקאיות סובלות מהתופעה ומטופלות במשחות מאלחשות ובמכשירי ביופידבק. על פי נתונים אחרונים, כ-16% מהנשים בישראל סובלות מהתופעה. לאחרונה הוסיפו לרשימת הטיפולים תרופה אנטי אפילפטית בשם גאבפנטין, שפועלת כמשכך כאבים ומעלה את סף הכאב. ערכת הטיפול כוללת גם תרגילי פיזיותרפיה מיוחדים לרצפת האגן, אבל מחקר שנערך לאחרונה בשבדיה מצא שאף אחת מהשיטות לא הביאה לריפוי הוולוודיניה, אלא רק להקלה.

     

    התסמינים של כאב העריה הכרוני מוגדרים כרגישות יתר של העריה, עקצוץ ולחץ מקומי, ללא סימני גרד או אודם חיצוני, אבל ברגע שהרופא נוגע באזור הרגיש, המטופלת מתלוננת על כאב עד כדי צעקה. פעילות מינית מכאיבה לה מאוד, ובמקרים קשים אף בלתי אפשרית. מחקר שהשלים לאחרונה ד"ר מיכאל פרידמן, גינקולוג מהמרכז הרפואי רמב"ם, מצא שוולוודיניה פוקדת גם נשים בנות 60.

     

    תופעה ללא הגדרה אחידה

    המודעות לבעיית הכאב הכרוני בעריה הולכת וגדלה בשנים האחרונות, אם כי עדיין לא נמצאה הסיבה הישירה לכך. ההנחה היא שאצל נשים שסובלות מהתופעה קיימת רגישות יתר בעצבוב באזור הנרתיק.

     

    "עד לפני 30 שנה", כותבים ד"ר יעקב בורנשטיין מהאגף לבריאות האישה במרכז הרפואי נהריה וד"ר רובא תומא מהפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה, בגיליון 'הרפואה' האחרון של ההסתדרות הרפואית בישראל, "נדיר היה למצוא בספרות הרפואית תיאורים של נשים שסובלות מוולוודיניה, אולי עקב חוסר מודעות".

     

    לדבריהם, בכנס גינקולוגים עולמי שנערך לפני שנתיים הוגדרה תופעת הוולוודיניה כ"כאב שורף שמתרחש בהיעדר זיהום, דלקת, תהליך ממאיר או הפרעה נוירולוגית. מדובר בתופעה שקשורה לעור אך לא לריריות, שגורמת כאב ואי נוחות במגע המיני ורגישות עד כאב מכל סוג של גירוי חיצוני כמו ביגוד הדוק, החדרת טמפון, מגע של קצה האצבעות וכדומה".

     

    במאמרם מציגים שני הרופאים את התהפוכות הסמנטיות, כינוייה ומונחיה של הוולוודיניה ומנסים לחדד את ההגדרות כדי להגיע סוף סוף להבנת הגורם הישיר לתופעה. "רופאי נשים קובעים לכאב העריה אבחנות לא אחידות, וכתוצאה מכך מתגלה קושי בהתאמת טיפול לחולה, וקשה לערוך השוואת תוצאות טיפולים בתופעה", הם כותבים. "קביעת מינוח מדויק ואחיד לתת סוגים של כאב בעריה תבטיח הן לרופאים והן לחוקרים אבחנה אחידה, שחיונית להמשך המחקר בנושא הוולוודיניה, לגילוי הגורמים למצב ולפיתוח טיפול יעיל".

     

    עצבי או רגשי?

    ד"ר ליאורה אברמוב, גינקולוגית בכירה ומנהלת היחידה לטיפול מיני במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), חזרה לא מכבר מכנס בינלאומי של החברה לחקר מחלות העריה והלדן שהתקיים בניו זילנד ועסק בין השאר בוולוודיניה.

     

    לדבריה, השימוש בתרופה האנטי אפילפטית גאבפנטין בנשים שסובלות מהתופעה נהוג גם בישראל, "אבל קשה לנו כגינקולוגים להגיע לתרופה הזו. מדובר בתרופה שהיא למעשה אנטי דכאונית, ששיעור ההצלחה שלה אצל הסובלות מוולוודיניה מגיע ל-65%, אך המרשם ניתן רק דרך רופא נוירולוג.

     

    "מחירו של כדור גאבפנטין אחד 4.5 שקלים, והמטופלת נזקקת ל-6 עד 12 כדורים ביום, כך שההוצאה יכולה להגיע ל-50 שקל ביום. קיימת עוד תרופה שמשככת כאב ממקור עצבי, אלטרולט, אבל נטילתה כרוכה בתופעות לוואי כמו עייפות רבה, סחרחורת וטשטוש".

     

    לדברי ד"ר אברמוב, קיים הבדל מהותי בין תופעת הווסטיבוליטיס (תת קבוצה של הוולוודיניה), שנקראת בעברית דלקת מבוא העריה ואחת מכל 8 נשים בנות 20-30 בישראל סובלת ממנה, לבין וולוודיניה. ווסטיבוליטיס מתאפיינת בכאב עז בעת קיום יחסי מין. לעומת זאת, הוולוודיניה מופיעה באופן ספונטני, מתמשכת שעות רבות ולא תלוית הקשר בגירוי חיצוני.

     

    בכנס הבינלאומי בניו זילנד, מספרת ד"ר אברמוב, הוצג לראשונה מחקר שטוען שווסטיבוליטיס היא בכלל לא דלקת אלא עלייה במספר קצות העצבים באזור מבוא העריה. "ממצאי המחקר משנים את הראייה היסודית של התופעה כקשורה במצב דלקתי", היא אומרת, "ומגדירים אותה כתסמונת כאב בחדירה מינית, שאין לטפל בה בתכשיר אנטי דלקתי אלא במשכך כאב עצבי".

     

    - האם יש לכאב הכרוני בעריה גם רקע רגשי?

     

    "רופאים שהשתתפו בכנס העלו את ההנחה שמדובר בנשים שנמצאות במתח. לטענתם, לפחות חלק מגורמי התופעה הם סטרס נפשי ותגובה פסיכוסומטית למצבי מצוקה נפשית. גינקולוג איטלקי הציג בפנינו מחקר שלפיו 23 מתוך 25 מטופלות שסבלו מוולוודיניה סבלו גם מדיכאון, מפסיכוזות וממצוקה נפשית. לכן מאוד חשוב לקבל פרופיל פסיכולוגי מלא מכל אישה שמגיעה עם תלונה על וולוודיניה ולטפל במקביל – אם קיים צורך – בבעיה הרגשית".

     

    - גינקולוג הוא לא רופא נפש.

     

    "לכן אני מפנה את המטופלת לפסיכיאטר או לפסיכולוג. ועדיין, תמיד תיוותר השאלה אם הוולוודיניה היא הסיבה או התוצאה. אני רואה בקליניקה נשים שהתופעה הזו מטריפה את דעתן. הן יושבות כל היום ומכוונות את הקשב הפנימי שלהן לכאב למטה. זה כל הזמן בראש שלהן. הכאב תקוע להן שם ולא מרפה. זה כואב להן שעות על גבי שעות, וזה יכול לערער את האישה הכי בריאה בנפשה".

     

    - מה עם אופציה כירורגית לסילוק האזור הנגוע?

     

    "ניתוח לא יעזור. בבדיקה אנחנו לא רואים כלום. העור נקי לגמרי, לא רואים נגע, והיא משתגעת מכאב".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    סובלות גם מדיכאון וממצוקה נפשית
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים