הלכה לעולמה הפסנתרנית ברכה עדן

הפסנתרנית ברכה עדן הובאה אתמול (ג') למנוחות בעירה ירושלים. פרופסור עדן אושפזה לפני כשבועיים בבית החולים הדסה עין כרם בעקבות אירוע מוחי ונפטרה לפנות בוקר בבית החולים. את דרכה האחרונה ליוו בני משפחתה, חברים, קולגות ותלמידים רבים אשר העמידה לאורך השנים.

ראש האקדמיה למוזיקה בירושלים, פרופסור אילן שול, אשר היה בין מספידיה, אמר: "קשה מאוד לסכם אישה שכזו. ברכה עדן היתה אישה קטנה בממדים וגדולה בכישרון ובנתינה. היא אפשרה לכל הסובבים אותה להתפתח כבני אדם וכיוצרים ושלחה את הסטודנטים שלה מוכנים לחיים המקצועיים ועשירים בעולם רוחני. היה בה שילוב נדיר של יכולות וטוב לב נטול ציניות. הנתינה האינסופית היתה במידה שווה לסטודנטים, לקהל שלה ולעמיתיה. אני זוכר כנגן בסינפונייטה בבאר שבע קונצרט בו היא הופיעה. את האנרגיות שהיא העבירה יכולנו כולנו לחוש.

"יחד עם אלכס תמיר הביאה את תחום הנגינה של צמדי פסנתרנים לכדי הכרה בינלאומית. לברכה היה הכשרון להעניק לא רק את סכום הידע והאמנות אלא מחכמת החיים שלה ומראיית עולמה. היא הקימה את מרכז טארג ביחד עם תמיר במטרה לסייע למוזיקאים שעלו לישראל ולאורך השנים תמכה לעתים גם כלכלית בעולים חדשים. ברכה היתה בת ירושלים ובחרה להישאר בעיר גם לאחר שזכתה לקריירה בינלאומית כפסנתרנית מוכרת ומוערכת".

על תרומתה למען התרבות הישראלית ועל פועלה בתחום המוזיקה בירושלים זכתה עדן בשנת 2001 בתואר יקירת העיר ירושלים. "הפרס הוענק לה על תרומתה הרבה לחיי המוזיקה בחברה הישראלית בכלל ובירושלים בפרט ועל האדרת שמה של ישראל במפת תרבות המוזיקה העולמית", נכתב בנימוקי מתן התואר.

פרופסור עדן נולדה בירושלים בשנת 1928. בבחרותה למדה מוזיקה בקונסרבטוריון הירושלמי החדש ומאוחר יותר באקדמיה הירושלמית למוזיקה. עם סיום לימודיה בגימנסיה העברית בירושלים הצטרפה כמפקדת כיתה בשורות ההגנה לקרבות מלחמת השחרור. בתחילת שנות החמישים החלה להופיעה כפסנתרנית בארץ ובחו"ל. בשנת 1955 ייסדה ביחד עם פרופסור תמיר את דואו עדן-תמיר וביחד הופיעו השניים בקונצרטים בישראל ומחוצה לה. עם תום לימודיה התקבלה עדן לסגל ההוראה של האקדמיה למוזיקה בירושלים ובין השנים 1976-1979 כיהנה כמנהלת הקונסרבטוריון.

במסגרת תפקידה זה התוותה את היסודות הפדגוגיים-מוזיקליים של הוראה לתלמידים החל מהגיל הרך. לאחר מכן כיהנה כראש המחלקה לכלי מקלדת באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. עדן לימדה לאורך שנים ארוכות בכיתות אמן באירופה, ארה"ב ובמזרח הרחוק ושימשה כשופטת בתחרויות בין לאומיות לפסנתר ולשני פסנתרים. במהלך הקריירה העשירה שלה הקימה דורות של מוזיקאים, מבצעים, מורים ונושאי תפקידים ציבוריים בתחום המוזיקה. בשנות השישים המאוחרות ייסדה יחד עם פרופסור תמיר את מרכז טארג למוזיקה בעין כרם, שהפך לכתובת לקליטת אמנים עולים חדשים ולבמה לחשיפת כשרונות צעירים. פרופסור עדן המשיכה להיות חלק מהסגל האקדמי של האקדמיה למוזיקה גם לאחר שפרשה לגמלאות. "השפעתה היתה הרבה מעבר להיותה מורה. בשביל תלמידיה היא היתה מנטור, פדגוגוס, מלווה ולא רק מלמדת", סיכם פרופסור שול.