שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    תאונה במשפחה

    חברת הביטוח הראל סירבה לשלם פיצויים לאדם שאביו פגע במכוניתו בתאונה, בטענה כי היא לא חייבת לשלם על נזק שגרם המבוטח לרכוש שבבעלות בני ביתו . ביהמ"ש סבר אחרת

    מי שיקרא את סעיפי החריגים בפוליסות הביטוח, בעיניים הטובות של מסלקי התביעות בחברות הביטוח, יגיע מהר מאוד למסקנה כי החריגים הם העיקר והכיסוי הביטוחי הוא החריג.

     

    טול לדוגמא את הסעיף "חריגים לחבות כלפי צד שלישי בשל נזק רכוש", המופיע בפוליסה התקנית לביטוח רכב בזו הלשון: "המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כלשהו בשל חבות לעניין נזק לרכוש שבבעלות המבוטח או נהג הרכב... או אחד מבני ביתם". כוונת הסעיף היתה פשוטה: הכיסוי כלפי צד שלישי לא חל כאשר הנזק נופל על המבוטח עצמו. זה קורה כאשר הנכס הניזוק שייך למבוטח או לסמוכים על שולחנו.

     

    אבל לא כך ראתה את פני הדברים חברת הביטוח הראל. ומעשה שהיה כך היה: חנניה חזן ובנו אייל נסעו כל אחד במכוניתו בזה אחר זה. חזן פגע במכוניתו של בנו מאחור. הבן פנה לחברת הביטוח הראל שביטחה את האב. הראל לא חלקה על אחריות האב, אולם סירבה לפצות את הבן.

     

    החריג, טענה הראל, משחרר אותה מחובת תשלום בשל נזק שגרם המבוטח לרכוש שבבעלות בני ביתו של המבוטח. מי אם לא הבן הוא בן ביתו של האב. הראל גם חקרה ומצאה כי הבן מתגורר בדירה משלו, אבל באותו בניין בו מצויה דירתו של האב. אם הבן מוכן להתגורר באותו בניין עם האב, משמע שמדובר ביחסים קרובים במיוחד, מה שמחשיד את הבן עוד יותר בכך שהוא בן ביתו של האב.

     

    שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה נילי פלד נשבתה בקסמי הטענה, פטרה את הראל מאחריות, והותירה לאב את החבות לפצות את הבן.

     

    לא כך שופט בית המשפט המחוזי בחיפה יצחק עמית, שקיבל את הערעור שהגיש האב. השופט עמית קובע תחילה כי אין לראות את הבן כבן ביתו של האב. "מדובר בבן בגיר", הסביר השופט, "שאינו מתגורר יחד עם האב אלא ביחידת דיור נפרדת, הגם שהינה באותו מבנה".

     

    עתה מוסיף השופט עמית, כי אף אם היה הבן מתגורר יחד עם האב אין הוא משוכנע כי היה מקום להחיל את החריג. "הרציונל של החריג", מסביר השופט, "הוא שלא להרחיב את הכיסוי הביטוחי על רכוש שמעצם טיבו וטבעו שייך למבוטח וראוי לביטוח נפרד. אין להרחיב את החריג מעבר לגבולותיו הראויים".

     

    הפרשנות שנותנת חברת הראל לסעיף הפטור מובילה לתוצאה אבסורדית, לפיה אדם המבטח את מכוניתו בביטוח אחריות כלפי צד שלישי, לא יהיה מכוסה אם פגע במכונית אחרת של בן משפחתו.

     

    הסיטואציה, מדגיש השופט, של שני בני משפחה הנוסעים כל אחד במכוניתו שלו בסמיכות זמן ומקום אינה סיטואציה נדירה במקומותינו. קשה לקבל את עמדת חברת הראל לפיה על כלל ציבור הנהגים לרכוש ביטוח נפרד ומיוחד לכיסוי מקרים של תאונות בין מכוניות המשפחה.

     

    "נוכח כלל הפרשנות לפיו יש לפרש את הפוליסה לפי ציפיותיו הסבירות של המבוטח ונוכח עמימותו הטקסטואלית של החריג", קובע השופט, "אין מקום להחילו על סיטואציה בה בן משפחה אחד גורם נזק למכונית של בן משפחה אחר, גם אם השניים מתגוררים באותו בית".

     

    השופט עמית חייב אפוא את חברת הראל לכסות את אחריות האב לנזקי מכונית הבן בצירוף הפרשי הצמדה ריבית והוצאות משפט.

     

    בשולי הדברים אנו מבקשים לציין כי באותה עמדה פרשנית המצמצמת את תחולת החריג מחזיקה גם השופטת אילת דגן מבית משפט השלום בקריות, כלשונה: "מטרתו של החריג להבהיר כי הפוליסה לא נועדה לבטח נזקי רכוש של המבוטח עצמו או של בני ביתו הסמוכים על שולחנו, להבדיל מנזקי רכוש של צד שלישי. לדוגמה, אם המבוטח פגע במכסחת הדשא שלו, הנזק לא יהיה מכוסה בשל החריג".

     

    הכותב הוא עו"ד המתמחה בנושאי ביטוח

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים