שתף קטע נבחר

יוזמה: יום צום לזכר שריפת בתי הכנסת בקטיף

רבני גוש קטיף ואישי ציבור בציונות הדתית מבקשים לקבוע את ח' באלול כיום תענית לחורבן גוש קטיף. יואל אליצור מעופרה אף מסתמך על הרמב"ם וטוען: "השלכת מקומות שקיבלנו מהקב"ה לידי רשעים ועקירת יישובים מחייבים לצום". שורת רבנים כבר הביעה תמיכה והנושא צפוי לעלות לדיון בישיבת מועצת הרבנות הראשית. גורמים ברבנות אומרים בתגובה: "קביעת יום זיכרון לאירועים מסוג זה, כואבים ככל שיהיו, תהווה תקדים בעייתי"

יום צום חדש בלוח השנה העברי? ל-ynet נודע כי באחרונה הועלתה בפני הרבנות הראשית הצעה לייסד יום זיכרון וצום לציון שריפת בתי הכנסת בגוש קטיף. ההצעה גובשה על ידי רבני גוש קטיף ובתמיכתם של כמה מרבני יש"ע. בין החותמים: רבני גוש קטיף, הרב יגאל קמינצקי והרב יוסף אלנקווה, רב היישוב כפר דרום, הרב אברהם שרייבר, רב היישוב גן-אור, הרב ניסים מזרחי והרב אליקים צדוק מרבני נווה דקלים. הוסיפו מכתבי תמיכה מטעמם: הרב דב ליאור, הרב אליקים לבנון, הרב אליעזר ולדמן (ראש ישיבת ניר בקרית ארבע).

 

 


הצתת בית הכנסת בנצרים (צילום: רויטרס)

 

ההצעה כבר עלתה על שולחנם של כמה מגדולי הרבנים בישראל, ביניהם הרב הראשי הספרדי לשעבר, הרב מרדכי אליהו והרבנים הראשיים המכהנים, הרב שלמה עמאר והרב יונה מצגר. את יום הזיכרון מציעים העומדים מאחורי היוזמה לקיים בציבור, בבתי הכנסת ובבתי הספר לשם קיום חשבון נפש ותפילה מיוחדת. בעתיד, ההצעה אף עומדת להיות מוצגת בפני כל רבני המגזרים הדתיים בארץ, ביניהם מנהיג הדור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב ומנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס, הרב עובדיה יוסף.

 

ברבנות הראשית כבר הודיעו כי הנושא יעלה לדיון בישיבת מועצת הרבנות הראשית הקרובה לאור פניות הרבנים ואישי הציבור. עם זאת, גורמים חוששים ברבנות הראשית כבר הביעו חשש ואמרו כי "קביעת יום זיכרון לאירועים מסוג זה, כואבים ככל שיהיו, יהווה תקדים בעייתי".

 

"ההצעה מתבססת על הלכות תענית של הרמב"ם"

 

בשיחה עם ynet אמר הרב אלנקווה כי מטרתו של יום הזיכרון, "שיש עליו הסכמה מוצהרת, ולא פוליטית, היא להנציח את יום שריפת בתי הכנסת בגוש קטיף בתאריך ח' באלול וזאת כדי לזכור את ההרס והחורבן והברוטליות שבה נשרפו בתי הכנסת המקודשים לכל יהודי". עוד הוסיף הרב כי "לא היה יהודי שלא הזדעזע כאשר ראה את המראות באותו היום שבו בתי הכנסת נשרפו. זה היה כמו ליל הבדולח".

 

הרב אלנקווה היה מבין הרבנים שהתנגדו נחרצות להריסת בתי הכנסת על ידי חיילים בדיון שהתפתח סביב הנושא ואף עלה לדיון בכנסת. "אנחנו כיהודים", אמר הרב אלנקווה, "לא רצינו לתת שחיילי צבא הגנה לישראל יהרסו את בתי הכנסת, למרות שידענו שלמחרת היום הפלסטינים יהרסו אותם".

 

יואל אליצור מעופרה, אשר לקח חלק בגיבוש הצעת הרבנים, אומר שהיא מתבססת על הלכות תענית על פי הרמב"ם שלפיהן "התעניות החשובות ביותר הן על מאורעות בימינו ולא מבוססות על זיכרון העבר הרחוק. המקומות שנמסרו היו מקומות שקיבלנו מתנה מהקב"ה במלחמת ששת הימים. השלכתם לידי רשעי עולם ועקירת היישובים שהוקמו מחייבים יום צום, כשגולת הכותרת של העניין היא בתי הכנסת שנשרפו כשכל מי שראה את מה שקרה נחרד". מטרת יום הצום והתענית, לדבריו, "הוא לגרום לכך שהמאורע ייזכר וגם למנוע בעתיד מעשים חמורים כמו שראינו בגוש קטיף".

 

ולמרות שהרבנות הראשית הינה מוסד ממלכתי, אליצור מקווה שהרבנים הראשיים ילכו לקראת מציעי ההצעה וייסדו יום צום לזכר מאורעות גוש קטיף. "אנחנו מדברים על דבר שבינינו לבין הקב"ה. אם ניתקל בסירוב מבחינתם, נשקול לפנות לגורמים מחוץ למערכת בעניין", אמר.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
בית הכנסת בנווה דקלים, עם דגל פלסטיני
צילום: רויטרס
צילום: יואב גלאי
הרב קמינצקי. יזם
צילום: יואב גלאי
צילום: גדי קבלו
הרב אלנקווה. "זה היה כמו ליל הבדולח"
צילום: גדי קבלו
מומלצים