הדור הבא של הווטרינרים בישראל
חולמים להיות וטרינרים כשתהיו גדולים? תלמידים מצטיינים מבית הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה-כרכור, עשו החודש צעד ראשון להגשמת חלומם והשתתפו לראשונה בניתוח עיקור של כלבה, לאחר שנת לימודים תובענית במיוחד. ד"ר אבי ליליאן, מנחה הקורס, מקווה כי מדובר בדור העתיד של הווטרינרים בישראל וברפואה בכלל
מאות אלפי תלמידי חטיבות הביניים ומבתי הספר התיכוניים יוצאים היום לחופש הגדול במטרה לשכוח מהשנה שהיתה, אך תלמידי כיתה י' בתיכון החקלאי בפרדס חנה-כרכור, יזכרו היטב את סיום שנת הלימודים. אירוע השיא מבחינתם, לא בא בדמות מסיבה עם לימוזינות ולבוש מפואר, אלא דווקא בהשתתפות בניתוח עיקור של כלבה במרפאה הווטרינרית במכללת "מגן דוד ירוק" ברמת גן.
תלמידי התיכון החקלאי הגיעו בשעות הבוקר למרפאה הווטרינרית, מתוחים ונרגשים. זו הפעם הראשונה שהם יצפו בניתוח של חיית מחמד, לאחר שנה תובענית של לימודים. "הפרויקט המיוחד התחיל לפני שנתיים מתוך מחשבה לתת מענה לתלמידים מצטיינים", אומרת מחנכת הכיתה, אורלי בן יהודה. "מאחר והם לומדים בבית ספר חקלאי המכיל בתוכו גם בעלי חיים, רפת ולולים, רצינו למצוא תוכנית מיוחדת ותובענית, שתאפשר להם לפתח גם קריירה בעתיד ומבין 35 התלמידים בכיתה, 28 מהם בחרו להשקיע בתחום החדש".
מקצוע עוזר הווטרינר מועבר בדרך כלל לאוכלוסיה הבוגרת וד"ר אבי ליליאן, החליט לערוך לו התאמה מחדש בשיתוף עם משרד החינוך, על מנת שגם תלמידים צעירים יוכלו לגלות את התחום. מה שהתחיל בלימודי העשרה בחטיבות הביניים, התפתח במרוצת השנים למקצוע פופולארי שהתלמידים אף נבחנים עליו לתעודת הבגרות ובמקביל לומדים פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית וכימיה ברמה של חמש יחידות לבגרות.
"לפני הניתוח התלמידים זוכים להכנה ארוכה ותובענית. הם לומדים במהלך השנה אנטומיה ווטרינרית בהשוואה לאדם, פיזיולוגיה, התנהגות בעלי חיים וכל מה שקשור להכנה לניתוח של בעלי חיים", אומר ד"ר ליליאן. "אירוע השיא של השנה מגיע בדמות ניתוח של כלב או חתול במרפאה. אנחנו לא עורכים ניסויים בבעלי חיים במסגרת הלימודים ובניתוח עצמו, מדובר בבעל חיים שהיה אמור לעבור ניתוח מסויים ואנו מקבלים את רשות הבעלים על מנת שהתלמידים יצפו וישתתפו בניתוח". .
המרפאה של ד"ר ליליאן משמשת גם כמרפאה לימודית המאפשרת לתלמידים לעקוב אחר כל מהלך בטיפול בחיות המחמד. באמצעות מצלמת וידאו הממוקמת מעל שולחן הניתוחים, הניתוח משודר על גבי מסך טלוויזיה גדול בחלקה השני של המרפאה ומהווה מקום מפלט לתלמידים שלא מסוגלים או מעוניינים לחזות מקרוב בניתוח החיה.
ד"ר ליליאן מכין יחד עם עוזריו את הכלבה על שולחן הניתוחים לקראת ניתוח העיקור, כשהוא מסביר לתלמידים על כל פעולה המתבצעת ולא מהסס לבחון אותם על החומרים שלמדו בכיתה במהלך השנה. לאחר שהכלבה הורדמה, חלק מהתלמידים מתרחקים מעט משולחן הניתוחים או עוצמים את עיניהם ברגע שהסכין החדה באה במגע עם עור הכלבה.
"לתלמידים אין סמכויות בניתוח עד שהם לא מסיימים את הלימודים וגם אז, בזמן הניתוח, אני בוחר אחד או אחת מהם שיסייעו לי. במהלך השנה הם מקבלים רבע עוף שנרכש בסופרמרקט ומתאמנים עליו, מאחר והוא מצויין לאימון של תפירת שריר ועור, כך שהתלמידים לומדים סוגים שונים של תפירה ובזמן הניתוח האמיתי, כל פעם זוג אחר עוזר בתהליך התפירה. השנה הם בגדר צופים פעילים בלבד", מוסיף ד"ר ליליאן, תוך כדי שהוא שקוע בניתוח הכלבה.
"המטרה היא שהתלמידים יצפו במספר גדול של ניתוחים במהלך לימודיהם מכיתה י' ועד י"ב, כך שהם יכירו את סביבת הניתוח. מרביתם גם מתנדבים במרפאות וטרינריות בסמוך למקום מגוריהם והם זוכים לחוויות רבות בטיפול בחיות המחמד".
התלמידים במרפאה מתגברים לאט לאט על המפגש הדרמטי עם בטנה הפתוחה של הכלבה, אך כנראה כי לאחת התלמידות, המפגש עם שחלות הכלבה היה קשה והיא התעלפה, אך התאוששה במהירות. "הניתוחים הללו יוצרים רמת התלהבות גדולה או רמת עילפון וגם התלמידה שהתעלפה מרגישה אי נוחות עקב כך", מגלה מחנכת הכיתה.
"אלה שמתרגשים מדם זה לא אומר שהם לא יהיו רופאים ואלה שלא מתרגשים מדם, לא אומר שהם כן יהיו רופאים", מרגיע ד"ר ליליאן. "במקרה של התלמידים זה נובע גם מהתרגשות, גם מהעובדה שהם שוכחים לנשום ובאופן לא מודע הם עוצרים את הנשימה והתוצאה היא התעלפות. כל אחד מהילדים שהשתתף היום בניתוח עבר שינוי ותהליך מחשבתי מאוד חשוב, שהוא גם חלק מתהליך ההתבגרות".
בשיחה עם התלמידים, חלקם חולמים להיות וטרינרים, חלקם רוצים דווקא לעסוק בתחומי הרפואה והמחקר. הם מודים כי הלימודים עד כה לא היו קשים במיוחד וישנה ציפיה רבה לקראת המשך הלימודים בשנה הבאה. "היתרון הגדול הוא שהתלמידים מגלים כעת אם זהו המקצוע בו הם ירצו לעסוק בעתיד. בסיום מסלול הלימודים הם יוצאים לא רק עם תעודת בגרות, אלא גם עם מקצוע ותעודה של עוזר וטרינר, דבר שיעזור להם בשיבוץ הצבאי", מוסיף ד"ר ליליאן לאחר הניתוח המוצלח.
"לכל אחד מהם יש את נטיית הלב האישית שלו. במקצוע הווטרינריה יש הרבה מן הרומנטיקה והילה שברובה היא נכונה, אך פעמים רבות אנשים מבזבזים שנים וכסף רב על לימודים ולא נעים להם להפסיק באמצע מחשש לאכזב את עצמם ואת הסובבים. אם התלמידים הללו יחליטו ללמוד בעתיד את התחום, הם יגיעו אליו עם עיניים פקוחות ועם ניסיון מעשי לגבי חלום חייהם. מבחינתי, הם דור העתיד של הווטרינריה ותחומי הרפואה בישראל".
