הממשלה האריכה החוק המונע איחוד משפחות

הממשלה האריכה הבוקר (יום א') בחצי שנה נוספת את הוראת השעה בעניין מניעת איחוד משפחות בין פלסטינים לערבים תושבי ישראל הנשואים להם. זאת על פי הצעתו של שר הפנים, רוני בר און. 

כל השרים, למעט השר אופיר פינס, תמכו בהצעה בנימוק שבג"ץ תמך בה, ועקב העובדה שעל פי תפיסת מערכת הביטחון עדיין קיים סיכון לביטחון ישראל באיחודים שכאלה. 

בחודש מאי קבעו שופטי בג"ץ כי לא יינתן מעמד חוקי לפלסטינים הנישאים לערביי ישראל, וקבעו כי החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה ולשוויון, אך "הפגיעה היא מידתית". 

הנושא הגיע לפתחו של בג"ץ, לאחר שהכנסת אישרה את חוק האזרחות בחודש יולי 2005. "איחוד משפחות" הוא הסעיף בחוק, שעל-פיו מעניקה המדינה היתרי שהייה ואף מעמד תושבות לפלסטינים או ערבים ממדינות שכנות, אשר נישאו כחוק לאזרחים ישראליים ומבקשים להתגורר עמם בשטחי ישראל. תהליך איחוד המשפחות מוביל בסיומו להענקת אזרחות ישראלית לבני הזוג ולילדיהם, ועניין זה מדיר לא מעט שינה מעיניהם של אנשי זרועות הביטחון ושל אלה החוששים מהנתונים הדמוגרפיים בארץ.  

סעיף איחוד המשפחות, שהכניס לישראל מאז שנת 94' כ-5,400 תושבים פלסטינים מתוך כעשרת אלפים בקשות שהוגשו, הוקפא בחודש מאי 2002. זאת, לאחר שורה של פיגועי טרור שבוצעו, בין השאר, על-ידי או בסיוע של פלסטינים שנכנסו לישראל במסגרת החוק. שנה לאחר מכן אישררה הממשלה את הוראת השעה ועד היום היא נותרה בעינה, ולמעשה נמנעה כל כניסה של בני זוג פלסטינים או ילדיהם לישראל.  

בחוק המתוקן שעבר בכנסת, קבעו משרדי המשפטים והפנים ושירות הביטחון הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה, נוסח חדש, המאפשר כניסה "מתונה" של מבקשי מעמד בישראל במסגרת החוק, תוך כמה הגבלות.  

ההגבלות: מסיבות ביטחוניות ולא דמוגרפיות

ההגבלה העיקרית היא מגבלת הגיל. על-פי החוק, גברים בגילאי 35 ומעלה ונשים בנות 25 ומעלה יוכלו לבקש היתר כניסה ושהייה בישראל מידי מפקד האזור, ויזכו לו אם אינם מהווים סיכון ביטחוני על-פי הערכות המודיעין. באשר לילדים נקבע טווח הגיל המקסימלי המתיר כניסה לישראל ועומד על 14 שנים. מעל לגיל זה, סבורה המדינה, מהווים הנערים סיכון ביטחוני גבוה. בין הגילאים 14 עד 25 לנשים ו-35 לגברים, לא יוכלו המבקשים להיכנס לארץ. 

בכל מקרה, רשאים שר הפנים ומפקד האזור לאפשר או לאסור על כניסה לישראל של המבקשים בכך, גם אם הם עומדים במגבלות שקבע החוק. בעניין זה יש לציין כי לשר הפנים ניתנת הסמכות לאפשר הענקת מעמד חוקי למבקש אשר "מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה". 

על-אף התנגדותם של ארגוני זכויות אדם ואזרח, ולמרות טענות רבות לקיפוח על רקע לאומי או דמוגרפי שנשמעו מטעם נציגי המיעוטים, טענו לכל אורך הדרך ראש השב"כ והיועץ המשפטי לממשלה כי הסיבות למגבלות שהוטלו אינן דמוגרפיות אלא ביטחוניות בלבד.  

מנתונים שהוצגו בוועדת הפנים של הכנסת עלה כי גברים עד גיל 35 ונשים עד גיל 25 מהווים כ-97% מן המעורבים בפיגועים בכל הדרגות. עמדת המדינה בנושא נקבעה לאחר שבג"ץ חייב אותה להכריע בעניין ופסק כי האיסור הגורף על כניסת פלסטינים בני זוגם של ישראלים אינה חוקית ואינה עומדת במבחן ההגיון. בהמשך, כאמור, שינה בג"ץ את עמדתו ואישר את החוק.