שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אחת ולתמיד: סויה טובה לבריאות או לא?
    אמרו שהיא טובה ללב ולכלי הדם, שהיא מונעת את תסמיני גיל המעבר ושאפילו תינוקות יכולים ליהנות מיתרונותיה. אבל יותר ויותר מתברר שסויה זה לא בדיוק מה שחשבנו. האם היא טובה או רעה לבריאות? "מנטה" עושה סדר
    הסויה והלב הסויה לתינוקות הסויה וסרטן השד הסויה וגיל המעבר 
    הסויה והעצמות הסויה והפיריון 

    קשה למצוא מזון כלשהו שזכה לכמות מחקרים, ויכוחים ומחלוקות כמו הסויה. מן הסתם, יש קשר בין זה לבין העובדה שמדובר בתעשייה עולמית המגלגלת כ-700 מיליון דולר בשנה. תומכי הסויה מכנים אותה Super-food, וגורסים שהיא מונעת מחלות רבות. המבקרים לעומת זאת, מכנים אותה "איום על הבריאות" וטוענים

     שלא רק שאין לה שום השפעה חיובית על מצבנו הבריאותי, אלא שהיא אף עלולה להזיק. בעיקר בגלל הפיטואסטרוגנים, אותם אסטרוגנים צמחיים, שחשבו כי הם מועילים לבריאות אך התברר שהם עלולים להיות מסוכנים.

     

    ממצאי מחקרים עדכניים שפרסמה לאחרונה אגודת הלב האמריקאית אף הביאו את ה-FDA לשקול את ביטול ההיתר שנתן באוקטובר 1999, לרשום על מוצרי הסויה את ההיגד הבריאותי לפיו אכילת 25 גרם סויה ביום "מפחיתה סיכון למחלת לב כלילית".

     

    אז מה עושים עכשיו? אוכלים או לא? ואם כן - כמה? ואם לא - למה? בעזרת המומחים שלנו אספנו את כל המחקרים העדכניים ביותר בנושא.

     

    ייעוץ מקצועי: נילי ארבל, ממלאת מקום מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות; ד"ר ניבה שפירא, תזונאית רפואית מאוניברסיטת תל אביב ודוברת עמותת עתי"ד; ד"ר אריה יגודה, מומחה לגינקולוגיה ופריון; ד"ר צופיה איש שלום, מומחית לאנדוקרינולוגיה בבית החולים רמב"ם; דורית אדלר, דיאטנית קלינית, מנהלת המרכז לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי הדסה
    הסויה והלב

     

    מה חשבו עד היום?

    הסויה טובה ללב ולכלי הדם.

    לפני שש שנים אישר ה-FDA לרשום על מוצרי הסויה היגד בריאותי, לפיו אכילת 25 גרם סויה ביום מפחיתה את הסיכון למחלת לב כלילית. האישור הונפק בעקבות סקירה של 38 מחקרים שהראו שצריכה יומיומית של חלבון סויה יכולה להוריד את רמות ה-LDL (הכולסטרול הרע) ולהאט את קצב התפתחות הרובד

     הטרשתי בכלי הדם. מחקרים נוספים הצביעו על כך שייתכן שהסויה יכולה לתרום גם להפחתת לחץ הדם ולהעלאת ה-HDL - הכולסטרול הטוב.

     

    מה האמת?

    כבר אז, כשהסויה הוכרה כמוצר התורם לבריאות, תמהו לא מעט חוקרים איך מקבלים החלטה המבוססת על סקירה מוגבלת של 38 מחקרים בלבד. הקערה התהפכה על פיה כשביוזמת אגודת הלב האמריקאית נערכו מחקרים נוספים בנושא. ועדת המומחים של האגודה סקרה 22 מחקרים שעסקו בקשר בין סויה לכולסטרול, ו-19 מחקרים נוספים שעסקו באיזופלבונים - מרכיבים נוגדי חמצון המצוים בפולי הסויה.

     

    מסקנתם מפתיעה: בניגוד לכל מה שאמרו לנו עד כה, גם אם נצרוך כמות סויה כפולה מזו שה-FDA המליץ עליה - כלומר 50 גרם ליום, התרומה להורדת ה-LDL שנקבל תגיע בסך הכול לכ-3%. יתרה מכך, הכמות הזאת אינה משפיעה כלל על רמות ה-HDL (הכולסטרול הטוב), או על לחץ הדם, וגם לא על רמות הכולסטרול, הטריגליצרידים או שומני דם אחרים שמהווים סיכון ללב.

     

    מה עושים?

    אם בכל זאת אתם רוצים לשלב סויה בתפריטכם - עשו זאת, אך אל תבנו על הורדת ערכי הכולסטרול הרע ועל שאר הערכים המנבאים סיכון למחלות לב וכלי דם.

     

    חזור למעלה
    הסויה לתינוקות

     

    מה חשבו עד היום?

    הסויה מהווה מקור טוב לחלבון בתזונת ילדים.

    תרכובות המזון לתינוקות המבוססות על חלבון הסויה מהוות תחליף צמחי לתרכובות מזון המבוססות על חלב פרה.

      

    תרכובות המזון מבוססות הסויה יוצרו לראשונה ב-1929 ושימשו בעיקר תינוקות אלרגיים לחלב פרה. בעשור האחרון חלה עלייה ניכרת בצריכתן במדינות המערב, כולל ישראל, בזכות התדמית הבריאותית שיצאה לסויה. לפי ההערכות כרבע מהתינוקות בארה"ב מוזנים בתרכובות אלה.

     

    מה האמת?

    במרץ 2003, כשמונה חודשים לפני שהתפוצצה בארץ פרשת רמדיה, התפרסם בבריטניה דו"ח חמור של ועדה ממשלתית, לפיו השימוש בתרכובות מזון לתינוקות המבוססות על סויה הוא עניין מדאיג. בעוד שקיימות ראיות ברורות לנזק פוטנציאלי משימוש בפורמולות אלה, אין שום ראיה לכך שיש להן יתרון בריאותי.

      

    לפני כן, כאשר הוחלט בארצות הברית לאפשר לייחס לסויה יתרונות בריאותיים, הביעו שניים ממדעניו הבכירים של ה-FDA מחאה חריפה על ההחלטה. הם הסתמכו על מחקרים בחיות ובבני אדם שהראו כי הגניסטאין - סוג של אסטרוגן צמחי המצוי בסויה, עלול להכפיל את הסיכון לפגיעה בבלוטת התריס אצל תינוקות הצורכים תרכובות מבוססות סויה לעומת תינוקות הניזונים מתרכובות מבוססות חלב פרה.

     


    סויה. שימו לב במה מאכילים את ילדכם בגן (צילום: יונתן בלום)

     

    שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2002, פורסם מחקר שאישש את חששם של השניים. המחקר הראה שהזרקת גניסטאין לעכברים בריכוזים זהים, ואף נמוכים מאלה שמקבלים תינוקות הניזונים מפורמולות מבוססות סויה, גורמת לשינויים בפעילות בלוטת התריס ובפעילות המערכת החיסונית. בנוסף, נמצא שצריכת פורמולות מבוססות סויה מפריעה לטיפול בתת-פעילות מולדת של בלוטת התריס, כשהממצאים הראו שנדרש טיפול תרופתי ממושך יותר ומינונים תרופתיים גבוהים יותר כדי לשפר את מצבם של תינוקות שצרכו סויה הסובלים מהמחלה.

     

    ובכך לא מסתכמים הסיכונים. הגניסטאין, כך מתברר, עלול לשנות את דפוסי ההתפתחות המינית של ילדים. תינוקות בנות שניזונו מתרכובות מבוססות סויה פיתחו שדיים ושיער גוף כבר בילדות המוקדמת, ואילו אצל תינוקות בנים, הממצאים העלו חשש להתפתחות ספירת זרע ואיכות זרע ירודה עד כדי עקרות. יתרה מכך, מחקרים נוספים הראו שאכילת סויה בהריון עלולה לגרום לבעיות בהתפתחות המינית אצל תינוקות בנים.

     

    מה עושים?

    אם תינוקכם אינו יונק האכילו אותו בפורמולות המבוססות על חלב פרה. אם אתם צמחונים או שתינוקכם רגיש ללקטוז, התייעצו עם הרופא המטפל לגבי התזונה שלו.

     

    הערה חשובה: במעונות היום בארץ צורכים לעתים תכופות מוצרי סויה, במקרים רבים אפילו שש פעמים בשבוע. שימו לב שבמעון של ילדכם מיישמים את המלצת הוועדה מטעם משרד הבריאות שלא לכלול סויה בתפריט הילדים יותר משלוש פעמים בשבוע, ועדיף אפילו לא יותר מפעמיים בשבוע.

     

    אם תינוקכם סובל מתת-פעילות מולדת של בלוטת התריס ומסיבה כלשהי אתם בוחרים להזינו בתרכובת מבוססת סויה, דאגו שרמות התירוקסין בדמו ינוטרו באמצעות בדיקת דם. אגב, גם למבוגרים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל ולבצע בדיקות דם לניטור רמות התירוקסין.

     

    חזור למעלה
    הסויה וסרטן השד

     

    מה חשבו עד היום?

    הסויה עלולה להגביר את הסיכון לסרטן השד.

    במקרה הזה נשאלה שאלה אחת: האם הפיטואסטרוגנים המצויים בסויה מאיצים התפתחות תאים סרטניים באותה דרך שהאסטרוגן בגופנו עושה זאת? מצד אחד, מחקרי מעבדה שבדקו תרביות תאים משדיים של נשים בריאות, נשים עם גידולים שפירים ונשים עם גידולים ממאירים, מצאו שתוספת חלבון סויה גרמה לשגשוג תאי השד.

     

    מחקרים נוספים הראו שהאסטרוגנים הצמחיים בסויה מאיצים התפתחות של סרטן השד בנקבות של עכברים נטולות שחלות (כלומר כאלה שגופן אינו מייצר אסטרוגן). מצד אחר, מחקר אפידמיולוגי שנערך בסינגפור הראה שתזונה עתירת מוצרי סויה קשורה דווקא בירידה בסיכון לסרטן השד, ומספר מחקרים בחיות מעבדה הראו אף הם שתזונה עשירה בפיטואסטרוגנים עיכבה התהוות סרטן זה.

     

    מה האמת?

    העניין נותר שנוי במחלוקת. חוקרי אגודת הלב האמריקאית, שהתמקדו אמנם בקשר בין הסויה ללב, בדקו גם את הקשר לסרטן השד. הם לא מצאו השפעה חיובית של הסויה במניעת סרטן השד. עם זאת, יש לציין שאין גם די ראיות התומכות בכך שהסויה מגבירה את הסיכון למחלה.

     

    מה עושים?

    אם יש לכן היסטוריה משפחתית של סרטן השד או שאתן חולות במחלה - הימנעו מצריכת סויה.

     

    חזור למעלה
    הסויה וגיל המעבר

     

    מה חשבו עד היום?

    הסויה מסייעת למנוע תסמינים של גיל המעבר.

    העובדה שהסויה עשירה בפיטואסטרוגנים הביאה את החוקרים לבדוק אם האסטרוגנים הצמחיים האלה יכולים להשפיע על המערכת ההורמונלית הנשית ולהקל על הסובלות מתסמיני גיל המעבר, כגון גלי חום, מצבי רוח ותפקוד מיני לקוי, בלי הסיכונים של טיפול הורמונלי חלופי. רבים מתומכי הקטנית

     נשענו על הטיעון לפיו הנשים היפניות, שצורכות תפריט עשיר בסויה, כמעט אינן סובלות מתסמיני גיל המעבר, ומכל מקום לא באותו שיעור כמו הנשים המערביות. ואכן חלק מהמחקרים הראו שהסויה יעילה להפחתת התסמינים, אלא שמחקרים אחרים לא הראו יעילות כזאת.

     

    מה האמת?

    הממצאים האחרונים של אגודת הלב האמריקאית, שהתבססו על 21 מחקרים, הראו ירידה בתדירות הופעת גלי חום בשיעור שנע בין 7% ל-40%. עם זאת, מחקרים אלה דורגו ברובם כבעלי איכות נמוכה.

     

    מה עושים?

    אם אתן סובלות מתופעות גיל המעבר ונוטלות (או לא) טיפול הורמונלי חלופי, אינכן חולות בסרטן השד ואין לכן היסטוריה משפחתית של מחלה זו, אתן יכולות לשלב בתפריטכן את הסויה.

     

    אם אתן צמחוניות או טבעוניות ואתן אוכלות מדי יום 3-2 מנות סויה, הפחיתו את הכמות למנה ביום.

     

    במקביל בצעו שינויים נוספים באורח חייכן שיעזרו להפחתת התסמינים (הפחיתו את צריכת השומן הרווי ואל תוותרו על פעילות גופנית 4-3 פעמים בשבוע).

     

    חזור למעלה
    הסויה והעצמות

     

    מה חשבו עד היום?

    הסויה מונעת איבוד עצם.

    נמצא שבקרב הנשים היפניות שיעור שברי עצם הירך נמוך לעומת הנשים המערביות. עובדה זו שימשה את תומכי הסויה כהוכחה ניצחת לכך שהסויה אכן מסייעת במניעת אוסטיאופורוזיס ואובדן עצם. זה אכן הוכח במחקרים, אולם מנגד נמצא שצפיפות העצם בנשים יפניות דומה לזו של נשים מערביות, ואף מעט נמוכה ממנה, וכי שיעור שברי החוליות אצלן דווקא גבוה יותר.

     

    איך זה ייתכן? חלק מהחוקרים העלו את ההשערה, שאולי גורמים אחרים, כמו למשל המבנה האנטומי של היפניות ונטייה קטנה יותר לנפילות, הם הגורמים לשיעור נמוך יותר של שברי עצם הירך. את תומכי הסויה זה לא שכנע, והם המשיכו לתמוך בהשערה שלצריכת תפריט עשיר בסויה יש קשר למניעת אוסטיאופורוזיס.

     

    מה האמת?

    כדי לנסות לפתור את המחלוקת, נערכים גם היום מחקרים שבודקים את ההשפעה של צריכת מוצרי סויה ואיזופלבונים המופקים מסויה על צפיפות העצם ועל מניעת אוסטיאופורוזיס ושברי עצם הירך אצל נשים בגיל המעבר.

     

    נכון להיום הממצאים נראים מבטיחים. ממחקרים קצרי טווח עולה שתוספת של סויה אכן מועילה לבניית עצם עמוד השדרה ולמניעת בריחת סידן, אם כי, ככל הנראה, לא עד כדי כך שהסויה תוכל לשמש כטיפול אלטרנטיבי לאוסטיאופורוזיס. עם זאת, עדיין נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשש עובדה זו ולהוכיח את היעילות חד-משמעית.

     

    מה עושים?

    אם אינכן סובלות מסרטן השד ואין במשפחתכן היסטוריה של המחלה, שלבו בתפריטכן מוצרי סויה יחד עם צריכת מוצרים אחרים בעלי תכולת סידן גבוהה, כגון מוצרי חלב וטחינה.

     

    חזור למעלה
    הסויה והפיריון

     

    מה חשבו עד היום?

    הסויה עלולה לפגוע בפריון. מחקרים על בעלי חיים הראו שצריכה גבוהה של פיטואסטרוגנים מסויה עלולה לגרום לעקרות. אצל בני אדם ההשפעה של צריכת סויה על הפוריות עדיין אינה ברורה כל צורכה, אולם כמה וכמה מחקרים הראו שבמדינות שבהן צריכת הסויה בתזונה גבוהה, שיעור הלידות אינו

     נמוך מזה של מדינות שבהן צריכת הסויה נמוכה.

     

    מה האמת?

    אף שהמחקרים בנושא אינם רבים, במגזין האמריקאי לרופאי משפחה פורסם לא מכבר כי ישנן ראיות מצטברות לכך שצריכת כמויות גבוהות של סויה, כ60-50 גרם ומעלה ליום, יכולות להאריך את מחזור הביוץ, וכתוצאה מכך להוביל לפחות מחזורי ביוץ במהלך תקופת הפוריות של האשה, מה שעלול להקטין בסופו של דבר את הסיכויים להרות אצל חלק מהנשים. החוקרים ציינו שנשים עם גורמי סיכון לבעיות פריון עשויות להיות רגישות יותר מנשים אחרות להשפעת הפיטואסטרוגנים.

     

    מה עושים?

    אם אתן סובלות מבעיות בפריון או ממחזור לא סדיר, הימנעו מצריכת סויה או הפחיתו אותה ככל האפשר.

     

    חזור למעלה
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יונתן בלום
    חלב סויה. סיכונים רבים
    צילום: יונתן בלום
    צילום: יונתן בלום
    פולי סויה. עד המחקר הבא
    צילום: יונתן בלום
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים