שום שינוי, שום הרתעה

מדינת ישראל לא יודעת להיות מספיק ברוטאלית כדי לייצר הרתעה. אבל היא מספיק ברוטאלית כדי לייצר עוד טרור נגדה. הפשיטה המשוריינת, המתנהלת מאז אתמול ברצועת עזה, יכולה להכאיב לצד השני, אבל אין בכוחה לייצר שום שינוי, שום הרתעה, בתודעת היריב. זוהי פעולה שנתפרה על פי מידותיה של ממשלת ישראל הנוכחית.

הדרג המדיני בישראל מבין שכדי להשפיע על חמאס, צריך לעשות משהו. שצריך, למשל, להפעיל לחץ על האוכלוסיה הפלסטינית. אבל בה בעת הוא חרד שלחץ על האוכלוסיה יגרור אחריו לחץ בינלאומי, שיעקר את הלגיטימציה לפעילות הצבאית. וכך נולדים פיתרונות צבאיים חלקיים, חצי אפויים, הנקראים "פעולות מדורגות", שעיקרם הגברת מערכת הלחצים בהדרגה. כולם יודעים שלא המדרגה הנוכחית, לא המדרגה הבאה וגם לא זו שאחריה יעשו את העבודה. ממש כפי שכולם גם מבינים שנגיע בסופו של דבר אל המדרגה השלישית והרביעית.

אז בינתיים עושים "פשיטות". חטיבת גולני נכנסה אתמול לצפון רצועת עזה כדי לגבות מחיר. זה לא נשמע טוב, אבל הישגיה של הפשיטה הזו יימדדו במספר ההרוגים והעצורים מקרב החמושים הפלסטינים. עד כה גבתה הפעולה בגזרת עטטרה, פרבר חקלאי בפינה קטנה מאוד בצפון מזרח הרצועה ממנו נורו קסאמים, למעלה מ-20 פלסטינים הרוגים. מחציתם מאש מן האוויר ומחציתם מאש מן הקרקע. על אלה יש להוסיף עוד 12 פלסטינים שנהרגו מאז החל מבצע גשמי קיץ בפעילות של צה"ל בשלושה מוקדים אחרים: דהנייה, בית חנון ובגזרה בתוך הרצועה הנמצאת דרומית למעבר כיסופים. לצה"ל הרוג ושני פצועים.

הפשיטה עדיין בעיצומה. אחרי שלב ההתבססות במבנים בפאתי השכונה הפלסטינית, יחל שלב הטיהור, הסריקות והחיפוש אחר תשתיות טרור, אמצעי יצור, מנהרות וכדומה. הכוונה היא שהפגיעה בתשתיות, הפגיעה בפעילי טרור וחישוף השטח ממנו נורים הקסאמים כך שניתן יהיה לצפות עליו מגבול ישראל - יביאו בסופו של דבר לירידה בכמות הקסאמים הנורים על ישראל. כדי שדרך הפעולה הזו תניב תוצאות כלשהן, היא צריכה להיות רציפה. תסתיים הפעולה בעטטרה, תחל פעולה במקום אחר.

מדובר בפעולות קצרות, שכל אחת מהן תימשך ימים ספורים. באוגדת עזה קוראים לזה פעולות "שומר מסך", קרי: הפעלת כוחות בדומה לאותן צורות גיאומטריות המשנות צורה, נעות מפינה לפינה על מסך המחשב, צצות במקומות בלתי צפויים ומצויות בתנועה כל הזמן. אז בנקודה אחת יהיו מארבים, בנקודה שנייה הפגזה ארטילרית כבדה, בשלישית יפעל חיל-האוויר, ברביעית פשיטה משוריינת גדולה וכדומה. מה שחשוב זה הרצף וגביית המחיר. זוהי, לפחות, התוכנית. לשחוק את היכולות של היריב בתקווה שמשהו יקרה על ציר הזמן: אולי הוא יישבר, אולי יחזיר את החטוף, אולי יבקש הפסקת אש. אולי. בינתיים גביית המחיר מן הצד הפלסטיני מייצרת את המתאבדים הבאים.

למרות שהפעולה בעטטרה נמשכת רק יממה, אפשר להפיק, כבר עכשיו, כמה לקחים: צה"ל משקיע חטיבה מובחרת, שלמה, אל מול

שכונה אחת ברצועת עזה. וזאת למרות שהוא אפילו לא נכנס לתוכה. מה שמלמד על יכולת "בליעת הכוחות" של רצועת עזה. אפשר רק לדמיין כמה כוחות יצטרך צה"ל להשקיע אם יתבקש לממש את החלטת הקבינט לבתר את הרצועה לשניים, או אם יוחלט להשתלט על כל צפון הרצועה כדי למנוע ירי קסאמים. עזה היא בור ללא תחתית הבולע כוחות יבשתיים. מי שמתכנן היום במטה הכללי לקצץ בצבא היבשה באופן דרמטי - שיחשוב פעם שנייה.

מסקנה אחרת: הפלסטינים ערוכים ונלחמים. בעזה התנהלה אתמול מלחמה קשה מאוד. החמושים מתנפצים על המשוריינים והטנקים. ההבדל בין הפשיטה אתמול לפשיטות המשוריינות של צה"ל לפני ההתנתקות הוא בכמות אמצעי הלחימה שמפעיל היריב. מה שבלט אתמול הייתה הכמות הגדולה של נשק הנ"ט בו השתמשו הפלסטינים. למרות הקריאה של שר הפנים הפלסטיני, מנגנוני הביטחון לא נטלו חלק בלחימה. כשהם יצטרפו, יהיה מדובר בעד כמה עשרות אלפים.

הלחימה הקשה היא עדיין מחוץ לערים. היא רק מרמזת אילו סדרי גודל של כוחות צריך לבנות כדי להיכנס אל תוך האזור המאוכלס בצפיפות. הפלסטינים מחכים שצה"ל ייכנס לערים. זוהי המלכודת שהם בונים. ולכן, בשלב הנוכחי מעדיף צה"ל את הפשיטות בשטחים הפתוחים.