לא תאמינו איפה מסתתרים חיידקים במטבח שלכם

כמעט כל מי שתשאלו אותו על סכנות הבריאות שאורבות בארונות המטבח ידבר על האבק שמצטבר בהם ועל שאריות מזון שמוצאות את דרכן מהשקיות, הקופסאות והצנצנות, מלכלכות את המדפים ומצטברות בפינות. אלא שזה החלק הקל של הסיפור. הסכנות האמיתיות טמונות בארונות עצמם, כלומר בחומרים שמהם הם עשויים, מחוברים, צבועים.

ממה להיזהר: מחומרים רעילים. ההיצע בשוק כולל ארונות מעץ מלא, סיבית, עץ לבוד או פורמייקה. מבין אלה העץ הטבעי, שאינו מכיל חומרים כימיים, עדיף, אלא שהוא עמיד פחות, ולכן יש להניח שארונות המטבח שלכם יהיו מעץ מעובד. הבעיה היא שתהליך העיבוד כולל חשיפה לכימיקלים מסוכנים ושימוש בדבקים על בסיס פורמאלדהיד, חומר רעיל שממשיך להשתחרר לאוויר עוד כשישה חודשים אחרי שהארונות הותקנו, ועלול לגרום לגירויים בעיניים ובמערכת הנשימה ולהתקפי אסתמה. חשיפה ממושכת לריכוזים גבוהים שלו, בקרב עובדי תעשיית העץ, למשל, עלולה להגדיל את הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים. כדי להקטין את הסיכון שתיחשפו לאדי הפורמאלדהיד, בקשו מהמשווק להראות לכם תעודה המעידה שהארונות עומדים בתקן הישראלי.

מה עושים: מאווררים. הפורמאלדהיד מצוי בדרך כלל בארונות בכמויות זעירות, ואלה מתנדפות, כאמור, בתוך שישה חודשים. במשך תקופה זאת חשוב לאוורר את חלל המטבח, שהוא בדרך כלל חלל פתוח בין כך ובין וכך.

שנית, כדאי להעדיף מדפים מצופים פורמייקה, גם אם הארון עצמו לא מצופה. הדבר יאפשר לנקות אותם בקלות ולנגב אבק, פירורים ושאריות של דברי מזון כמו דבש או שמן. כמו כן כדאי לאחסן את המזון במכלים סגורים, לנגב את הצנצנות לאחר השימוש וכן את המדפים, המגירות ודלתות הארונות במטלית לחה ומעט סבון ולייבש במטלית נקייה או בנייר מגבת.

דרך הטבע: סיימתם לנקות את הארון? פזרו בו כמה מסמרי ציפורן - ריחם ירחיק חרקים ונמלים.

ההתלבטות בין משטח עבודה מגרניט, שיש, אבן קיסר, נירוסטה, עץ או פורמייקה

 מושפעת בדרך כלל משיקולי מחיר ועיצוב, בעוד שהשיקול החשוב מכולם צריך להיות בריאותי, כלומר איזה מהם הוא הבטוח ביותר לשימוש.

ממה להיזהר: בעיקר מחיידקים. משטחי עץ שלא עברו עיבוד מיוחד יתמלאו בתוך זמן קצר בחריצים קשים לניקוי, מה שיהווה בית גידול נוח לחיידקים. לעומת זאת תהליך העיבוד, כפי שכבר צוין, עלול בעצמו להוות סכנה בגלל החומרים המשמשים להשגת עמידות גבוהה יותר של העץ.

מה עושים: העדיפו משטחי גרניט, פורמייקה, אבן קיסר, שיש ונירוסטה. הם חזקים, עמידים בפני שריטות וכתמים, ולכן קלים לניקוי ושומרים על המראה האסתטי שלהם לאורך זמן. מעבר לכך הקפידו לנקות את משטחי העבודה בתדירות גבוהה תוך שימוש במטליות נקיות או במגבות נייר.

גם כשבוחרים משטח חיתוך לירקות, בשר, לחם וכו' הדגש צריך להיות לא על הצד האסתטי, אלא בעיקר על איכות חומר הגלם שהמשטח עשוי ממנו. פעם האפשרות היחידה הייתה לוח עץ גולמי, אלא שעם השנים נוספו משטחי פלסטיק, משטחי עץ מצופים פורמייקה ואפילו משטחי זכוכית.

ממה להיזהר: מחיידקים. אלה מצטברים בחריצים ובשריטות ואפילו על המשטח עצמו. אם תחתכו ירקות, למשל, על משטח ששימש לחיתוך בשר, החיידקים עלולים לעבור לירקות.

מה עושים: מעדיפים משטחי חיתוך מפלסטיק או מזכוכית, ואם הולכים על משטחי עץ מוודאים שהם עמידים ברחצה במדיח.

משטחי הזכוכית אינם סופגים ריחות ונוזלים מבשר ומירקות ולכן החיידקים אינם מתפתחים עליהם. במשטחי הפלסטיק הספיגה מזערית, וגם היא מתרחשת בדרך כלל רק אחרי שימוש ממושך, כשהפלסטיק נשרט. שני הסוגים קלים לניקוי ולרוב עמידים לרחצה במדיח כלים.

משטחי העץ, לעומת זאת, שנויים במחלוקת. חלק מהמומחים סבורים שמשטחים אלה בטוחים לשימוש, שכן לדבריהם החיידקים אינם שורדים בתוך העץ. האחרים טוענים שהשריטות והנוזלים המצטברים בהן "מזמינים" התפתחות של חיידקים והשתקעות שלהם במקום. פשרה, אם כך, למי שמעדיף קרש חיתוך מעץ, היא הקפדה יתרה על היגיינה, רחיצה במים חמים וסבון אחרי כל שימוש ובעיקר בחירה במשטח שמתאים למדיח הכלים. פתרון נוסף הוא שימוש בכמה משטחי חיתוך - אחד למזון מן החי, אחר ללחם ושלישי לירקות ולפירות.

צחוק הגורל הוא שהאביזרים שמשמשים אותנו לניקיון במטבח הם בדרך כלל מלכודות הבריאות המסוכנות מכולן. אנחנו מנגבים בהן שאריות מזון, סכו"ם משומש וחומרי ניקוי רעילים, ומסתפקים

ממה להיזהר: מחיידקים ומחומרים רעילים. מחקר אמריקאי מצא ב-70% מהמטליות ומספוגי הרחצה ריכוז חיידקים גבוה, וב-38% מהם התגלו חיידקי E-coli, שעלולים לגרום לשלשולים, מחלות מעי ודרכי השתן ועוד.

השילוב של חשיפה למזהמים, מים וחום הופך את המטליות והספוגים לקן של צרעות, או ליתר דיוק לקן של חיידקים - אפילו יום אחד לאחר שהוצאנו אותם מאריזתם החדשה. כשמדובר בספוג שנותרו בו שאריות סבון, הרי שמה שלא טוב לחיידקים - חומרים כימיים דומים לאלה המצויים בחומרי הדברה - גם לא טוב לבריאות שלנו.

מה עושים: מחטאים. רוחצים את הספוגים והמטליות במים חמים וסבון, מרתיחים במכונת הכביסה (כן, גם את הספוגים), או מחטאים במיקרו (חוץ מספוגים שבהם שזורים חוטי מתכת). כמה לחמם? 30 שניות לספוג או למטלית יבשים, 60 שניות לספוג רטוב ושלוש דקות למטלית רטובה.

גם כאשר בוחרים ריצוף למטבח, העיצוב אינו השיקול היחיד. בטיחות, תחזוקה קלה ועמידות הן שיקולים חשובים לא פחות. ההחלטה על אלה תסייע לכם להחליט אם אתם רוצים ריצוף גמיש (כמו ויניל או לינוליאום) או ריצוף מוצק (קרמיקה, גרניט פורצלן, שיש ואפילו עץ או פרקט).

ממה להיזהר: מחיידקים. אלה עלולים לגלות עניין בשאריות מזון שנשארו על הרצפה, ולהתמקם בעיקר במרווחים שבין המרצפות ובחריצים ובנקבים שנוצרים בהן בעקבות התקנה לא נכונה, שימוש בחומרי ניקוי לא מתאימים ובלאי.

מה עושים: מתחילים בבסיס, כלומר מוודאים שהריצוף החדש שאתם מתקינים יונח על ציפוי מיוחד, שדוחה רטיבות. מעבר לכך תוכלו לבחור כל אחד מסוגי הריצוף המוצעים בשוק, למעט רצפת צפחה, שכן המבנה ואופי פני השטח של ריצוף זה מקנים לו אמנם יופי יוצא דופן, אבל הוא פחות מתאים למטבח: הפרשי הגבהים והחריצים המאפיינים את מרצפות הצפחה מקשים על ניקוז המים והנוזלים הנקווים בהן, והדבר מהווה כר גידול מועדף על חיידקים. כמו כן חשוב שאת עבודת הריצוף יבצעו אנשי מקצוע מיומנים, כדי להבטיח שההדבקה נעשית כראוי ולא נותרים רווחים מיותרים, שגם בהם עלולות להתפתח מושבות של חיידקים.