הקפדה בהגנה על הצרכנים

עד היכן מותר לשופט למתוח את גבולות חוסר הפורמליות היחסי הנהוג בבית המשפט לתביעות קטנות? מה ייחשב כפריצת גבולות אלו, ויחייב תגובה ברורה מצד ערכאה גבוהה יותר? פרשה שהתגלגלה בין בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לבין בית המשפט המחוזי בעיר זו, מלמדת כי היה שופט שלקח לעצמו חירות יתרה בעניין זה, ושופט בערכאה גבוהה יותר פסק שלא יקום ולא יהיה.

תחילתה של הפרשה בתביעה שהגישה נוסעת באל על עקב איחורים בטיסה, נזק למטען ועוד. בית המשפט לתביעות קטנות פסק מה שפסק, בין השאר בהסתמך על אמנת ורשה, המסדירה סוגיות אלו, ועל חוק התובלה האווירית, המאמץ אמנה זו לתוך המשפט הישראלי. אלא שבמה שנראה על פניו כפסיקה שגרתית, היה מרכיב בהחלט לא שגרתי.

מתברר, כי בעת הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, שהתקיים ב-26.3.2006, ביקשה אל על להסתמך על אמנת ורשה, אך נוסח האמנה לא היה בפני השופט שישב בדין, מנחם מירון. לכן – לאחר הדיון – שלחה אל על, לביתו של השופט, את נוסח אמנת ורשה בשפה האנגלית, כרטיס טיסה אלקטרוני (שיכול היה להמחיש איזה מידע הובא לידיעת הנוסעת בעניין זכויותיה), וכן טבלה לחישוב ערכי הפיצוי לכל קילוגרם מטען שניזוק בהתאם לאמור באמנת ורשה. אל על הסבירה כי נהגה כך בעקבות הערה של השופט, כי הוא מעדיף שהמסמכים יישלחו ישירות לביתו.

אותו חומר נשלח גם לנוסעת, אלא שלדבריה הוא הגיע לידיה רק ביום שבו כבר נתן השופט מירון את פסק הדין בתביעתה, 2.4.2006. כתוצאה מכך, טענה בבקשת רשות ערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי, נמנע ממנה להגיב על ראיות אלו שנמסרו היישר לבית השופט.  על טענה זו השיבה אל על, כי החומר הומצא לביתו של השופט, ובמקביל לביתה של הנוסעת. ובכלל, המשיכה וטענה, המסמכים שצורפו אינם חומר חדש, וכל אחד מהם יכול היה להיות בידי הנוסעת עוד לפני הדיון.

אך השופט בועז אוקון, מבית המשפט המחוזי בירושלים, לא קיבל טענות אלו. למעשה, הדברים שכתב, מן הדין שיגיעו לנציבת תלונות הציבור נגד שופטים כדי שתפיק מהם, כפי שעשתה בעבר, הנחיות ברורות לשופטים כיצד לנהוג, מה מותר ומה אסור, ולו בבית משפט לתביעות קטנות.

הנה הם:

"בתי המשפט צריכים לנהוג זהירות רבה בקבלת חומר ראיות לאחר סיום הדיון. ברגיל, יש צורך לתמוך אפשרות כזו בהחלטה מפורשת, אשר תאפשר לבעלי הדין להגיב לאותו חומר ראיות, אם רצונם בכך. רק החלטה מפורשת יכולה ליצור את הערובות הנחוצות למניעת פגיעה בזכות הטיעון של בעלי הדין. חומר כזה צריך להיות מוגש גם למזכירות בית המשפט, וקיצורי דרך, המאפשרים הגשת חומר במישרין אל השופט, הם בדרך כלל בלתי מקובלים, ומחייבים החלטה ברורה וחד משמעית.

"דברים אלה יפים במיוחד בבית משפט לתביעות קטנות, אשר חייב לנהל את הדיון באופן שימנע פגיעה דיונית בבעלי הדין. בית המשפט לתביעות קטנות משוחרר מדיני הראיות ומסדרי הדין, ודווקא משום כך עליו לוודא שהדיון יתנהל באופן שתישמר זכות הטיעון וזכות התגובה. במיוחד שומה על בית המשפט להקפיד על דרישה זו כאשר מדובר בתביעת לקוח, אשר יכול להימצא בנחיתות דיונית.

"במקרה זה, התקבל חומר הראיות על ידי השופט, בלא שניתנה למבקשת הזדמנות להגיב לאותו חומר ראיות. העובדה שחומר זה יכול היה להימצא ברשותה אינה מעלה ואינה מורידה, שכן עצם המצאת חומר לאחר סיום שלב הראיות מחייבת מתן אפשרות תגובה".

אחרי דברים מפורשים אלו פסק השופט אוקון, כי הוא מקבל את ערעורה של הנוסעת, ומבטל את פסק הדין של בית משפט לתביעות קטנות. בהמשך לכך הורה לבית המשפט לתביעות קטנות לזמן את הצדדים, לאפשר להם להגיב על הראיות שהומצאו לו, ורק לאחר מכן לפסוק את דינו.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות