היום האחרון למילואים הפך ליום האחרון של אייל

המשפחות שאיבדו את היקר מכל: אחרי שלושה שבועות מפרכים, הגיע היום האחרון למילואים של רב-סמל אייל בנין בן 22 מבאר שבע, שהפך ליומו האחרון בחיים. רגע לפני שהוריד את המדים ונסע דרומה, תקף חיזבאללה והוא נהרג במקום. במתקפה בצפון נהרג גם רב סמל שני במיל' תורג'מן בן 24 מבית שאן. שניהם שירתו בחטיבה 5 ושניהם נהרגו במתקפה על ההאמר. שמותיהם הותרו הערב (יום ד') לפרסום.

בעוד כחודש היה אמור אייל בנין לחגוג 23 קייצים. הוא תכנן לעבור לירושלים עם החברה שלו והיה אמור ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית. אייל גדל והתחנך ביישוב עומר שבנגב. בכיתה י' הוא עזב את הישוב ועבר עם אימו לתל-אביב, לאחר גירושיה, ושם למד בגמנסיה הרצליה. האם, דניאלה, חיכתה ליום הזה, התעוררה ושמעה על האירועים בצפון, אך לא הצליחה להשיג את הבן. היא התקשרה לקצין העיר מספר פעמים בניסיון לדעת מה קורה עם בנה-יחידה, אך לא הצליחה לקבל תשובה. שעות אחדות אחר כך, קיבלה את הבשורה המרה.

"האוגדונר", כינו אותו חבריו לחבורת "ה-18", - 18 צעירים מעומר, מוכשרים, קרביים ובעיקר החברים הכי טובים. כמו חבריו, הוא רצה להיות קרבי ומשום שהיה הבן היחיד לאמו, החתים אותה ואת אביו, הצטרף לגדוד 932 והשתחרר בנובמבר 2004 בדרגת סמל ראשון. בתקופה האחרונה התגורר בשכירות בבאר שבע, כדי להיות קרוב לחברתו מזה חמש שנים, אלכס, שמסיימת השנה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. השניים היו אמורים לצאת לטיול קצר בסין ואז לעבור לגור יחד בירושלים.

החברים קיבלו את הבשורה בצורה קשה. "דיברתי איתו אתמול בערב והוא אמר לי שהוא ממש מבסוט שהמילואים נגמרים", סיפר ל-ynet אריאל זיסמן, אחד מ"חבורת ה-18", "היינו ממש מורעלים בצבא ופתאום המילואים לא באו כל כך טוב והוא רצה שזה יגמר. הוא לא היה שבועיים בבית, סיים הבוקר וזה מה שקרה. "מיד כששמענו, כולם עזבו הכל - צבא, עבודה, לימודים - ונסענו לדירה של אמא שלו".

ראש מועצת עומר פיני בדש, שגם בנו הוא אחד מ"ה-18" אמר ל-ynet: "הוא חבר אמיתי, גאון, פשוט זהב טהור. גדל בעומר והיה חלק מחבורה של צעירים, החברים הכי טובים. כשהבן שלי שמע הוא מיד ביקש להשתחרר מעבודתו ולנסוע לבית אמו".

החבורה כולה פרסמה הודעת אבל ובה נאמר: "לאורך התיכון והשירות הצבאי, היה ברור ש'מהמשפחה' הזו הוא לא מתנתק. גם לטיול למזרח ולניו זילנד אחרי הצבא לא היה ספק מי יהיו שותפיו למסע. אייל ניחן בידע כללי עצום ובלב ענק שהפך אותו לראש החבורה בכינויו 'האוגדונר', 'מפקד ה-18'. אייל תמיד ידע להקשיב, להביע התעניינות, ידע ואכפתיות. הוא אהב לטייל בטבע, סנפלינג, אופניים וטניס. ללא ספק עתיד היה להיות אחד המוחות המבריקים בתחום בארץ. בן אדם מיוחד. יהיה חסר לכולנו. אייל אנחנו אוהבים אותך".   

הלוויתו של בנין תתקיים מחר ב-16:00 בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.

שני הספיק להגשים רק חלום אחד

"קשה לי להגיד 'היינו' שלושה אחים. אני זוכר אותו מסתכל עליי עם החיוך שלו, זה הזיכרון האחרון שלי ממנו - אני מצלם אותו במצלמה והוא מחייך". חיים, אחיו של סמ"ר (מיל.) שני תורג'מן (24), מתקשה לעכל את בשורת האיוב שקיבלה המשפחה בעקבות האירועים בצפון. תורג'מן ז"ל, חזר לפני מספר חודשים מהטיול הגדול בדרום אמריקה וכעבור זמן קצר עבר מעיר הולדתו, בית שאן, לתל-אביב. "הוא החליט שבית שאן קטנה עליו", אמר האח בחיוך מהול בכאב.

שני למד והתחנך באורט עין חרוד ולאחר מכן שירת בנח"ל, שם סיים את שירותו כרס"פ. חיים מספר כי לאחר השחרור "לא היה לו שום דבר אחר בראש חוץ מאשר הטיול בדרום אמריקה. הוא חסך כסף ונסע לעשרה חודשים, חרש את דרום אמריקה לאורכה ולרוחבה".

מגיל צעיר בלט שני כבעל כישרון יצירתי. "כילד הוא היה גרפיקאי של העיתון המקומי", נזכר חיים. "הוא היה יצירתי מאוד, הוא היה יוצא דופן עם הסתכלות שונה על העולם". אביו של שני, אלברט, מוסיף: "לאבא שלי היה חלום שאני אהיה מהנדס וששני יהיה אדריכל וכך נבנה בתים ביחד. היום החלום הזה כבר לא יתגשם".

בשל הפרש הגילאים בין חיים לשני - שנה וחצי - היו השניים תמיד קרובים מאד. "רק בשנים האחרונות, לאחר שכל אחד פנה לכיוון שלו, התראינו פחות. אך גם לפני שבועיים כשראינו אותו בפעם האחרונה, צחקנו ביחד וירדנו על כל העוולות בעולם".

תורג'מן התגייס לשירות מילואים לפני למעלה משבועיים. "כקצין לשעבר, שאלתי אותו איפה הוא נמצא והוא סיפר שהוא יושב במוצב מוגן מאחורי שכבות רבות של בטון. הייתי רגוע מאוד. גם עכשיו אני עדיין לא מבין איך זה קרה", אומר חיים, ששמע את הידיעה על החיילים החטופים בשעה שהיה בעבודה. "פתחתי את האינטרנט וראיתי את המפה", הוא משחזר. "הבנתי שזה בגזרה הנמצאת סמוך למוצב. למרות זאת נשארתי רגוע אבל ברגע שהתחלתי להתקשר אליו והוא לא ענה - התחלתי לחשוש. חשבתי על אמא שלי, התקשרתי לאבא כדי להגיד לו שישמור על אמא עוד הרבה לפני שידעתי מה קרה. עכשיו אני מבין שהגרוע מכל קרה והחלומות שלנו על החברה שרצינו להקים יחד וחלומות נוספים, כבר לא יתגשמו לעולם".

שני הותיר אחריו זוג הורים, אלברט ומרסל, ושני אחים - חיים ועינב. הלווייתו תתקיים מחר ב-18:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין בבית שאן.