שתף קטע נבחר

העולים החדשים מגלים את נסראללה

הם עדיין לא דוברים עברית, אבל את מושגי המלחמה החדשים הם כבר יודעים היטב לשנן: נסראללה, חיזבאללה, קטיושות ומקלט. שלוש רקטות נחתו בשבוע האחרון ליד מרכזי קליטה בצפון, והעולים החדשים - אלו שלא יורדים דרומה - מתמודדים לראשונה בחייהם עם אימת ההפגזות

הם לא מכירים את חסן נסראללה, לא מודעים להיסטוריית הקטיושות בצפון, ולא זוכרים את התקופה הקשה של מלחמת לבנון. למעשה, אפילו עברית הם מדברים בקושי. מאז החלה הלחימה בגבול הצפון נחתו רקטות ליד שלושה מרכזי קליטה - בצפת, קריית ים וכרמיאל. רבים מהעולים תושבי המקום מצאו עצמם בתוך מקלט לראשונה בחייהם, תחת הפגזות.

 

"העולים כבר לא שומעים פיצוצים מרחוק, או קוראים על הפגיעות בעיתון או בטלוויזיה", מסבירה מנהלת מרכז הקליטה בכרמיאל, ציונה אייזנשטיין. "עכשיו זה מגיע אליהם הביתה - רסיסים פגעו בבניין וחלונות התנפצו. ברור שזו טראומה לרבים מהעולים". 

 

 

בשל המצב הביטחוני המעורער והירי הבלתי פוסק של רקטות לעבר יישובי הצפון, עזבו רבים מהשוהים במקום, בעיקר צעירים, למרכז הארץ. שם, בתל-אביב, בירושלים, בראשון לציון ובאשדוד, מתארחים העולים בבתי קרובים וחברים.

 

ביום שישי אחר הצהריים נפלה אחת הרקטות במרכז הקליטה 'ספיר' בקריית ים. השומר, נתן אמנהה, סיפר שכאשר נשמע קול הסירנה מיהר והאיץ בכל הנוכחים להיכנס למקלט. "מיד אחר כך היה פיצוץ עז, זכוכיות התפוצצו. אחרי זה יצאתי וראיתי את הבור בחצר".

 

"עצוב לראות כמה הם חסרי אונים"

 

"העולים מאוד מפוחדים, בעיקר בגלל שלא נתקלו מעולם במצב כזה", סיפרה אחת המדריכות במרכז. "אחרי האירוע שהיה כאן הם נכנסים למקלט יותר מהר. הילדים כבר יודעים שבמקלט יש פעילויות והם ישר מתחילים לצייר ולעסוק בפעילויות".

 

ראש עיריית קריית ים, שמואל סיסו, מיהר ביום שישי - לאחר נפילת הטיל במרכז הקליטה בעירו – לבקר במקום. לדבריו, בראשו נחרט בעיקר השקט והשיתוק שאחזו בחלק מהיושבים במקלט במקום. "עבור העולים האלה העירייה היא הכתובת לפניות. הם לא מכירים את הצבא, את פיקוד העורף, או כל גוף ממשלתי אחר. הם מגיעים אלינו עם בעיות שונות - החל מחיתולים לילדים, תרופות, אוכל ואפילו לפעמים בעיות אישות ורחצה במקווה. בימים כאלה עצוב לי לראות כמה הם חסרי אונים", אמר סיסו.

 

"מה שצריך להבין הוא שמה שחסר לעולים זה מידע, בגלל קשיי השפה. במלחמה הזו, בניגוד למלחמת המפרץ, הציבור בכלל וציבור העולים בפרט לא צריך מרגיע לאומי שיגיד לו לחבוש מסכה או לשתות מים. מה שצריך הציבור היום הוא בעיקר מידע. זה הדבר היחיד שמרגיע את יושבי המקלטים שרובם ככולם עולים. זה מה שאני עושה וזה הדבר הכי חשוב", אמר.

 

מנהל חטיבת הקליטה בסוכנות היהודית, אלי יצחקי, אמר כי בכל אחד ממרכזי הקליטה שבהם מתגוררים עולים מאתיופיה, יש עובדים סוציאלים הדוברים את השפה ועוסקים בהעברת מידע לעולים. "בעקבות האירועים הם מאוד מתעניינים בהיסטוריה של ישראל ובמלחמות קודמות. המזל הוא שמדובר באנשים ממושמעים, כשאומרים להם לרדת למקלט הם יורדים למקלט וכך נחסכים חיי אדם".

 

יצחקי הוסיף כי מאז החלה הלחימה לפני 13 יום הידלדל מספר העולים במרכזי הקליטה מכ-2,000 לכמחצית. בין היתר יצאו קרוב ל-600 ילדים למחנות קיץ וקייטנות במרכז הארץ ובדרום. עולים נוספים מתארחים אצל קרובי משפחה ומכרים במרכז הארץ. "כל אחד שרצה בכך קיבל סיוע ברכב - טנדר או מיניבוס – לנסיעה למרכז הארץ", ציין יצחקי. עולים אחרים, שלהם קרובי משפחה במרכזי קליטה אחרים, נקלטו באורח זמני במרכזים אלה.


פורסם לראשונה 23/07/2006 23:50

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שי קמריני
מאיץ לרדת למקלט. אמנהה
צילום: שי קמריני
צילום: אלי אלגרט
מתוודעים לקטיושות (ארכיון)
צילום: אלי אלגרט
מומלצים