שתף קטע נבחר

מה מטריד את זכר אדום החזה?

בתקופת הקינון תוקף זכר אדום החזה כל זכר שפולש לטריטוריה שלו. ניסוי מדעי מעניין הצליח להסביר מה גורם לו לתקוף אותו וכיצד הוא מבחין שלא מדובר בנקבה

אדום החזה (Erithacus rubecula) הוא ציפור שיר הנפוצה במקומותינו, אשר ידועה בלחימתה העזה בזרים הפולשים למרחב מחייתה. שני הזוויגים דומים בצורתם החיצונית, ועל נוצות החזה שלהם ישנו כתם אדום חלודי המתפשט עד לראשם, שהוא גם המקור לשמם. מסתבר שיש לו גם חשיבות בחיי אדום החזה.

 

דיוויד לאק (David Lack) היה מראשוני החוקרים שהחליטו לבחון את מידת הטריטוריאליות אצל אדומי החזה. סמוך לקן שהחל לבנות אחד הזוגות שאותרו על ידו, תלה לאק פוחלץ של זכר אדום החזה וביקש לראות את המתרחש. בתוך שעה קלה הותקף זה קשות על ידי הנקבה, והזוג אף נטש את הקן בסערת הלחימה. משראה כי מספר זוגות נטשו את הקן בשל הניסוי שערך, החליט לאק שלא לקיימו אצל זוגות הבונים את קינם, אלא סמוך לנקבות דוגרות, בתקווה שאלה לא יעברו לחלקה אחרת בנוטשן את הביצים בקן. ברם, הנקבות התייחסו באפס מעשה לפוחלץ שהותקן סמוך אליהן, והמשיכו לדגור על הביצים ללא הפרעה. לפיכך החליט לאק לערוך את הניסוי בזמן שנוצות הגוזלים החלו צומחות. על מנת למנוע כל נזק שעלול להיגרם לצאצאים, נעשה הניסוי רק בימים נאים וחמימים, בכדי שהגוזלים לא יצטננו בשל התרחקות ההורים מן הקן.

 

בתגובה להצגת הפוחלץ, תקף אותו הזכר המגן על הטריטוריה בעוצמה רבה, שכן לגביו היה זה יריב פולש בן אותו המין. לאק החליט לברר מהו החלק המינימלי בגופו של אדום החזה אשר יעורר עליו התקפות, ועל כן קיצץ את ראשו והעמידו שוב ליד הקן. הפוחלץ נטול הראש הותקף גם הוא. לאק המשיך בניסיונותיו וקיצץ את זנבו של הפוחלץ, אך גם כך הותקף מיד. את רגליו לא יכול היה לקצץ משום שכבר הוחלפו טרם לכן על ידי חוטי תיל, כדי לאפשר את הצמדתו של הפוחלץ למקומות בהם הושם.

 

משום כך נותר רק לקטוע את כנפיו ועדיין התקיפוהו אדומי החזה. לבסוף הורחק כל הגוף מלבד צרור נוצות חזה אדומות שהוצמדו לחוט תיל. אדומי החזה החוו לפניו מחוות איום אופייניות ותקפוהו. מתצפית זו הניח לאק כי הנוצות האדומות הן הגורם המביא על זכר פולש את ההתקפה. כדי לבסס את הנחתו, ערך ניסוי בפוחלץ של אדום החזה אשר חזהו האדום ובטנו הלבנה נצבעו בצבע חום, וראה כי זה לא הותקף כלל וכלל.

 

כאשר הוצג לזכר פוחלץ של נקבה, שאף היא כאמור בעלת כתם אדום חלודי על חזה, הוא לא תקף אותה. מכאן הגיע לאק למסקנה שזכר אדום החזה יכול להבדיל בין זכרים ונקבות בני מינו, על אף הדמיון במראם החיצוני, והוא מגיב על גירוי הנוצות האדומות רק כאשר הן מסמלות בעבורו זכר פולש. אפשר לומר במידה רבה של צדק, שהשמירה על הטריטוריה אצל זכר אדום החזה מאופיינת בתשומת לב בררנית לגירוי מסוים (הכתם האדום), ותגובה בררנית בהתאם לנסיבות (אם מדובר בזכר).

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אדום החזה
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים