שתף קטע נבחר

מסכן נולד

התגייסות האיגוד הישראלי לפרסום, שמחפש דובר לישראל, לנוכח ההשתקפות הקטסטרופלית שלנו בעולם היא נחוצה ונאצלת, אבל הפתרון שמציע האיגוד לא משיג אף אחד מהיעדים של מדינת ישראל

ביום שישי האחרון התבשרנו ב-ynet שהאיגוד הישראלי לפרסום נוקט יוזמה לנוכח ההשתקפות הקטסטרופלית של ישראל בתקשורת העולמית. הפתרון: סדנאות לאיתור ולהכשרה של דוברים אותנטיים ורהוטים מהצפון, שידעו לבטא לעיני מצלמות הטלוויזיה של הערוצים הזרים את אסונה ואת מצוקתה של ישראל.

 

ההתגייסות הזו היא גם נחוצה וגם נאצלת, צריך להודות. מה שאנחנו עושים בלבנון באמת מצטלם רע. ההסברים המנומקים של הגנרלים שלנו באמת לא משתווים בעוצמתם הרגשית לתמונות הקשות ולזעקות השבר של הקורבנות האומללים בצד שכנגד. אבל הפתרון, אני מצטער לומר, לא משיג אף אחד מהיעדים של מדינת ישראל.

 

"האינסטינקט התחרותי המטעה"

 

האיגוד הישראלי לפרסום נפל הישר לתוך המלכודת שמפילה גם חברות רבות בהתנהלותן העסקית, מלכודת "האינסטיקט התחרותי המטעה". האינסטינקט הזה עובד ככה: אתה רואה שהמתחרה שלך עושה משהו שמצליח לו, אז האינסטינקט שלך אומר לך לעשות את אותו הדבר אבל יותר טוב. וכך, לא רק שמו של המהלך ("דובר נולד") הוא חיקוי ועוד מאותו הדבר המוכר, אלא זו גם מהות הגישה.

 

הלבנונים מצליחים להצטייר כמסכנים אותנטיים ונוגעים ללב - אז בואו נתחרה איתם על מי מסכן יותר (או בלשון להיט טלוויזיוני אחר, נשחק ב"כמה מסכן היה?"). "תראו כמה גם אנחנו מסכנים", או גרוע יותר: "אנחנו עוד יותר מסכנים מהלבנונים".

 

וזה ממש לא טוב לישראל. בואו ניזכר ביעדים שלנו, טוב? אנחנו רוצים הרתעה, אנחנו רוצים שיפחדו מאיתנו ולא יעזו להתגרות בנו. אם נצטייר כמסכנים, זה יעזור להרתעה? תרשו לי לענות במקומכם: לא! זה רק יבליט כמה אנחנו פגיעים ולא כל כך עשויים ללא חת. יעד נוסף שלנו הוא להפסיק להצטייר בעולם כרוצחי ילדים מטורפים וחסרי מעצורים. אז מה יקרה אם נראה את המסכנות שלנו קבל עולם? שמחה לאיד! זה מה שיקרה. הרוצח המטורף גם חוטף בחזרה. איזה יופי! מגיע לו! חיזבאללה עושים אחלה עבודה והם בכלל לא ארגון טרור.

 

אם תגלו סבלנות - רגע של העמקה קלילה בנושא של החזקה בדעות פוליטיות של האנשים הטובים בעולם. למה האיש הקטן ברחוב האירופי או האמריקני, או בכל מקום אחר, צריך בכלל דעה על המלחמה הרחוקה במזרח התיכון? כי הוא מפיק תועלת אישית מעצם ההחזקה בדעה, ואפילו עוד יותר מפטפוט עליה עם אחרים.

 

הרעיון הוא: "תגיד לי מה דעתך ואומר לך מי אתה". כשהאיש בעולם מזדהה עם הלבנונים הסובלים ומדבר על זה עם כולם וכותב טוקבקים ובלוגים ומכתבים לראש הממשלה שלו נגד ישראל הדורסנית, ואפילו יוצא להפגין - הוא מחזק את הדימוי שלו גם בעיני עצמו וגם בעיני אחרים, כאדם טוב לב ורגיש לסבל הזולת. זה גורם לו להרגיש טוב עם עצמו. נכון לו ומתאים לו להתנהג ככה.

 

ליצור תועלת מהזדהות עם ישראל

 

אז אם "דובר נולד" זה לא מה שישראל צריכה - מה ישראל צריכה? טוב, קצת על רגל אחת: אני חושב שאנחנו צריכים אסטרטגיה תקשורתית שתיצור לאיש הקטן בעולם תועלת מהזדהות עם ישראל ומתמיכה בה. לצורך הזה סביר ש"מיצוב" שונה מאשר "מסכנים" יעשה עבודה טובה יותר ו"בידול" יעשה עבודה עוד יותר מועילה.

 

במקרה הזה לא צריך אפילו להמציא משהו חדש אלא לחדש אסטרטגיה ותיקה שהצליחה יפה בעבר. אם נציג בעקביות, בהתמדה ובאפקטיביות רגשית את ישראל כלוחמת נועזת ומתוחכמת נגד פנאטים דתיים בלתי מתפשרים, חסרי גבולות וצלם אנוש - אולי יקרה משהו טוב.

 

האיש הקטן בעולם פוחד מטרוריסטים פנאטיים שיהרסו לו את עולמו השלו. הוא לא שכח את 9/11 ולא את לונדון ולא את מדריד. אם ישראל עוזרת לו למגר את כוחות האופל, זו בהחלט סיבה להיות בעד ישראל. אבל חיזבאללה לא נתפס ככזה, ולכן צריך לעשות לו "מיצוב מחדש".

 

ישראל עשתה עבודה עלובה עד כה בהצגת חיזבאללה כארגון צבאי של בנדיטוס, פורעי חוק, אשר השתלט על לבנון מבפנים ומטיל חיתתו על הלבנונים. ארגון שהופך כל הסכם שלום עם לבנון לפיסת נייר חסרת ערך. אם ארגון כזה יצליח באזורינו, אזי מה ימנע מהפנאטים המוסלמים להקים חיזבאללות לעשרות באירופה?

 

ישראל גם עשתה עבודה מאוד לא משכנעת בהצגת העובדה שחיזבאללה מנהל לוחמה לא הוגנת, מסתתר ופועל מתוך אוכלוסיה לבנונית תמימה וחסרת מגן, כשהוא מוכן להקריב אותה באופן ציני בניסיון לעורר את המעצורים המוסריים של ישראל ("נראה אותם גברים מולנו, נלחמים פנים אל פנים מחוץ לאזורים מיושבים").

 

סרטים לא ברורים שצולמו מכוונות של מטוסים מגביהי טוס בליווי דברי הסבר מלומדים ורהוטים של אנשי צבא, לא ממחישים את זה כמו צילום פנים של דירת מגורים שממנה נורה טיל, ואם אפשר אז גם מעדות אישית של כמה אנשים שחיזבאללה התנחל להם בשכונה. המחשות כיצד צה"ל מסכן את חייליו ולא משמיד עד עפר מהאוויר כפרים וערים בהם מסתתר הסרטן הלבנוני ומנהל את מלחמתו הפחדנית והאכזרית גם יחד, בולטים בהיעדרם על מרקעי הטלוויזיה בעולם.

 

גישה כזו שתציג ישראל חזקה, צודקת, סופגת מהלומות בחישוק שיניים אבל בכלל לא מסכנה - תעשה הרבה להשגת היעדים של תמיכה ברחובו של עולם וחיזוק יכולת ההרתעה.

 

טוב גם מול הפלסטינים

 

אגב, אם אנחנו כבר משוחחים, בואו נגיד מילה גם על אסטרטגיית התעמולה בזירה הפלסטינית. יש כמה קווי דמיון בין שתי הזירות, גם אם נתעלם מהקשר הענייני ביניהן. גם בזירה הזו הצילומים מהשטח איכשהו מצליחים להציג אותנו כמפלצות וכרוצחי ילדים שלוחי רסן. גם שם עומד מולנו ארגון חמוש לא רשמי שאינו מאפשר לרשות הלגיטימית למשול.

 

הדמיון בין שתי הזירות מאפשר לטפל בשתיהן יחד בו זמנית. הבעיה היא לא הלבנונים ולא הפלסטינים, אלא הפנאטים המוסלמים הבלתי מתפשרים שמשתלטים על ארצותיהם מבפנים ומונעים הסכמי שלום בני קיימא. כך צריכה התעמולה הישראלית לומר.

 

הפלסטינים יכולים בכל יום להקים את מדינתם, לחיות כעם חופשי בארצו ולבנות כלכלה משגשגת - ישראל רק מייחלת לשכנה כזו. המעצור היחיד הוא הקיצוניים שמתעקשים לא להתפשר, מעמידים דרישות בלתי סבירות כמו זכות השיבה ומאלצים את עמם להמשיך ולסבול במקום להשתקם ולפרוח. כבר תקופה ארוכה ישראל לא מציעה בקול רם מספיק את הגזר, והמקל הוא בעיה תדמיתית אם לא גם מהותית.

 

"אי אפשר לסבול ארגונים צבאיים פורעי חוק שמונעים הסכמי שלום בין מדינות", יסביר וימחיש בדרמטיות "גיבור נולד". היום ישראל היא זו שנאלצת להילחם בפנאטים המטורפים הללו, מחר אולי תהיה זו צרפת.

 

ד"ר הרמן יוצר בידול ויתרונות תחרותיים לחברות ולמותגים.

לאתר בעברית: www.danherman.com/heb .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים