סגרו את המדינה

"משרדינו סגורים, לפניות ובירורים אנא פנו למשרדים בחדרה או בתל-אביב" - זה המסר שהמתין בחודש האחרון, לעתים בכתב ולעתים מפיו של אחד השומרים, לתושבי חיפה שביקשו להאריך דרכון, לשנות כתובת מגורים או להסדיר רישום נישואים במשרד הפנים בעיר. קריית הממשלה המשופצת נסגרה בהוראה מלמעלה, יחד עם כל שאר משרדי הממשלה. ודרומה, בלי רכבת ועם קווי אוטובוס משובשים, לרבים היה קצת קשה להגיע.

את החלל שנפער כבר ביום הלחימה הראשון, כמו גם את הגירעון הכבד ואת המחסור בציוד ובכוח אדם, ניסו למלא גופים וולונטריים ועיריות אחרות. בשקט-בשקט, בלי הרבה הדים בתקשורת, התגייסו הערים הגדולות לסייע - ונדהמו לגלות את עוצמת ההזנחה. עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל "פורום 15 הערים הגדולות", משחזר: "כבר ביום הראשון למלחמה, שעות אחרי הקטיושות הראשונות שמגיעות גם לחיפה, קורה דבר מדהים: כל משרדי הממשלה - כולל הקריה החדשה בחיפה - מקבלים הוראה מהקב"טים לסגור את המשרדים ולהיעלם. באחד המקרים התכוננה ועדת המכרזים להתכנס במקלט העירייה כדי למנות מנהל בית-ספר, אבל הקב"טים של משרד החינוך אסרו על הנציגים בעיר להתכנס צפונית לחדרה.

"כל הגופים שאמורים לסייע ולעזור בבעיות דחופות פשוט נעלמו, לא היו עובדים. משרדי הבריאות, הפנים והרווחה, אפילו הדואר הושבת. העיריות התחננו לפתוח לפחות לשעתיים פעם בשלושה ימים. רק אחרי שלושה שבועות פתחו במתכונת חירום. הרכבת הפסיקה לעבוד. "אגד" דווקא המשיך, אמנם לא במתכונת מלאה - אבל לזכות הנהגים ייאמר שהאוטובוסים המשיכו להגיע לכל מקום".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לטענה זו ל-ynet: "לצערנו, טענותיו של איתן אטיה אינן מבוססות על תשתית עובדתית".  

ולא רק המדינה סגרה את שעריה. "כל ספקי השירותים, גם שירותים חיוניים כמו רשת סלולרית, הפסיקו להפעיל בצפון טכנאים", מספר אטיה. "תא אחרי תא נפל, ובחלקים שלמים מחיפה פשוט לא הייתה קליטה. אם הייתה תקלה ב'יס' או 'הוט' - נשארת בלי טלוויזיה. כנ"ל לגבי חברות המיחשוב. בחיפה אירעה תקלה במדפסת המיוחדת של מהנדס העיר, החיוניות כל-כך בשעת נפילת קטיושות - וספקית השירות לא הייתה מוכנה להגיע. עיריית תל-אביב שלחה לשם רכב עם הרכיב החסר ומחשבים ניידים משולחנות של אנשים אצלה".

"התושבים משלמים על המלחמה בריבית דריבית"

בצד המימון, זרם ההכנסות של הרשויות בצפון נעצר כמעט לחלוטין. מפעלים ועסקים הפסיקו לשלם ארנונה, חלקם פשוט עצרו הוראות קבע. ובכל הזמן הזה המשיכו עובדי הרשויות בעבודה סביב השעון, 24 שעות ביממה. ומהיכן הכסף לשלם להם? "חיפה נקלעה לגירעון של מאה מיליון שקל, ואגב, עד עכשיו קיבלה מהמדינה רק 4 מיליון. המצב לא שונה בהרבה בשאר הרשויות בצפון", מספר אטיה. "הרשויות לקחו הלוואות גישור מהבנקים, ואלה - שמציירים לבבות אדומים 'למען הצפון' - הריחו הזדמנות עסקית, הפציצו ריביות ועוד דרשו ערבות להחזרת הכסף בתוך 90 יום. ממשרד הפנים היה בלתי אפשרי להשיג, אז בכמה מקרים, העיריות הגדולות סיפקו את הערבויות. עיריית ראשון-לציון לקריית-שמונה אפילו 400 אלף שקלים לאשראי.

"אחרי שלושה שבועות וחצי נעתרה הממשלה לתחנונים והעבירה סכום של 50 מיליון שקל לכל הרשויות גם יחד ולאחר כמה ימים קיבלנו עוד 100 מיליון. זה טיפה בים. המשמעות המיידית היא קיצוץ בפעילויות הרשויות לשנת 2006 וקיצוץ נרחב בתקציב 2007. במילים אחרות: פחות פעילויות תרבות, פחות שיעורי תגבור והכנה לבגרויות, פחות שיקום כבישים ותשתיות - והתושבים ימשיכו לשלם בריבית דריבית על המלחמה", אומר אטיה.

"העיריות השלימו מכספן את מה שהמדינה הבטיחה"

הסיוע עליו מדבר אטיה בוצע במסגרת של "ערים תאומות" - מושג שמתייחס בדרך כלל לברית תרבותית עם ערים בחו"ל, והפעם הפך עורק חיים ליישובים בתוך הארץ. העיריות הגדולות שלחו מדי יום צפונה יותר מ-50 אלף מנות חמות, שיגרו מטפלים ופסיכולוגים ואירגנו קייטנות לילדים בתחומן וכן מבצעי איכלוס של פליטים בבתי מלון ובבתי התושבים. "ברמת-גן, בתוך שעתיים מרגע שאזרח התקשר והביע נכונות לארח משפחה, הוא קיבל הביתה ערכת אירוח עם מזרונים חדשים, מצעים ומצרכים בסיסיים. שעתיים לאחר מכן הוא קיבל גם משפחה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה ל-ynet: "לצערנו, טענותיו של איתן אטיה אינן מבוססות על תשתית עובדתית".

העיריות במרכז יסייעו לשיקום הצפון

כעת הופך המבצע הוולונטרי הזה, שהחל כבר ביום הראשון למלחמה, לרשמי וממוסד. בפגישה שקיים אתמול מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, עם ראשי הרשויות מ"פורום ה-15", הוא ביקש מהם לשמש מעין קבלני משנה לשיקום הצפון. בתחומים הללו, הסביר דינור, בעברו מנכ"ל עיריית ירושלים, לרשויות יש ניסיון וידע רבים יותר מאשר לגופים הממשלתיים.

"בעצם הוא התפרץ לדלת פתוחה, הוא רק מבקש שנמשיך במה שכבר התחלנו", אומר אטיה. בזמן הקרוב ילוו הערים הגדולות את ה"תאומות" - תל-אביב את טבריה, הרצליה את עכו ומראר, ראשון-לציון את קריית-שמונה, רמת-גן את נהריה, באר-שבע את מעלות ואשדוד את שכנתה שדרות.

הייעוץ והמימון המשותף ייעשה מתקציבן של העיריות, אך התנאי להרחבת הפעולה היה סיוע תקציבי מאסיבי מן הממשלה וכן כתב הסמכה רשמי ממשרד הפנים - "שלא יטענו שחרגנו מסמכות", אומר אטיה. וכך, לראשונה בהיסטוריה, תפעל רשות מקומית אחת בתחומה של אחרת, תנהל שם פרויקטים ותניע את גלגלי השיקום, בתקווה שהגליל השחור יוריק שוב. את החופשות וההשתלמויות הקרובות התחייבו בערים הגדולות לערוך רק בבתי ההארחה בצפון. ועד אז, ימשיכו הצפונים עצמם ללקק את הפצעים, ולשאול: איפה היתה המדינה, בדיוק כשהיה צריך אותה?