שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    עלה תאנה

    ליפקין-שחק הוא איש טוב, אבל את הבעיה האמיתית של עמיר פרץ הוא לא יוכל לפתור

    אמנון ליפקין-שחק הוא איש טוב: מנוסה בענייני צבא, אמין, ממלכתי. עמיר פרץ היה מיטיב לעשות אילו היה מפנה את כיסא שר הביטחון מרצונו ומושב שם את ליפקין-שחק. הציבור היה מכיר לו תודה, וצה"ל היה מצדיע.

     

    הרעיון הזה לא עלה, כמובן, על דעתו של פרץ. מה שעלה על דעתו הוא פטנט שנוסה אינספור פעמים על-ידי פוליטיקאים בזמני משבר: למצוא שם של גמלאי מכובד, ליפקין-שחק למשל, לתת לו תואר של חוקר, ולקוות שעד שהאיש יסיים את חקירותיו הלחץ ייעלם. יועצים ליחסי ציבור מרבים לתת עצות מהסוג הזה.

     

    בדרך כלל קורה ההיפך: המינוי רק מגביר את הלחץ. עוד לפני שניתנת תשובה אחת, סדר היום מתמלא בשאלות: אם כבר חוקרים, למה לא ועדת חקירה ממלכתית; ולמה מונה האיש הזה ולא איש אחר; ומי יחקור את שר הביטחון, את ראש הממשלה, את הממשלה כולה; ואיך יישלחו מכתבי האזהרה; ומה יעשו עורכי-הדין; ומה יקרה לבדיקות הפנימיות בצה"ל, האם יוקפאו; ומה יהיה גורל הנחקרים, האם ימשיכו בתפקידיהם כרגיל או יתעסקו יומם ולילה בחקירתם.

     

    בסוף מוליך המינוי לאחד משני הנתיבים הבאים: או שהממשלה נבהלת, מסלקת את החוקר ומסכימה לוועדת חקירה ממלכתית (כך נולדה בימי ממשלת ברק ועדת אור), או שהחקירה נשכחת מלב והמלצותיה נקברות אי-שם במגירה (כך היה בכמה וכמה חקירות שבראשן עמד האלוף ורדי).

     

    אמנון ליפקין-שחק הוא איש טוב, אבל את הבעיה של עמיר פרץ הוא לא יכול לפתור. קודם כל משום שאם מבקשים לחקור את כשלי המלחמה הזאת ברצינות, אי אפשר לדלג על חלקו של שר הביטחון. לא ייתכן שהנחקר ימנה את חוקרו. שנית, פרץ הזכיר במהלך המלחמה את שמו של ליפקין-שחק כאחד מיועציו. קשה לראות איך יוכל החוקר לחקור את עצמו.

     

    המלחמה הולידה הרבה שאלות שנוגעות גם לצה"ל וגם לדרג המדיני. על עניין אחד יש כמעט קונצנזוס: מינויו של עמיר פרץ לשר
    ביטחון היה רעיון עוועים. החטא הקדמון היה שאיפתו של אולמרט לשמר בידו את משרד האוצר. הוא חשב - בטעות - שאם ימנה את הירשזון, את נאמנו האישי, האוצר יהיה בכיסו. מכיוון שלא רצה לתת לפרץ את האוצר, ואת החוץ לא העז לתת לו, נותר משרד הביטחון.

     

    המלחמה טרפה את כל הקלפים. פרץ הפך בן-לילה לכרוז של המטה הכללי. הוא לא הבין את השפה, לא ירד לעומק מגבלות הכוח, השמיע איומים נטולי כיסוי על הצד השני ותמך בהתלהבות בכל תוכנית של הצבא. אהוד אולמרט נושא במלוא האחריות למשגים של הדרג המדיני - גם למשגה ששמו עמיר פרץ.

     

    אמנון ליפקין-שחק הוא איש טוב, ולכן חבל שלקח על עצמו את המשימה הזאת. במעמדו, בוותק שלו, בתרומה שתרם לביטחון המדינה, מגיע לו קצת יותר מאשר לשמש עלה תאנה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים