שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מצלמות רשת הן לא זנות וירטואלית
    הניסיון של החוקר גלעד פדבה לכרוך בחבילה אחת בעלי בלוגים חובבניים, שחקני פורנו מקצועיים וזונות רחוב מוחק את ההבדלים העצומים בין שלושת התחומים האלה. גם אנשים שנהנים מאוננות מקוונת בבלוג TV וגם שחקני פורנו עשויים לעבוד בזנות לפרנסתם, אבל כך יכולות גם עקרות בית משועממות או סטודנטיות בדרך אל התואר במיגדר

    היופי, אומרים, הוא בעיני המתבונן, אבל כך גם הכיעור. כשמוסלמי אדוק מתלונן על הפריצות בחברה המוסלמית כי כמה נשים יצאו לרחוב בלי רעלות, העיתונאי המערבי יתאר את אותה תופעה כנצחון החופש על הדיכוי. גם כשאין ויכוח על עובדות ונתונים, הדרך שבה הם מתוארים יכולה להפוך חלום מתוק לסיוט (ולהפך).

     

    כך עשה בשבוע שעבר גלעד פדבה, במאמרו על סצינת מצלמות-הרשת הישראלית. לשם הדגמה, בואו נעשה ניסיון קטן: נתרגם את מאמרו של פדבה מלשון "שלילית" ל"חיובית" בלי לשנות דבר בנתונים היבשים, ונראה מה קורה.

     

    "למעשה, מדובר בגלגול היי-טקי של מועדוני הסטריפטיז, אך במקרה זה, כל

     חנווני וספרית, מוסכניק ופרופסורית רשאים לחשוף את גופם לעיני כל, כשהם נהנים, מצד אחד, מאנונימיות מגוננת, ומצד שני, מקבלים מחמאות אודות גופם המחוטב והסקסיות השופעת, עם סיכוי לא-גדול למפגש אמיתי עם מעריצים להוטים במיוחד.

     

    בהיעדר ראיונות-עבודה ומבחני-קבלה, אין כאן אכיפה של קודים נוקשים של מבנה-הגוף הראוי לתצוגה (נפח השדיים, היקף השרירים, גודל הפאלוס, מידת השעירות, מימדי-הכרס ויכולת הריקוד אגב הסרת המלבושים)".

     

    ובתרגום לחיובית:

     

    למעשה, מדובר בגלגול היי-טקי של מועדוני חשפנות, רק בלי הסלקציה שעוברים העובדים במועדונים כאלה. היום, כל אחד יכול להתנסות בחשפנות-רשת וליהנות, מצד אחד, מאנונימיות מגוננת, ומצד שני לקבל מחמאות מהצופים. כצ'ופר, יש גם סיכוי מסוים למפגש אמיתי עם מעריצים.

     

    יחד עם ראיונות העבודה ומבחני הקבלה נעלמו גם ההגדרות הנוקשות של מבנה-הגוף הראוי לתצוגה. לא חשוב מה נפח השדיים שלך, היקף השרירים או יכולת הריקוד – מישהו מבין הצופים עדיין עשוי להתלהב.

    רק באינטרנט

    איפה, חוץ מבאינטרנט, תמצאו הזדמנות שוויונית כל כך לקחת חלק בסצינה שוקקת חיים? אבל את פדבה השוויון הזה לא מרגש. העובדה ש"כל חנווני וספרית, מוסכניק ופרופסורית רשאים לחשוף את גופם לעיני כל" מרגיזה אותו, והשימוש במלה "רשאים", כאילו יש איזו סמכות שממנה החצופים האלה צריכים לבקש רשות, מעיד על כך היטב.

     

    את המתרחש באתרים כמו בלוג TV אפשר לתאר באינספור דרכים. פדבה בחר לקשט את המשתתפים בשלל ביטויים דוחים: הם מיוזעים, שעירים, מזילי ריר, מכריסים ומציצנים. הם לא מזדיינים או מקיימים

    יחסים, הם מזדווגים, כמו חיות, והם "מפרישים אתנן" במקום לשלם.

     

    צופה מפרגן מתואר כ"חנפן", והחלטה להעיף מישהו מהחדר מתוארת כ"גחמה". לו היה זה הרב עובדיה שאומר את הדברים, היינו סולחים לו כי מה הוא מבין באינטרנט ובתרבות-רשת, אבל ממי שמגדיר את עצמו כ"חוקר ייצוגי מיניות בתרבות החזותית הפופולרית" אפשר היה לצפות לקצת פחות תיעוב כלפי התחום.

     

    גם לי יש ביקורת על בלוג TV, אבל היא מתמקדת בעיקר בשגיאות הכתיב של בעלי הבלוגים וביכולות הביטוי הדלות שלהם. זאת עוד לא סיבה לכנות את כולם "עזים עיוורות".

    ביקורת תרבות

    אבל הדבר היותר מעניין שהתגלה לי אחרי שתירגמתי חלקים ניכרים מהכתבה ל"חיובית" (היה לי רעיון לפרסם רק את התרגום, תכף תבינו למה הוא נפל), הוא שכאשר עוקרים מן הכתבה את הביטויים השליליים, נשארים עם כתבה מאוד משעממת, שלא מגלה שום דבר חדש על עולם מצלמות הרשת.

     

    הסקירה של פדבה אינה טכנולוגית כלל ועיקר. זוהי ביקורת על תרבות שאינה מוצאת חן בעיניו וזה לגיטימי, אבל מידה לא קטנה של נזק נגרמת בגלל כמות הביטויים שליליים שלו כלפי סקס, אנשים שעושים סקס, שאוהבים סקס או מרוויחים ממנו את פרנסתם.

     

    קחו למשל את השימוש במונח "סקופופיליה", שנשמע כמו מחלה מחלתית מאוד ומופיע כבר במשפט הראשון בכתבה. סקופופיליה היא ביטוי שמתאר את מה ששאר העולם, חוץ מכמה תלמידים של הפמיניסטית הרדיקלית אנדריאה דבורקין, מכנה מציצנות. אני יכולה רק לדמיין לעצמי איך במהלך התחקיר האשים פדבה את ערס 7629 בסקופופיליה ונבעט מחדרו בבושת פנים. פלא שיש לו אסוציאציות שליליות?

     

    לפי פדבה, כל בעל מצלמת רשת או חדר באתרים כמו בלוג TV הוא זונה וירטואלית. המונח הזה הוא אוקסימורון (כמו "אש ידידותית"), כי חלק מהגדרת תפקידה של הזונה הוא מפגש עם הלקוח וקבלת תשלום עבור מגע מיני. אם אין פגישה, אין תשלום ואין מגע מיני, איפה הזנות? פדבה מספק רשימה ארוכה ומופרכת של עסקים שמרוויחים "הרבה מאוד כסף" מאתרים כמו בלוג TV.

     

    ברשימה הזאת נמצאים גם גופים שבעצם מוציאים עליו כסף, כמו מפרסמים,

     וגם "מכוני-כושר, מכוני-יופי, חברות לביגוד סקסי, יצרני חומרי-סיכה וטישיו ועוד". טוב שלא הכניס לשם גם את המכולתניק שמכר לערס 7629 את הלחמניה והשוקו של הבוקר.

     

    הניסיון של פדבה לכרוך בחבילה אחת בעלי בלוגים חובבניים, שחקני פורנו מקצועיים וזונות רחוב מוחק את ההבדלים העצומים בין שלושת התחומים האלה. גם אנשים שנהנים מאוננות מקוונת בבלוג TV וגם שחקני פורנו עשויים לעבוד בזנות לפרנסתם, אבל כך יכולות גם עקרות בית משועממות או סטודנטיות בדרך אל התואר במגדר.

     

    על דבר אחד אין ויכוח: בעלי מצלמות-הרשת באתרים כמו בלוג TV נהנים להיחשף. אם הם לא היו אקסהיביציוניסטים – הם לא היו שם.

     

    אבל שפטו בעצמכם מה עדיף, שבלונדה שולתתת1 תדע שהיא כזאת ותשאב מכך את מירב ההנאה מבלי להיפגע, או שבלונדה שולתתת1 תגיד לעצמה: שיט, בעצם אני ממילא זונה, ככה אמר גלעד פדבה, אז למה שלא אפגש עם הצופים, אשכב איתם ואגבה מהם כסף? כשהשקפות כאלה מחלחלות אל הראש, הדרך אל גן הקווקזים בנווה שאנן באמת מתקצרת. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים