ואדי ניסנאס: שברו של הדו-קיום
המלחמה בצפון סדקה את האמון ההדדי בין התושבים היהודים והמוסלמים בוואדי ניסנאס. "שכן ערבי שלי הראה לי בפלאפון תמונות מזעזעות של פגיעות הנ"ט בטנקים שלנו, והם מריצים את זה ביניהם", סיפר אחד התושבים
עיר שלא חוברה לה יחדיו? כמעט שבועיים לאחר סיום המלחמה בלבנון, מעוז הדו-קיום בחיפה מתקשה להתאושש מהפגיעה הקשה שספג. בשכונת ואדי ניסנאס, בה מתגוררים מוסלמים, נוצרים ויהודים זה לצד זה, מורגשים בימים אלה חשדנות ואובדן אמון, בעיקר מצדם של יהודים כלפי ערבים.
בעוד שחלק מהתושבים הערבים מבקשים להדגיש את שיתוף הפעולה והיחסים הטובים בינם לבין היהודים, האחרונים מתקשים לסלוח על מה שנתפס בעיניהם כמעט כסוג של בגידה – תמיכה בנסראללה בזמן המלחמה. הם מתקשים להבין מדוע הערבים מסרבים עד עכשיו למתוח ביקורת על מנהיג חיזבאללה וארגונו, למרות הרקטות ששיגר לעברם. אין ספק, נסראללה הצליח לזרוע פירוד בשכונה.
"למה אתם לא יכולים לדבר חופשי ולגנות את נסראללה", מטיחה מרלן שאנן בוויכוח עם בעלת בית קפה בשוק השכונתי, נדימה סוויטי. "המזל שהפעם הם לא יצאו לרקוד על הגגות, כי ערבים נפגעו", היא מוסיפה בלעג.
"הם בגדו בנו", מאשימה אור קידר, העובדת בוואדי ניסנס. "אתה כבר לא נכנס אליהם באותה הרגשה, יש עכשיו מתח".
- ניסית לשוחח איתם?
"אני מפחדת מהם, לכן אני לא אומרת להם כלום על נסראללה וחיזבאללה".
אליאס סעדה, שמספר כי חברו נהרג מפגיעת אחת הרקטות, משוכנע שהיחסים בין יהודים לערבים טובים, ואינו סבור שעליו לגנות את נסראללה. "אני לא שונא אותו, למה לשנוא אותו?"
"זה דו שיח של חירשים", אומר עמי וקנין, תושב נוסף. "אין מה לומר, הם מזדהים עם נסראללה, וגם הפגינו את זה במלחמה. חלקם נותנים לך את ההרגשה שאתה כאן באופן זמני. יש לי למשל שכן ערבי שאיתו אני נוהג להתווכח, הוא הראה לי בפלאפון שלו תמונות מזעזעות שהוא הוריד מהאינטרנט של פגיעות הנ"ט בטנקים שלנו. והם עוד מריצים את זה ביניהם".
במהלך המלחמה ספג המבנה ההיסטורי של העיתון הקומוניסטי "אל איתיחאד" בלב השכונה, פגיעה ישירה שהרסה חלק מהארכיון. כתוצאה מהפגיעה נהרגו בבניין סמוך שני בני אדם. בסיור שערכנו השבוע, ההרס עדיין ניכר במקום. רק פועל בודד נראה מתקן גג רעפים. מערכת העיתון ממוקמת בקרבת מקום, והכניסה אליה נראית לקוחה ממציאות אחרת. תמונות ותבליטים של מרקס ואנגלס מעטרים את הקירות, לצד צילומי נפגעים פלסטינים.
"במבנה ההיסטורי שלנו התפתחו סופרים גדולים כמו אמיל חביבי, ובוודאי היה לנו כעס על הפגיעה בארכיון שלנו", אומר העורך אחמד סעאד. "אבל המסר שלי הוא לא לנסראללה, אלא לממשלת ישראל, שהיא זו שהביאה עלינו את האסון הזה. זו היתה מלחמה בשירות האמריקנים".
במרחק שני בתים משם, נמצא בית העסק של וקנין. "זו באמת לא אבידה גדולה", הוא אומר, "לא נשרף להם כלום בארכיון הזה, כי הכל היה שם שקרים".
לפנייה לכתב/ת 
ואדי ניסנאס בחיפה
צילום: אלעד גרשגורן
סעאד. "ממשלת ישראל אשמה"
צילום: עידו בקר
שאנן. "מזל שהם לא רקדו על הגגות"
צילום: עידו בקר
מומלצים
