ביה"ד להגבלים קבע חישוב לעמלות הסליקה באשראי
קיבל עמד הממונה לפיה ראוי שהמתודולוגיה תתבסס על עלויות הבטחת התשלום בעסקאות השונות והעלויות הנלוות לכך ולא על בסיס מכלול הוצאות ההנפקה
בית הדין להגבלים עסקיים, בראשות השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור ופרופ' ראובן חורש, קיבל היום (ה') את עמדת הממונה באשר למתודולוגיה הראויה לקביעת שיעור העמלה לסליקה הצולבת שבין חברות הויזה.
במסגרת ההחלטה התקבלה עמדת הממונה לפיה ראוי שהמתודולוגיה תתבסס על עלויות הבטחת התשלום בעסקאות השונות והעלויות הנלוות לכך, ולא על בסיס מכלול הוצאות ההנפקה כפי שדרשו חברות כרטיסי האשראי.
בהחלטה זו נקבע לראשונה בישראל, כיצד יש לחשב את העמלות בתחום כרטיסי האשראי. החלטה צפויה להשפיע על העמלות אשר משלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי.
ההחלטה ניתנה במסגרת הליך המתנהל בבית הדין להגבלים עסקיים, לאישור הסדר כובל שבין חברות הוויזה. ההסדר הכובל שבין חברות הוויזה לאומיכארד וויזה כ.א.ל מבטיח קיומה של קישוריות בסליקה. מכוח הסדר זה יכולה כאל למשל להציע לבתי עסק שירותי סליקה מלאים - הן של כרטיסים שהונפקו על ידה והן על ידי כרטיסים שהונפקו על ידי גורמים אחרים (כגון בנק לאומי). בדומה, מאפשר ההסדר ללאומי קארד להציע לבתי עסק שירותי סליקה מלאים, גם של כרטיסים שהונפקו על ידי כאל.
הסדר הסליקה הצולבת כולל גם הסכמה לתשלום עמלה צולבת בין הסולקים של כרטיסי ויזה למנפיקי הכרטיסים. גובה העמלה הצולבת משפיע על שיעור עמלת בית העסק הנגבית - מאחר והיא משמשת, ככלל, מחיר רצפה לעמלת בית העסק. שיעור זה נקבע באופן מתואם על ידי המתחרים בשוק הוויזה, על כן מהווה הסדר הסליקה הצולבת הסדר כובל.
בית הדין קבע עוד, כי יש לקבוע עמלת מנפיק אחידה לכלל בתי העסק, למעט שני מקרים חריגים: הראשון, קביעת קטגוריות שונות לשיעור העמלה הצולבת עקב הבדלים משמעותיים בעלויות הכרוכות בהבטחת התשלום, והשני, קביעת עמלת צולבת מופחתת עבור בתי עסק שאינם מפיקים תועלת מפעילות הבטחת התשלום.
הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, אמרה היום כי "להחלטת בית הדין ישנה חשיבות מכרעת בקביעת שיעורן המדויק של העמלות אשר משלמים בתי העסק לחברות האשראי והיא צפויה להביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה".
