טעימת יינות חדשים - מיקב פלם, מהרי גליל ומאיטליה

יקב פלם כבר שוכן לבטח במעונו החדש באשתאול, ומנהל משם את בציר 2006 במלוא האון. גולן פלם, היינן הראשי של היקב, וישראל פלם - לשעבר היינן הראשי של יקבי כרמל, עסוקים בימים אלה במה שהם מגדירים כ"בציר בעל מאפיינים מיוחדים". הם יודעים לספר שהעונה התאפיינה בלבלוב מוקדם בכרמים שלהם, במרס, אך חודשי אביב ותחילת קיץ קרירים יחסית הביאו להבשלה איטית יחסית של הפרי. כמו היקבים האחרים שמושכים את הענבים שלהם מהצפון, גם פלם אומרים שהפסקת האש של אוגוסט חסכה להם הרבה צרות, ומנעה נזק לבציר השנה. לשנים הבאות - 2007 ו- 2008, צופה היקב גידול בכמויות היין שהוא מייצר, הרבה הודות לכרמים חדשים שהוא נטע בצפון. ככלל, אומר ישראל פלם, אזור הצפון - ובמיוחד הגליל העליון - נותן תוצאות מצוינות, לא רק בגלל תנאי הגידול, אלא גם בזכות הנסיון של הכורמים והידע שלהם, ובגלל הוותק, וקצת גם גאווה במקצוע. "לא נדיר", אומר פלם, "לעבוד עם כורם שהוא כבר דור שלישי לחקלאות יין, דבר שמקל על היקב בצורה משמעותית". נקודה בהחלט מעניינת.

יחד עם הבציר, ולקראת ראש השנה, כמובן, מוציא היקב לשוק כמה יינות חדשים. לצידם הוא גם מזכיר יינות שכבר יצאו לשוק, והם עכשיו עגולים יותר, ו"מוכנים" יותר. אחד מהם הוא השרדונה-סוביניון בלאן 2005 שיצא לשוק במאי האחרון.

כשטעמתי אותו במאי, הוא לא כל כך התחבר לי. הפעם, בטעימה שנערכה ביקב, היין התחבר הרבה יותר: הוא יותר עגול, נעים ומזמין לשתיה. הוא בעל צבע זהב ירקרק, מאוד עדין. ארומות נעימות, קצת אננס ופרי הדר. לצד פריכות וחומציות טובה, הסיומת של היין טובה, ארוכה למדי ומעט מתובלת. יין מתאים מאוד לאכלי דגים או עוף קלים. צריך להגיש קר. מחיר מומלץ לצרכן: 65 שקל.

אחד הלהיטים הגדולים של היקב הזה הוא הקלאסיקו. לרוב זהו יין שנותן תמורה טובה למחיר גם במסעדות - מקום שבו תפגשו בו בעיקר - והוא יין שמאוד מתאים לאוכל.

"פלם קלאסיקו 2005" - היין מורכב מ- 50% מרלו ו- 50% קברנה סוביניון. המרלו בא מכרמי יוסף, והקברנה סוביניון - מהגליל העליון. הוא אלכוהולי למדי – 14.5% - והאלכוהול מורגש, לצערי. ככלל זהו יין יפה, בעל צבע ארגמני, עמוק,. הארומות יוצאות מהר והיטב. שנת 2005 היתה שנה שבה היו היבולים נמוכים: הענבים היו קטנים ומרוכזים מאוד. פה יש הרבה פרי סגול, מתוק, עם קצת ארומות ירוקות (כרמי יוסף?), ומעט חייתיות. היין יושן כחצי שנה בחביות צרפתיות ואמריקאיות – אחרי זמן שהיין בכוס, אפשר להריח מעט ארומות של מוקה. זהו יין שבהחלט תהנו ממנו במסעדה טובה אם האוכל יהיה הצד הדומיננטי יותר בטעמיו, אבל לא שמן מדי. מחיר מומלץ לצרכן כ- 75 שקל.

"פלם סירה-קברנה סוביניון 2004 סופריורה" - בלנד של 80% סירה , ו- 20% קברנה סוביניון. היין בעל צבע אדום סגול כהה, אטום וצעיר. באף – לצד ארומות פירותיות, יש ריחות של בזוקה, מהסוג של המסטיק, לא מהסוג של הרעים מהצפון, וסיגליות. בפה היין עדין וחלק, אבל הסיומת חומצית וחמה. הטאנינים לא אגרסיביים. החביות משפיעות פה בעיקר בארומות של ריבת חלב ומוקה. מחיר מומלץ לצרכן: 95שקל. הייתי שמח לטעום את היין בשנה הבאה.

מלבד כל אלה, ולמרות שהוא ממוצב כבעל המחיר הגבוה ביותר, הקברנה הוא הקניה הטובה ביותר של השנה, בעיקר למי שאוספים ושומרים יין.

"קברנה סוביניון רזרב 2004" - זהו בלנד של 88% קברנה סוביניון משני כרמים בגליל, ו- 12% מרלו מאזור יהודה. שנה וחצי היה היין בחביות אלון צרפתיות, חציין חדשות, ולאחר מכן עוד חצי שנה בבקבוקים. זהו יין מורכב, שעתידו לפניו: צבע סגול אדום עמוק, כהה, בעל שוליים גבוהים. אף טוב – פרי סגול עמוק, משולב בארומות חבית – קופסת סיגרים, למשל. חומציות יחסית גבוהה. למרות התאור ה"מרוכז" אולי, זה לא יין עולם חדש – אוסטרלי באופי שלו, אלא יין שבהחלט יתאים לארוחה טובה ושישתלב בה היטב. 145 שקל לבקבוק. לא זול, אבל, שווה.

הרי גליל חדשים

היקב הוציא עכשיו שלושה יינות: מרלו וקברנה סוביניון 2005 ושיראז קברנה סוביניון 2004. מכל השלושה, הבלנד הוא המעניין ביותר בעיני ואילו המרלו הוא המאכזב יותר: השיראז קברנה הוא יין עגול, עם ניחוחות נעימים של פרי. חומציות טובה. טאנינים בינוניים והיין ממלא היטב את הפה. ישנה ירקרקות מסוימת ליין, לצד הפירותיות שנותנת לו מתיקות כלשהי, והיא מאזנת אותו.

"קברנה סוביניון 2004" - יין מצוין למחירו - סביב 45 שקל ופחות: אדום-סגול כהה וכמעט אטום. באף אפשר להבחין בפרי מתוק וקצת פרחים, לצד ארומות ירוקות. החומציות שלו מאוזנת, ולמרות שהיא בהחלט מודגשת, היא מלווה את היין ולא מעיקה. לעומת זאת המרלו הבסיסי של היקב מלא בטעמים וארומות של פלפל ירוק וטאנינים מאוד מאוד קשים שממלאים את הפה. היין צעיר וקשה, והסיומת שלו מאוד חומצית ומתובלת.

לסיום, איטלקי לבן ויקר

"Cometa של יקב Planeta האיטלקי, שנת 2001" - הוא יין שעשוי כולו מענבי Fiano, זן שמקורו בקמפניה, והוא אחראי להרבה מהיינות של דרום איטליה. היינות מזן זה מפתחים צבעי וארומות דבש, עם ניואנסים חריפים למדי, ויכולים להחזיק זמן די רב יחסית בבקבוק. היין שכאן – שבא מיקב סיצילאני – הוא "נאמן למקור", אפשר לומר. הוא בעל צבע זהוב יפה, מאוד עמוק – מזכיר יינות סוטרן או יינות גרמניים מתישנים. יין בוגר, בעל ארומה טובה של פירות קיץ צהובים. ארומה לא מודגשת או מתפרצת, אלא כזאת שעולה מהיין ומלווה אותו. בפה הוא מעט פאזי, אבל מנגד כבד, ובעל חמאתיות ושמנוניות של יישון בחבית. הסיומת ארוכה ומתובלת עם מעט מינרליות. יין מצוין. היבואן הוא יינות צרפת ישראל. מחיר מומלץ לצרכן – לא לכל צרכן, מן הסתם – 259 שקל. בהחלט בסדר גודל של איכות של בקבוק אמרונה טוב, והמחיר, לצערנו – בהתאם.

מדריך רוגוב ליינות ישראל -2007

שנה שלישית למדריך של דניאל רוגוב. נראה שכל שנה יש יותר יקבים, יותר יין וכמובן, כמתבקש, יותר עמודים במדריך. רוגוב מדרג השנה גם עשרה יקבים שנותנים תמורה טובה לכסף, נוסף על דירוגי השנה שעברה - היקבים הטובים ביותר, אלה שמשתפרים במהירות והחדשים שמראים פוטנציאל. אני לא בטוח שאני מסכים עם כל הדרוגים האלה: הייתי משפר את מקומם של קלו דה גת ועמק האלה, למשל, מוריד אחרים ומכניס יקבים אחרים לרשימת ה"תמורה הטובה למחיר", אבל קטונתי.

בכל מקרה, זאת כאמור השנה השלישית של המדריך, וגם אם פה ושם נופלות טעויות, אין לו תחליף בענף שלנו. בהשוואה בין מדריכי 2005 ו- 2007, למרות שלא בחנתי אחד לאחד כל יין, לא ראיתי שינויים בין המדריכים לגבי יינות ותיקים. רוגוב אומר שהוא טועם שוב יינות משנים שעברו, ונראה לי שבין 2005 ל- 2007 אמורים להיות הבדלים. בכל מקרה, מן הסתם עיקר העניין הוא ביקבים חדשים ויינות חדשים, וציוני יקבים כלליים וכאלה יש בשפע. המדריך של רוגוב נשאר המקיף ביותר והמסודר ביותר ליין ישראלי, הוא נוח לשימוש, בדיוק כמו זה של 2006 (ב- 2005 סידור היקבים לא היה לפי א-ב) ויהווה מתנה ראויה לכל חובב יין, בארץ או בחו"ל.