העונש המירבי בפרשת המין בנבטים: 42 ימי מאסר

21-42 ימי מאסר בכלא הצבאי - כך מסתיימת שערוריית המין שזיעזעה את אמות הסיפין בחיל האוויר. הבוקר (יום ה') החלו בחיל האוויר במלאכת העמדתם לדין של עשרה מתוך המעורבים בפרשה החמורה. העשרה היו הראשונים לעמוד לדין מתוך 30 חיילים שבנוגע אליהם החליט הפרקליט הצבאי הראשי, תת אלוף אביחי מנדלבליט, שלא להגיש כתבי אישום פליליים אלא משמעתיים. תא"ל מנדלבליט אימץ את המלצת פרקליטות חיל האוויר בנושא.  

במסגרת הפרשה נחשדו עשרות חיילים מבסיס נבטים כי קיימו מגע מיני חוזר ונשנה עם נערה בת 14 שהתגוררה בבסיס. מפקד הבסיס, אלוף משנה אמיר, החל הבוקר בסדרה של משפטי בזק ושלח עשרה מן החיילים לתקופות מאסר שונות. הארוכה שבהן עומדת על 42 ימי מחבוש. אמיר, שהחליף את אלוף משנה ארז הפורש, שפט את החיילים על סעיפים של התנהגות מבישה. מקצתם הואשמו גם בעבירה של אי קיום הוראות בעקבות שתייה של משקאות אלכוהוליים בתוך הבסיס.

האל"מ מוגבל: עד 28 ימי מחבוש

גורם צבאי אמר ל-ynet כי מרבית החיילים הודו בעבירות שיוחסו להם. בתיקים של שני חיילים שלא הודו, הובאו עדים שהעידו נגדם. לבסוף נמצאו גם הם אשמים בעבירה של התנהגות מבישה. אחד מהחיילים שהואשם בהתנהגות מבישה ובאי קיום הוראות בשל שתיית אלכוהול זוכה בעבירה השנייה, אך נמצא אשם בראשונה.

קצין שיפוט בדרגתו של אל"מ אמיר יכול להטיל עונש מקסימלי של עד 28 ימי מחבוש בפועל על כל עבירה. חלק מהחיילים קיבלו 21 יום בכלא ואילו העונש המקסימלי היה, כאמור 42 ימי מחבוש בפועל. מרבית החיילים החלו כבר היום את ריצוי העונש בבתי הכלא הצבאיים.

כל החיילים שנשפטו הבוקר הם חיילים המשרתים עדיין בבסיס בשירות סדיר. בימים הקרובים יישפטו חיילים נוספים, כמו גם חיילים שסיימו את שירותם ונמצאים כעת בשירות מילואים. על פי הגורם הצבאי, החיילים יזומנו לשירות מילואים, במהלכו יישפטו על העבירות המיוחסות להם. הערכה בצה"ל כי בתוך כשבועיים יסתיימו כל המשפטים של המעורבים בפרשה הקשה ובכך יסתם הגולל על הפרשה.

במסגרת ההחלטה של הפרקליטות נקבע גם כי שני אנשי קבע, נגדים בדרגת סמל ראשון שקיימו יחסי מין עם הנערה ישוחררו משירות מצבאי. אחד מהם כבר שוחרר ואילו השני יישפט בדין משמעתי ולאחר מכן יסיים את שירותו בצה"ל. גם שני אנשי קבע נוספים, קצין בדרגת סגן ונגד בדרגת רב סמל מתקדם, שידעו לכאורה על הפרשה ולא דיווחו עליה, יישפטו בימים הקרובים.

המשמעות המשפטית לעובדה שהחיילים הועמדו לדין משמעתי בלבד - ולא הוגשו נגדם כתבי אישום בבית דין צבאי - היא רחבה מאוד. אילו החיילים היו מועמדים לדין בפני בית דין צבאי, היו העבירות נגדם נושאות ככל הנראה רישום פלילי.

במידה והיו מורשעים, הרישום הפלילי היה מלווה אותם שנים רבות באזרחות והיה עשוי לפגוע בסיכוייהם להשתלב במקומות עבודה. הדין המשמעתי, לעומת זאת, לא ישפיע על עתידם ולא יירשם בשום מסמך, כך שאותם חיילים, לאחר שיירצו את עונשם, יוכלו להמשיך בחייהם, הן בצה"ל ולאחר מכן באזרחות, ללא כל דופי.

ההחלטה שלא להעמיד לדין פלילי את החיילים נבעה מהעובדה שבפרקליטות התרשמו כי המעורבים בפרשה לא ידעו את גילה האמיתי של הנערה, לאחר שזו שיקרה בנוגע אליו ואמרה שהיא בת 16. כמו כן, הוחלט שלא לאלץ את הנערה להעיד בבית דין צבאי, קושי שמשפחתה ביקשה לחסוך ממנה.