שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    סיכום שנת היין - מיסים, רפורמות ויינות מומלצים

    שגיא קופר מדבר על יינות השנה שחלפה, מספר על הרפורמה במיסוי יין ואלכוהול שמתוכננת לצאת לפועל בקרוב ומרכיב רשימה של יינות מומלצים שיצאו בשנה שחלפה

    בעוד יומיים ראש השנה. היקבים הישראליים ממש באקסטזה, ולמרות שאני כותב על יין רק שנתיים שלוש, לא זכורים לי כל כך הרבה יינות חדשים במכה אחת בשוק, אפילו בזמן הזה, בשנים קודמות. הגדיל לעשות יקב אפרת, ששחרר לשוק לא פחות מאשר 18 יינות חדשים. לאפרת יש אינסוף מותגים, סדרות ויינות מיינות שונים, לכל מיני פלחי שוק, אבל זה באמת, ללא שום ספק - שיא השיאים.

     

    טרם שאני מעביר אותם לסלסלת דפי הציור והאיור, הסתכלתי על ערימות הקומוניקטים שנשלחו אלי (יופי לי) בימים האחרונים וקודם לכן. דיפדפתי בינהם, וניסיתי להרכיב לעצמי רשימה של יינות שבלטו אצלי השנה. לאו דווקא היינות הטובים ביותר, אבל אלה שהם מעניינים, נותנים תמורה הוגנת לכסף, ובאופן כללי היו יינות שנחמד לשבת עליהם ולדבר גם עליהם, ולצאת שמחים מכל העניין.

     

    זאת לא משימה קלה, אבל מאוד אישית. השיפוט כאן הוא חוייתי לחלוטין, לגמרי עניין של טעם, ואולי הוא בעצם הנכון ביותר: הוא הטבעי והפשוט, הזורם ביותר. הרשימה ברובה באה מהזכרון, עם קצת עזרה מהפנקס המקושקש והעמוס שלי. אלה כמובן יינות שנמצאים כולם בשוק, אפילו אם צריך להתאמץ קצת כדי למצוא אותם. ציינתי את שמות היבואנים, בין יינות היבוא.

     

    הרפורמה בשוק האלכוהול - טובה לשתיינים?

    משהו נוסף לראש השנה הוא עניין רפורמת המס הגדולה של ענף האלכוהול. פרסמתי השבוע מאמר ארוך בנושא, במקום אחר, ולכן רק בתמצית, כאן:

    רשות המיסים מתכננת רפורמה במס על משקאות חריפים - לא יין ובירה. הרפורמה קובעת שעלות המס תהיה 45 שקל לליטר כהל נקי. זאת אומרת, שאם אתם מייצרים או מייבאים, בארץ או בחו"ל, בקבוק וודקה בנפח 750 מ"ל, עלות המס הישיר עליו (לא מע"מ), תהיה 13.5 שקל. המס הזה הוא מכה לוודקות הזולות, לעראק המקומי הזול, לג'ין ולוויסקי. הוא מאוד יוזיל משקאות פרמיום עתירי מיסוי, ייקר משקאות שמחירם היום סביב 100 שקל (יפגע במעמד הביניים), וישאיר את המוצרים שמחירם כ- 55 שקל, באותו מחיר.

     

    השיטה הזאת טובה מאוד, כיון שהיא עשויה לצמצם את צריכת האלכוהול הזול, ולהוריד את כמות הילדים השיכורים. אני לא בטוח שהיא תעבוד, כי יהיו כאן יותר הברחות, יצור ביתי ושוק שחור על המשקאות הזולים, אבל - על פניו זה טוב. זאת רפורמה נחוצה ונכונה, שעשויה לתקן הרבה פגמים, אם אכן תנוהל נכון.

     

    מה שחסר סביב הרפורמה הזאת הוא הסדר של כל השוק - נקודות מכירה, רשיונות יבוא ומכירה וכד' - וחוק מיוחד למשקאות האלכופופ - RTD: כרגע, המס עליהם יֵרד, ומחירם ירד, וזה מחטיא את עניין האלכוהול לצעירים. מה שעוד תמוה הוא האופן שבו רוצים להחיל את החוק, עם מס מדורג בצורה המוזרה ביותר שאני ראיתי: במקום להוסיף את המס באופן הדרגתי לרוחב השוק, מעלים הרבה יותר מהנדרש את המס על וויסקי זול וג'ין זול, ורק בהדרגה על משקאות אחרים. במשך השנים הקרובות ירד המס על וויסקי וג'ין, ויעלו המיסים על המשקאות האחרים, עד שהמס יתכנס למספר שציינתי. זה יחסל את הוויסקי והג'ין הזולים במכה אחת, בלי להניח ליבואנים או היצרנים המקומיים להתרגל לעניין, ולהערך בהתאם.

     

    מי שעשויים להרוויח מההסדר בצורתו הכללית הקיימת עכשיו, כולל עניין ה- RTD, שנשאר משום מה מחוץ לרפורמה המוצעת, היא חברה אחת, שתמהיל מוצריה מבוסס על מוצרי פרימיום יותר מכל חברה אחרת. מרבית החברות האחרות – כולל יצרנים מקומיים – יפסידו מאוד מהעניין. המעניין הוא שהחברה שתרוויח לכאורה מהעניין, היתה – לפי העוסקים בענף – מאחורי הרפורמה. מלא כוונות טובות, מה שנקרא. אגב, שלחתי מכתב לרשות המסים, וביקשתי לדעת מי ומה עומדים מאחורי הרפורמה ומדוע ה- RTD לא נכלל בחוק. התשובה שקיבלתי היתה ש"בשנים האחרונות נבחנה האפשרות להנהיג רפורמה במיסוי במשקאות משכרים, תוך בחינה של מספר חלופות לשיטת המיסוי הקיימת בתעריף המכס ומס הקניה". לשאלה על ה- RTD לא קיבלתי תשובה, אפילו לא מתחמקת. את שני המכתבים אפשר לקרוא כאן.

     

    יינות מומלצים שיצאו השנה 

    שרדונה 2005 של יקב ברבדו - שרונדה אלגנטי, אורירי ולא עמוס בניחוחות חבית מאיימים, אלא בניחוחות של פרי. לא לשתות קר מדי, ומתקבל יין שקל להתחבר אליו, גם למי שאוהבים סגנון קרוב יותר לעולם ישן.

     

    יתיר סוביניון בלאן 2005 - ההפך הגמור לשרדונה של ברבדו: סוביניון בלאן עם עץ. כן, אפשר להתווכח אם אוהבים או לא (אני אוהב), אבל אי אפשר להתעלם, וזה כל העניין. יופי של יין מיופי של יקב, שעכשיו, אגב, השיק את היער יתיר – ה"קצרין" שלו, החדש. כשר.

     

    ויונייה 2004 של יקבי רמת הגולן - איכשהו, היין הזה הלך קצת לאיבוד בכל הרעש של היינות האחרים מסביב, וחבל. מאז שויתקין עשו לי הכרות עם הזן, הלכתי וטעמתי כמה וכמה יינות ויונייה, וזה ויונייה מצוין, מאוד מפתיע: ניחוחות של לדר, אקציה... אבל למה להתיש בתאורים אנליטיים: יין מעניין ומשובח, על הצד המעט כבד. שווה להרים בלנק דה בלנק 99' לכבודו, או אלרום, שני יינות לבנים מצוינים אחרים של היקב. כשר.

     

    Cometa Planeta 2001 - את היין הזה טעמתי לראשונה בשבוע שעבר והוא הפתיע אותי מאוד. עשוי מענבי מענבי Fiano, זן שמקורו בקמפניה. יין בוגר, בעל ארומה טובה של פירות קיץ צהובים, עם סיומת ארוכה ומתובלת ומעט מינרליות. לא לכל אחד – לא מבחינת המחיר ולא מבחינת טעמים – אבל בהחלט שווה טעימה והתנסות (יבואן: צרפת ישראל).

     

    Domaine Conte des Floris Lune blanche 2004 - מלא ניחוחות של יערה, פירות הדרים ווניל. הסיומת ארוכה, חמצמצה ומרעננת. זהו יין מרוכז ביותר, עשיר, מורכב, שכבתי... כל מה שתרצו. יין מאוזן מאוד – פשוט מושלם בעיני. הבלנד הוא בעיקרו קריניאן לבן (90 אחוז), וחמישה אחוז גרנאש לבן על חמישה אחוז טרט. הענב האחרון – Terret הוא מהענבים המקומיים של דרום צרפת, משהו שהיה נפוץ בעבר ועכשיו כבר נדיר מאוד (יבואן: בסט ויינס).

     

    דלתון, שיראז ריזרב 2004 - יין מצוין, באמת, שאין ספק שימכר מצוין. מתובל מאוד, עם הרבה פרי, טאנינים לא קשים מדי. ריכוז האלכוהול גבוה במקצת, אבל לא מפריע. זהו יין מצוין לאוכל וגם המחיר שלו – 105 שקל בערך – לא ממש בשמיים. כשר.

     

    Saltram Shiraz 2003 - שני יינות מהיקב מביאים לארץ: את זה, במחיר של 55 שקל לצרכן לערך, ואת Mamre, שעולה 89 שקל. פייר? הסלטראם הרגיל נותן תמורה טובה יותר לכסף. יין טעים, פשוט כך, ומתמודד מצוין עם האוכל המקומי (יבואן: החברה הסקוטית).

     

    קלו דה גת סירה 2004 - "קלו" הוא אחד מהיקבים הטובים ביותר בארץ לדעתי. לצד השרדונה המצוין שלו, וההראל קברנה סוביניון 2004, הסירה הוא פנינה אמיתית. פרחים, פרי מורכב עד עוצמתיות של עור ו"בשר" ובסיכום: הרבה מאוד גוף. מהיינות האדומים הישראליים שטעמתי ושתיתי השנה – זה אחד המובילים, אם לא המוביל.

     

    בנימינה סדרת חושן, אודם, 2003 - סירה עם 2% ויונייה. ללא ספק הלהיט של הסדרה הזאת, שהיא סדרת היוקרה של היקב. יין מאוד מרוכז ומעניין, שמשלב היטב פרי וחבית. זה יין שנהנתי לטעום ועושה כבוד לכל המאמץ הינני שעושה ששון בן אהרון להעלאת האיכות של אחד מחמשת היקבים הגדולים במדינה. כשר.

     

    ויתקין פטיט סירה 2004 - הרבה מדברים על הקריניאן של היקב, ואנשי היקב עצמם חושבים שהקברנה פרנק שלהם הוא פסגת היצירה של היקב, אבל הפטיט סירה הוא המעניין, המרוכז והמאוזן ביותר. היין מ- 2005 הולך להיות עוד יותר מרשים, אבל זה – משובח, עם פוטנציאל יישון.

     

    רקנאטי פטיט סירה זינפנדל 2004 - כשיצא בשנת 2003, היין היה מעניין ונעים. כאן, השנה, הוא קיבל יותר אופי ויותר "באז". לואיס פסקו עשה כאן עבודה מצוינת והיין הוא מהטובים של היקב, בודאי בסדרת הביניים. תמורה מאוד הולמת לכסף – וכשרה.

     

    Artzuri Cosecha 2003 - יקב צעיר בנבארה הספרדית, ששייך לאיש צעיר שעושה יין צעיר שנותן הרבה תמורה. אף נעים, דובדבנים ופרי יער. לא משהו מסובך מאוד, אבל בהחלט ראוי. בפה היין חלק, קל, מזמין לשתיה ועם סיומת טאנית, עדינה ולא אגרסיבית. משהו כמו שניים במאה, ופחות (יבואן: אחים שקד).

     

    Castillo de Liria Crianza 2003 - יין ספרדי מאזור ולנסיה, מה שנקרא "יין עבודה": יין שמחירו נמוך אבל עשוי טוב ויכול לשמש מסעדה או בר למגוון מנות ולקוחות. אפשר להגיד מה שרוצים, אבל ב- 35 שקל לבקבוק, קשה מאוד להביס את היין הזה. אצלי זה בהחלט במקום הראשון בין היינות שנמכרים סביב 30 שקל. הלוואי והיו יותר כאלה. הרבה יותר (יבואן: הכרם).

     

    ברקן ריזרב, 2003, אלטיטיוד קברנה סוביניון 412 - יין חלק וקטיפתי, שמסמן בעיני הרבה מהתחיה של יקבי ברקן. כשהיינות יצאו לשוק, וזאת סדרה של שלושה יינות שכל אחד בא מכרם בגובה אחר, זה היה הנגיש ביותר. אם אתם בעניין של "לדבר על יין" – קנו שלישיה ועשו השוואה בינהם. לא תתאכזבו בשום מקרה. כשר.

     

    De Martino Legado Cab. Sauvignon 2003 - יין צ'יליאני, מתוך סדרה של כמה יינות אדומים. מזכיר מאוד את הסלטראם האוסטרלי. לא מבחינת טעמים, אבל מבחינת הגישה והתוצאה: יין מורכב למדי, מאוד מאוזן, עם סיומת ארוכה וטובה במחיר זהה. עוד מעט הוא יהיה ממש מוכן לשתיה, ויהיה מהנה מאוד. 55 שקל בערך לבקבוק. (יבואן: החברה הסקוטית).

     

    Wolf Blass Grey Label Cab. Sauvignon 2002 - רוצים תצוגת תכלית של אוסטרליה והעולם החדש? זה היין. צבע שחור כהה, מרוכז. באף – בום! – המון מנטה של סוכריות, אחר כך פרי שחור ועוד. הפה מאוזן ומצוין. מושלם. חומציות מאוזנת, טאנינים רכים. לא זול, 160 שקלים לצרכן (יבואן: החברה הסקוטית).

     

    Virgen Blnca Vinia Sardasol Cab. Sauvignon 2001 - יין ספרדי מנבארה, שמוכיח שלא חייבים לרוץ לפריורט או לריוחה כדי לקבל יינות טובים, ויותר מזה. ארומות של אדמה, זיתים ירוקים ואף אופייני לספרד. יין איכותי, איזון נכון, עם הכל בפרופורציות נכונות. סיומת ארוכה למדי. מאזן ומשלב היטב בין ירקרקות ומתקתקות. אלגנטי. מחיר? 59 שקל, ואני מוסיף – בלבד (יבואן: ריספקט).

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים