סוד הקשר הזוגי: איך מצילים מערכת יחסים שבורה

יאיר הוא מה שאנחנו מכנים "מחפש מקצועי". הוא בן ‭,28‬ מתכנת במקצועו, רווק, ספורטאי, נראה מצוין, מסתובב במקומות הנכונים ופוגש הרבה בחורות. אבל הוא לא מצליח למצוא אהבה. מפעם לפעם יש לו מערכת יחסים רומנטית, אבל תמיד לתקופות קצרות, ותמיד "חסר שם משהו" כדבריו.

לזוג המטפלים המשפחתיים צפי ועמוס צור הגיע יאיר כיוון שרצה להבין למה אין לו בת זוג קבועה. ברור לו שהרומנים הקצרים מסתיימים בגללו, ולא משום שהבחורות לא מעוניינות בו. ברשימת מכולת ארוכה הוא פירט את הקריטריונים שלפיהם הוא בוחר את בת זוגו. בין השאר עליה להיות חברותית, חכמה, חתיכה, ספורטיבית, מהמעמד הסוציו-אקונומי שלו, צבעונית, אוהבת מוזיקה, נוגעת, מינית, שמחה, טובת לב, נדיבה ותומכת.

את תחילת הפתרון לבדידותו הזוגית מצאו המטפלים לא ברשימת הקריטריונים המופרזת, אלא במה שלא היה בה. כל הרשימה המפורטת היתה קשורה לבחורה. לא היו שם קריטריונים שנוגעים לזוגיות וגם לא ליאיר עצמו. למעשה, הוא מעולם לא שאל את עצמו: האם אני עצמי מרגיש טוב במערכת היחסים? מה אני מקבל מהקשר?

"ה'עיוורון' הזה",‬ מסבירה צפי צור, “גרם לכך שרק כשהוא כבר נמצא עמוק בתוך קשר, מתברר לו שבת הזוג לא מתאימה לו. שאלנו אותו: איך אתה מסביר את זה? תשובתו היתה: ׳העדפתי לא לראות דברים משמעותיים, כדי למלא את הצורך המיידי שלי בזוגיות. אני מתחיל להבין שלא בחרתי את החברות שלי לפי מה שבאמת חשוב לי".

מסע לתוך עצמי

בקליניקה שלהם ברמת השרון מעניקים בני הזוג צור טיפול זוגי, ששניהם נוכחים בו ושותפים לו. בני הזוג מלמדים בתוכנית להכשרת מטפלים משפחתיים באוניברסיטת תל אביב וכן במרכז ההשתלמות של ת.ל.מ, כשהם משלבים בעבודתם דמיון מודרך ומאמינים בעבודה עם הלא מודע.

בספרם החדש (והמשותף) ׳סוד הקשר הזוגי׳ (הוצאת כתר) הם מנמקים מדוע אהבה בלבד לא מספיקה כדי להחזיק ולמלא קשר זוגי, מנסים לענות על הסוגיה הטעונה איך להתיר קשר כושל ומתמקדים בשני הקצוות של נושא כואב: האם ניתן להתגרש מהעבר במקום להתגרש מבן הזוג.

בני הזוג צור ביקשו מיאיר שיספר להם על הקשרים המשמעותיים שהיו לו בחייו עם בחורות. מתברר שכולן היו יפות ונבונות, אבל בכל מערכות היחסים היה הוא האיש החזק, היציב והמגן. מעין יחידת חילוץ לבחורות חלשות, שזקוקות להגנה. כלומר, הוא זקוק לזוגיות כדי להרגיש חזק, ובחר בבחורות שלצידן הרגיש כך. כל האנרגיה שלו הושקעה במלאכת ההצלה, עד ששכח את עצמו. הוא היה לכוד במצב אבסורדי של מי שנזקק לזוגיות כדי למלא חלל, אך לא יכול לשהות בזוגיות הזאת כיוון שוויתר מלכתחילה על עצמו ועל צרכיו.

צפי ועמוס צור יצאו עם יאיר למסע של חיפוש עצמי. התברר שכילד הוא סבל מקשיי למידה, שאותם הסתיר בקפידה מהסביבה. “לא הצלחתי להודות בפני עצמי ובפני הוריי שקשה לי‭,“‬ אמר למטפליו. “בזכות האינטליגנציה הטבעית שלי הצלחתי למצוא דרכים עוקפות ולעבור איכשהו את השנים האלה‭.“‬

יאיר חי כל חייו בפער שלא היה מובן לו: הוא התברך ביכולת הבנה מצוינת, אבל סבל מחוסר יכולת לבטא אותה, מה שפגע בדימוי העצמי שלו. לצמד המטפלים סיפר: “לא פעם שאלתי את עצמי איך ייתכן שאני שווה, אם אני לא מצליח לעשות דברים שכל אחד אחר יכול לעשות בקלות‭.“‬

יאיר התרגל לעקוף כאב ותסכול בעזרת שכבות של הדחקה והכחשה. כשהתחיל לספר על היותו ילד שמתקשה בלימודיו ולא מוצלח בעיני עצמו, הוא נפגש עם כאב ופחד שלא הכיר קודם. בשלב הבא של הטיפול החליט שהוא רוצה בת זוג ׳שיודעת לדבר בשפה החדשה׳ שלמד. הוא התחיל לתפוס את עצמו כיותר נזקק וכפחות חזק. כשהגיע הזמן שבו אמר “אני רוצה שתהיה לי בת זוג שאוכל להרשות לעצמי להיות לידה מי שאני באמת‭,“‬ הסתיים פרק המסע אל העבר ונפתח המסע אל העתיד.

רשימת הקריטריונים שלו לגבי בת זוג כללה מרגע זה מונחים אחרים. “חשובה לי זוגיות שמתנהל בה דיאלוג. שיהיו בה תקשורת רגשית, פרגון הדדי, אינטימיות, שקיפות ואי הסתרה, קבלה ונתינה‭,“‬ הגדיר יאיר.

עכשיו עבר הזוג צור לעבוד איתו על חלום הזוגיות שלו בעזרת הדמיון. הוא התחיל לראות בעיני רוחו מפגש עם בחורה “שנראית טוב, לאו דווקא חתיכה‭.“‬ הם מקיימים מפגש ראשון, מפגש שני. נשיקה ממושכת, חיבוק חם וטוב, מין ראשון. אחרי שבועיים צץ קונפליקט, אבל הם יכולים לדבר עליו.

“אם נעבור עוד שישה חודשים בשלום, אני רואה אותנו גרים יחד ומדברים על מיסוד הקשר‭,“‬ הצהיר יאיר. הוא בחר לנהל את המסע הרומנטי שלו מאותה נקודה לבד. אחרי שנה שלח לזוג המטפלים הזמנה לחתונה שלו.

מסע אל הזוגיות

סיפור זוגי אחר מהקליניקה הוא סיפורם של אלונה וארז, בני ‭,40‬ נשואים והורים לשלושה. כל אחד מהם חי בתוך בועה משלו. לא היתה ביניהם אינטימיות, והם כמעט לא קיימו יחסי מין. הם היו לכודים במעגל סגור של ניכור, ריחוק ובדידות והגיעו לטיפול בתחושה ש׳הגיעו לקצה׳.

אלונה רצתה: “קרבה, עשייה משותפת, פחות הסתרה‭.“‬ ארז רצה: “הרבה יותר סקס‭.“‬ “אני לא מסוגלת להיכנס למיטה ולעשות אהבה עם גבר שלא היה לי איתו במשך היום אפילו רגע אחד של אינטימיות‭,“‬ טענה אלונה. “זה מוריד מסך על הגירוי המיני שלי‭.“‬ תשובתו של ארז היתה קלישאית וחבוטה: “גבר נותן אהבה כדי לקבל מין, אישה נותנת מין כדי לקבל אהבה‭.“‬

אחרי כמה פגישות טיפוליות הגיעה אלונה בסערה לקליניקה. היא סיפרה לזוג המטפלים שניהלה מעקב אחרי בעלה וגילתה שיש לו מאהבת. הוא התעקש שמדובר בקשר ללא סקס. התברר שארז כבר ניהל רומן שבע שנים לפני כן. “עברו שנים עד שלמדתי להאמין לו מחדש, אבל עכשיו אני רואה שהייתי תמימה‭,“‬ היא אמרה בדמעות.

“ארז ואלונה התקשו לחשוב על פירוק המער רכת הזוגית שלהם, אבל כל האפשרויות האחרות נראו גרועות‭,“‬ אומרים בני הזוג צור. “לאלונה היתה נטייה לראות את עצמה כקורבן ואת ארז כאשם הבלעדי במצבם. רצינו לשבור את המעגל הדפוסי ולהראות להם שלשניהם יש חלק במה שקורה להם. התנאי היה שיקיימו דיאלוג של שקיפות וכנות ויימנעו מהסתרת מידע‭.“‬

אלונה אספה את עצמה ובחרה לעבור לסגנון של שקיפות מוחלטת. היא הודתה בפני ארז ששכרה בלש פרטי כדי שיתחקה אחריו, וכך גילתה את הרומן. אמרה שעשתה את זה מתוך אהבה. הוא הרים את הכפפה. אמר שהוא אוהב אותה מאוד והתנצל על הפגיעה. חשוב היה לו שתאמין שזה לא היה סיפור אהבה, אלא קשר עם אישה נשואה שצמאה כמוהו לרומנטיקה גנובה. כשאלונה שאלה מדוע הוא זקוק לתמיכה מבחוץ, ענה: “לא רציתי לוותר על מימוש חלקים נוספים באישיות שלי‭.“ ‬

זה היה מוקש שהמטפלים התקשו לפרק. ארז טען שבקשר הנוסף הזה היה לו קל יותר לדבר על עצמו בגילוי לב. הוא הצליח לדבר עם האישה האחרת על רגשות כמו אהבה ומשיכה, פנטזיה וחלום, געגועים וכאב. “יש לי אזורים פרטיים‭,“‬ אמר, “שלא מתאים לי לשתף בהם את אשתי‭.“‬

התברר שיש לדפוס ההסתרה שלו היסטוריה ארוכה. בילדותו הוריו נהגו להעניש אותו על מעשי שובבות שלו בבית הספר, והוא הסתיר אותם כי חשש מהתגובה החריפה שלהם. כבר מגיל רך הוא ירד למחתרת. התפיסה שלו היתה: ׳אם לא ממש חייבים, עדיף שלא לספר׳.

אלונה הבינה שבעלה קיים קשרים מחתרתיים לכל אורך חייהם המשותפים. הוא חזר ואמר: “זה חלק מהותי באישיות שלי. אני אוהב להתלהב מהיכרות חדשה‭.“‬ למה דווקא נשים, שאלו המטפלים, והוא השיב: “כי עם נשים יש כמעט תמיד גם מתח מיני, ואני אוהב את ההתרגשות הזאת‭.“‬ הוא התעקש שלא לוותר על הקשרים האלה, למרות שטען שהוא מוכן לשקיפות. “יש לי רצון ויכולת לקיים אינטימיות עם כמה אנשים ביחד‭,“‬ שב ואמר.

התהליך הטיפולי שעברו הציב את אלונה וארז על סף של שינוי דפוסי התקשורת ביניהם. אם בתחילת המסע הטיפולי הם ציירו את חייהם המשותפים באמצעות שתי בועות נפרדות, בהמשך הבועות התקרבו זו לזו, השיקו, נגעו זו בזו וגם נכנסו זו לתוך תחומה של זו. הם החליטו לאמץ מודל יחסים של שלוש בועות, הפסיקו את מאבקי הכוח ביניהם, וניתן היה להבחין שנוצרו ביניהם מרחב משותף לזוגיותם וגם מרחב אישי.

כעבור כמה חודשים הם קלטו ששלוש בועות בין בני זוג נשואים הן פתרון זמני בלבד. ארז לא ניתק את הקשרים עם נשים אחרות, ואלונה הרגישה שזה מכרסם באינטימיות ביניהם. הם הרגישו תקועים. הוא חזר לצמצם את ביטויי האהבה שלו, היא צימצמה את יחסי המין. הוא התעקש: “אני לא מחפש סקס, אני אוהב את אשתי, הקשרים האחרים רק מרגשים אותי‭.“‬

הטיפול הזוגי קיבל תפנית רק כשהחליטו לבנות מודל שיתבסס על שתי בועות בלבד. מודל שיש בו ויתור מוחלט על קשרים מזדמנים ויש בו אינטימיות שרק קשר קבוע זוגי ומתמשך יכול להציע. במקום מודל שבו שתי הבועות הופכות לבועה אחת, על ידי המסת הגבול ביניהן, הם בחרו במודל מפויס של בועה גדולה, ענקית, שמקיפה את שתי הבועות האישיות שלהם. כלומר, זוגיות חיצונית עוטפת ושמה גבולות מפני החוץ.

מסכמים צפי ועמוס צור: “התהליך הטיפולי שעושים בני זוג בקליניקה הוא מסע שיש בו שלבים שונים של בחירה. בכל מסע זוגי כזה נוצרת מציאות חדשה. בכל מסע כזה מנקים את משקעי העבר, מצמצמים פחדים מפני העתיד, מתמודדים עם מצוקות ההווה. נקודת הסיום לא ידועה לאיש מבני הזוג, גם לא לנו כמטפלים. נכון להגדיר מסע טיפולי זוגי כהרפתקה. הדרך עוברת לפעמים על פני תהום ולפעמים מובילה לנווה מדבר.