שתף קטע נבחר

ימים נוראים: פורז, שוחט וקרא מכים על חטא

אברהם שוחט מצר על הטיפול במפוני קטיף. אברהם פורז מצטער ששינוי "הייתה דמוקרטית מדי", ולא מוכן לסלוח לטיפשים. ומה חושב איוב קרא על יחס המורדים לשרון? לקראת יום כיפור, הפוליטיקאים שנעלמו מהבמה חוזרים עם וידוי מיוחד

יום כיפור בפתח, זמן להתוודות ולהכות על חטא. שלושה פוליטיקאים, שהיו במרכז המפה הפוליטית ומאז קצת נעלמו לנו, מנצלים את ההזדמנות לחזור אחורה, לברר היכן שגו, מה עשו לא נכון ועל מה הם מצטערים עד היום. אתם תשפטו.  

 

פורז: יותר מדי דמוקרטיה

אברהם פורז, ממקימי תנועת שינוי, שהודח בבחירות הפנימיות של המפלגה, כועס בעיקר על כך שאיפשר את פתיחת שורות המפלגה ליותר מדי גורמים, בהם השר לשעבר יוסף פריצקי. "באופן אישי אני מצטער שנכנעתי להלך הרוח הדמוקרטית, וויתרתי על ועדת מינויים שקובעת את הרשימה, תראו איך ליברמן וש"ס פועלים בחוכמה", הוא אומר. "נכנענו להליך דמוקרטי עד שאנשים מתוכנו קמו עלינו ופגעו בנו. אבל הטעות הכי גדולה שלי הייתה שהבאתי את יוסף פריצקי למפלגה - זו הייתה טעות חמורה. לא הכרתי אותו, המליצו לי עליו, ולימים התברר כי זו הייתה טעות קשה מאד שגרמה לנו נזק עצום".

 

יום כיפור או לא, פורז לא מתכוון לסלוח. "אני לא מוחל לאלה שפגעו בי והחליטו להפיל אותי. אי אפשר למחול לטיפשים משום שהם יישארו טיפשים גם אם אמחול. בתוך שינוי היתה קבוצת אנשים שמבחינת החשיבה שהם לא היו שונים מבחינת חברי הליכוד - רצו ג'ובים ואני לא נתתי - אני לא מחזיק בתיק רשות לעסקים קטנים ולא איכות סביבה. נבגדתי גם על ידי אלו שהלכו איתי תקופה ארוכה ועזבו כשראו שאנחנו בירידה בסקרים".

 

בכל מקרה, פורז אומר כי הסוף בפוליטיקה ידוע מראש. "כולם נופלים בפוליטיקה, אפילו הטובים ביותר", הוא אומר. לדבריו, רק אתמול הוא ראה איך חברי מפלגת הלייבור עושים את המוות לטוני בלייר, ומה קרה לברק ולנתניהו. "אם אתה לא מת או חולה במהלך התפקיד, כמו שרון, בסוף אתה שובר את הראש", הוא אומר.

 

יחד עם זאת, הוא לא מצטער על תקופתו כפרלמנטר. "אף אחד לא כפה עליי להגיע לפוליטיקה ובסך הכל היו לי רגעים מאוד מעניינים וטובים", הוא  אומר. "בתקופתי בכנסת העברתי למעלה מ-50 חוקים וגם בתקופה שהייתי במשרד הפנים עשיתי דברים חשובים. כעת חזרתי לעבוד במקצועי הוותיק כעו"ד ויש לי עבודה רבה ומעניינת. יש לי היום יותר זמן פנוי ואני יכול, לדוגמה, לנסוע לחו"ל בתכנון ובמועד שנוח לי בלי לשאול אף אחד".

 

הבעיה לדעתו של פורז ברורה - הציבור של מפלגות המרכז הוא ציבור שלא שומר נאמנות. הוא נותן כדוגמה את מפלגות המרכז לדורותיהן שנמחקו מהמפה: צומת, הדרך השלישית, המרכז וגם שינוי. "אבל אחת הטעויות הגדולות שעשינו, שהביאה לקריסת שינוי, היא כששיחקנו לידיו של ראש הממשלה שרון", הוא מסביר. "עזבנו את הממשלה והפכנו ללא רלוונטים. ההתעקשות שלנו הייתה לנו לרועץ כי הציבור תפס אותנו כמפלגה שלא משפיעה. זו תקופה של תדמיות בה האמת לא באמת חשובה - אלא מה חושבים עליך".

 

שוחט: פינוי לא מוצלח

שר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט, מזכיר את חטאי ההתנתקות. שוחט היה חבר בוועדה שגיבשה את חוק פינוי-פיצוי ולדבריו, "הכוונות לטיפול במפונים היו טובות, אבל הן לא יצאו כמו שצריך. הממשלה נכנעה יותר מדי ויצרה מצבים חסרי פיתרון. היה פינוי לא מוצלח. חלקו בגלל התנהלות המתנחלים, וחלק בגלל התנהגות הממשלה.  

 

"כשאני מסתכל אחורה, אחרי כל כך הרבה שנות עשייה - עשיתי שגיאות. אבל ברמת העיקרון, כיוון שידעתי מה אני רוצה, והמניעים שלי היו טובת הציבור, אני לא מרגיש צורך לבקש סליחה". 

 

לעומת זאת, לדעתו יש הרבה מקום לחשבון נפש בהנהגה הישראלית כיום. "אני חושב שמצב ההנהגה והפוליטיקאים הוא גרוע, וזהו חשבון הנפש העיקרי שאנו צריכים לעשות. מספיק לראות את מספר החקירות והדו"חות של מבקר המדינה כדי להבין שחלק לא קטן מהפוליטיקאים קובעים נורמות התנהגות גרועות למדינת ישראל. אחד הדברים שצריכים לעשות עכשיו זה לנקות את הפוליטיקה מפוליטיקאים כאלה שגורמים להרס של מדינת ישראל. הייתי מקורבו של רבין ומתומכיו הגדולים ומועמדו לשר האוצר. מבחינתי חסרים לנו מנהיגים כמוהו כאוויר לנשימה".

 

לדבריו, בחברה הישראלית יש אלמנטים טובים, אך גם חוסר שיוויון ועוני שצריך לטפל בהם. על המלחמה בלבנון הוא אומר כי "נחוצה ועדת חקירה ממלכתית ולא שום דבר באמצע. היו ליקויים בכל מיני תחומים, ומה שקרה מחייב בדיקה וחשבון נפש".

 

שוחט אומר כי ההחלטה לפרוש מהחיים הפוליטיים הייתה מתוכננת ונעשתה לאחר שנים רבות שבהם היה נציג של הציבור. "ידעתי שהנוכחות התקשורתית תיעלם", הוא אומר, "בינתיים אני מחלק את הזמן בשני תחומים, התנדבות בתחום ההשכלה הגבוהה ועבודה לפרנסתי במגזר העסקי. אני נהנה משני העולמות". 

 

קרא: כמו במלחמת כיפור

איוב קרא נבחר לכנסת בשנת 1999 מטעם הליכוד, אך בבחירות הפנימיות האחרונות במפלגה נדחק למקום ה-39 ונותר מחוץ לכנסת. קרא היה אחד ממורדי הליכוד שנאבקו בתוכנית ההתנתקות של שרון, ובסופו של דבר גרמו לו להקים את קדימה. הוא מונה את חטאיו, אבל מצפונו נקי:

 

"אני מצטער שאריק שרון הביא אותי למצב שהייתי צריך לפעול נגדו בצורה שפעלתי, אבל אני שמח שבעקבות זאת על מצפוני לא יישאר כתם", הוא אומר. "ההתבטאויות החריפות וההתנהלות של המורדים לא מתאימות לאופי שלי, אבל אני לא מצטער עליהן. אני מתחרט על כך שפניתי למאבקים חריפים נגד אנשים שאני מכבד, אבל לא הייתה לי ברירה. 

 

"בניגוד להרבה אנשים שצריכים לעשות חשבון נפש נוקב בעקבות המלחמה, אני יודע שתוצאותיה אינן על מצפוני - כולם קראו לי נביא זעם, והיום קוראים לי צדיק".

 

קרא אומר כי חשבון הנפש שלו מתרכז כעת בעובדה שהוא אינו נמצא בכנסת ו"לא יכול לתרום להתלכדות השורות". להיות מחוץ לפוליטיקה זה לא קל, הוא מעיד. "הפגיעה בי בפריימריס האחרונים החזירה אותי להלם הקרב שחוויתי במלחמת שלום הגליל, כאשר חבריי לצוות הותירו אותי מאחור לאחר שנפצעתי בראש. בפריימריס קרה אותו הדבר - הייתי נאמן לדרך, ואנשי קדימה, כשלא היה להם סיכוי להישאר בכנסת במסגרת המפלגה, התקדמו והותירו אותנו מאחור".

 

קרא מספר כי בימים אלה הוא פועל להקמת מרכז ארצי לחולי אלצהיימר. "בשלב זה הפרויקט מתקדם לאט, אבל אני משקיע מאמצים גדולים", הוא אומר. "ההחלטה לקדם את הפרויקט נבעה ממותו של אבי מהמחלה. מכיוון שהיה שרוי בדיכאון בעקבות מותם של שני אחיי, הוא הפסיק לאכול והרעיב את עצמו למוות. זה השפיע על שכלו והוא הפך לחולה אלצהיימר. אחרי מותו החלטתי להתמסר לנושא". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שני בר-און
פורז. התדמית חשובה, לא האמת
צילום: שני בר-און
צילום: אילן מרסיאנו
שוחט. שגיאות ממניעים טובים
צילום: אילן מרסיאנו
צילום: אתר הכנסת
קרא. "בלי כתם"
צילום: אתר הכנסת
מומלצים