שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    המילואימניקים: "סליחה שסמכנו עליכם"

    "סליחה על שהיינו קהי חושים ורדומים. סליחה על שנתנו למנהיגים חסרי אחריות לתפוס את מושכות השלטון. סליחה שלא ידענו שחוסר המעורבות הזו יעלה לכולנו בדם רב". האזרחים שלבשו מדים ונשלחו באמצע החיים אל המלחמה, רוצים לבקש באמצעות ynet סליחה

    לקראת יום כיפור נהוג לבקש סליחות על טעויות וחטאים שבין אדם לחברו ובין האדם למקום. אבל בשנה מוזרה כמו זו שעברה על המדינה - עם שערוריות, חקירות, ועדות ומחדלים השכם וערב - גם בקשות המחילה נראות מעט אחרת ולובשות ארשת צינית מעט.

     

    רגע לפני ההליכה אל בתי הכנסת ועריכת חשבון הנפש, גם במטה המאבק של המילואימניקים רוצים לבקש סליחה, אבל קצת אחרת. האזרחים שלבשו מדים ונשלחו באמצע החיים אל המלחמה, רוצים לבקש באמצעות ynet סליחה מהעם, ההנהגה וגם מעצמם, על הנאיביות והתמימות שליוותה אותם כל הדרך לצפון, אך לא בדרך חזרה הבייתה.


    חיילי מילואים בלבנון. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: דו"צ)

     

    "זה לא היה צריך להיות כך. היינו אמורים לחזור הביתה, לשגרה, לחיים המונוטוניים והפשוטים ולהמשיך להתקיים במקום הזה, במקום ש'כיף לחיות בו'. אבל הכיף הזה נעלם. הוא נמוג עם נחיתת הטילים והתעלמות ראשי המדינה מאזרחיה המופגזים, הוא נגוז עם בריחת הפליטים ללא איש שיסייע בעדם. הכיף הזה התפוגג עם גיוס המילואים המגומגם, עם הפקודות המבולבלות ועם הנהגת המדינה חסרת האחריות שידעה לרוץ ולספר לכתבים על כל מבצע ותוכנית לפעולה צבאית, עוד לפני שזו נודעה ללוחמים עצמם.

     

    "אנו מצטערים, ומבקשים סליחה על כך שסמכנו על הנהגת המדינה ועל המטה הכללי של צה"ל. סליחה על שהיינו קהיי חושים, ורדומים. סליחה על שנתנו למנהיגים חסרי אחריות לתפוס את מושכות השלטון. סליחה על כך שלא מחינו, שלא הפגנו. סליחה שלא היינו מעורבים מספיק בחייה של המדינה הקטנה הזו. סליחה שלא ידענו שחוסר המעורבות הזו יעלה לכולנו בדם רב. חזרנו מן המלחמה המומים - מחוסר היכולת, מחוסר התיאום ומן המחדלים העמוקים.

     

    "כשלי המלחמה הזו הפכו אותנו לנחושים מתמיד להלחם על צביונה של המדינה מבפנים ולהיאבק על דמות המנהיגות שלה. בימים אלה אנו אוספים עדויות של מאות חיילי מילואים ותושבי הצפון ומזדעזעים מעוצמת המחדלים. העדויות מספרות על חיילים פצועים ששכבו מתבוססים בדמם במשך ארבע שעות בכפר דבל, והחילוץ לא הגיע. על תותחים שלא יורים כי התחמושת והאספקה לא מגיעה. על חיילים הוזים מחוסר מים ועל אמצעי לחימה מיושנים ומתפוררים וימ"חים ריקים.

     

    "אנו, המילואימניקים שנלחמנו שם, לא יכולנו שלא להמשיך ולהלחם. הפעם ללא רובים וטנקים, אלא עם שלטים והפגנות. אנו מצטערים, מכים על חטא, שהבאנו בעצמנו, בכהות חושינו יחד עם כל אזרחי ישראל, את המנהיגות הכושלת, חסרת האחריות והיכולת הזו. חשבון הנפש שלנו הוא עמוק ומחמיר ועל כן אנו עושים ימים כלילות, בהתנדבות מלאה וכשאש בוערת בקרבנו, לכפר על חוסר המעש המספיק שלנו".

     

    "אנו מתפללים כי אולי גם בבית ראש הממשלה עושה מישהו נוסף חשבון נפש. מישהו שמבין כי הוא טעה ועתה הוא חייב לקחת אחריות. משהו שמבין כי יש דבר חשוב יותר מעתידו האישי – הפוליטי. מישהו שמבין כי חוסר רצונו לגלות לציבור את האמת חותם את גורל כולנו ובכך גם את גורלו שלו. לו ולכל עם ישראל, אנו מאחלים גמר חתימה טובה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רונן בוידק
    אנשי מילואים בדרך ללבנון
    צילום: רונן בוידק
    צילום: ניב קלדרון
    ובהפגנות אחרי המלחמה
    צילום: ניב קלדרון
    מומלצים