כשנבחרת ישראל פגשה את לנין ויאשין

המפגש בשבת, בין נבחרות ישראל ורוסיה, לא יהיה הראשון שהשתיים עורכות באיצטדיון דינמו מוסקבה. השחקנים שמקווים לנצח בבירה הרוסית ולהפעיל ליורו 2008, בכלל לא נולדו במשחק הקודם שהיה שם - לפני 50 שנה בדיוק, ב-1956. אז עמדה על כף המאזניים ההעפלה לאולימפיאדת מלבורן.

ההגדרה "פחד" תקלע למה שעבר על נבחרת ישראל לפני אותו משחק. רוסיה היתה אז מעצמת כדורגל, כוח עולה עם שמות של כדורגלנים שכל אירופה דיברה עליהם - לב יאשין, איגור נטו, ולנטין איבנוב, אדוארד סטרלצוב ואחרים. זה היה המפעל האירופי הראשון של הרוסים, שקודם לכן עדיין לא השתתפו במונדיאלים, כולל אלו שאחרי מלחמת העולם השנייה.

מרימוביץ' וחודורוב עם איצ'ה מנחם (צילום: ראובן שוורץ)

באיצטדיון דינמו הונפו דגלי כל המדינות השותפות בברית הסובייטית, כשביניהם כרזה ענקית של ולדימיר לנין, כביכול מביט וצופה במשחק. הרוסים איפשרו להדביק מעל המנהרה ברכה בעברית - לספורטאי הישראלי.

נבחרת רוסיה, מודל 2006. מפחידה פחות מאז (צילום: איי פי)

והתוצאה? רוסיה גברה על ישראל 0:5, מצמדים של סימוניאן ואיבנוב ושער נוסף של ללושין. מאז חלפו מים רבים בירקון ובנהרות הסובייטים. ב-1956 שלט בבריה"מ ניקיטה חרושצ'וב והיום זהו ולדימיר פוטין. ראש ממשלת ישראל היה דוד בן גוריון והרמטכ"ל משה דיין.

תמונתו של ולדימיר הוסרה במהלך שנות ה-70 אחרי שפיארה במשך חמישה עשורים את הבמה המרכזית. בשבת הקרובה, בהיעדרו, נקווה שגם התוצאה תשתנה. גם אם יוסי בניון לא ישחק.

הרכב ישראל 1956: חודורוב, קרמר, מתניה, שנאור, רבינוביץ', חלדי, סטלמך, רוזנבויים, גלזר, נחמיאס, מרימוביץ'.