סקר הסטודנטים: אבא ואמא עדיין משלמים

אבא, אמא, תוציאו את הארנק: למרות שמרבית הסטודנטים עובדים, זה לא מספיק. 40% מהסטודנטים, כלומר 2 מכל 5, מצהירים שהוריהם מממנים את לימודיהם. כך עולה מנתוני סקר שהתקיים לקראת שנת הלימודים האקדמית, הנפתחת ביום א' הקרוב.

את הסקר, שפרטיו מתפרסמים היום (ה') לראשונה ב-ynet, הזמינה התאחדות הסטודנטים הארצית וערך אותו מכון "מעל הממוצע". הוא התקיים בקרב 7,500 סטודנטים ב-38 מוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ובהם 7 האוניברסיטאות וכן מכללות ציבוריות ופרטיות. מהסקר עולה כי על אף ש-57% מהסטודנטים עובדים במקביל ללימודים, רק 23.8% מכלל הסטודנטים אומרים שהם מצליחים לממן את לימודיהם משכרם.

הנשאלים התבקשו לציין כיצד הם משלמים את שכר הלימוד שלהם מבין האפשרויות הבאות: עבודה, פיקדון, מלגה, הורים ואחר. מתוצאות הסקר עולה כי מרבית הנשאלים, 40.4%, מודים כי ההורים מממנים את לימודיהם. במקום השני ממוקמת העבודה, כ-24%. הגורמים השלישי והרביעי זהים בגודלם (כ-12.5%) והם מלגה ופיקדון. הסטודנטים שציינו "גורמים אחרים" היו 11% מהנשאלים (כשהכוונה לקיבוץ, צבא וכו').

אז באילו מוסדות אקדמאים ההורים משלמים הכי הרבה עבור התענוג? בעשירייה הפותחת בולטים המוסדות שבהם לומדים בעלי המצב הכלכלי המשופר - האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות. מוליכות את הרשימה שלוש מכללות פרטיות: המרכז הבינתחומי מדורג ראשון כש-60% משכר הלימוד שלו משולם על ידי ההורים, מייד אחריו המכללה למנהל ואז מכללת צפת. המשותף להם הוא התשלום הגבוה של שכר הלימוד והגיל הצעיר יחסית של הלומדים בהם בהשוואה למכללות פרטיות אחרות. כמו כן כוללת העשירייה שלוש אוניברסיטאות: הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה. כל האוניברסיטאות (מלבד הפתוחה) נמצאות בחצי העליון של הדירוג מתוך 38 המוסדות שנכללו בסקר.

העשירייה הסוגרת, קרי שבה האחוז הנמוך ביותר מסך תשלום שכר הלימוד על ידי ההורים, כוללת מצד אחד מוסדות בהם הסטודנטים מבוגרים מכדי להיעזר בהורים וכן מכללות מאזור הדרום שבהן ההורים מתקשים לסייע בשל מצב כלכלי. סוגרות את הרשימה הקריה האקדמית ושלוחת אוניברסיטת דרבי, שהגיל הממוצע של הסטודנטים בהן הוא 30, וכן האוניברסיטה הפתוחה ומכללת שערי משפט (גיל ממוצע 32). המשותף למוסדות אלה הוא הגיל המבוגר יחסית של הסטודנטים הלומדים בהם וכן אחוז גבוה של סטודנטים שמשלבים עבודה עם אחוז משרה גבוה ולימודים.

באופן מפתיע, עולה מהסקר כי המוסדות שבהם הכי הרבה סטודנטים עובדים הם דווקא המכללות הפרטיות, בהן משולם שכר לימוד גבוה ולכן הן מתאפיינות בדימוי אליטיסטי. הסקר מעלה כי שלושת המקומות הראשונים מבחינת תשלום שכר לימוד באמצעות עבודה שייכים למוסדות שבהם שכר הלימוד אינו מסובסד: הקריה האקדמית, שערי משפט ושלוחת אוניברסיטת דרבי.

מנגד, עשרת המוסדות שבהם שיעור הסטודנטים המממנים לימודים בעזרת עבודה הוא הנמוך ביותר כוללים 4 אוניברסיטאות: הטכניון (מקום לפני אחרון - 37

מתוך 38 מוסדות), האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב, כאשר אוניברסיטת בר אילן נמצאת במקום האחד עשר מהסוף. נראה שהדבר נובע משילוב של הדרישות האקדמיות הגבוהות של האוניברסיטאות המקשות על שילוב לימודים ועבודה, יחד עם מערכת לימודים שלא נועדה לאפשר לימודים ועבודה, ובנוסף הרקע הסוציו אקונומי גבוה יחסית של הלומדים באוניברסיטאות.

יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, איתי שונשיין, אומר שהוא מודאג מהנתונים: "המצב הכלכלי שיש לסטודנט בישראל - אין לו אח ורע בעולם. סטודנט בישראל עדיין אינו יכול לשלם את שכר הלימוד בעצמו, עדיין מתקשה ואינו מצליח לעמוד בנטל של מיסים גבוהים, שכר דירה ובנוסף שכר לימוד שהוחלט להפחיתו על פי החלטת ממשלה אך עדיין לא יושמה ההפחתה. אנחנו רואים שההורים צריכים לממן את שכר הלימוד לילדיהם, דבר המשמר את הפערים החברתיים ומונע נגישות להשכלה הגבוהה לצעירים שיד הוריהם אינה משגת כדי לממנם".

משפטים: תל אביב עברה את ירושלים 

בסקר נוסף שערכה התאחדות הסטודנטים עם מכון המחקר "מעל הממוצע" עלה כי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב היא המקום המועדף על ידי סטודנטים ללמוד בו מבין 10 הפקולטות למשפטים בישראל. זאת, למרות הקיצוצים החדים שעברו על אוניברסיטת תל אביב, אך דילגו על הפקולטה למשפטים. היא מתבלטת בהישגי הסטודנטים שלה, בעומס הלימודים הרצחני שהיא דורשת וביוקרת חברי הסגל שלה. נקודות החולשה של הפקולטה הן הקשר בין הסטודנטים למרצים והיחס לסטודנטים במזכירות החוג.

למקום השני בדירוג צנחה האוניברסיטה העברית שהיתה הראשונה אשתקד, שנהנית עדיין מיוקרה גבוהה יותר מאשר הפקולטה בתל אביב וגם השירות המנהלתי בה דורג גבוה יותר. לעומת זאת, הסטודנטים בירושלים מתחו ביקורת על איכות ההוראה ועל התנאים בקמפוס. למקום השלישי הגיעה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, שעברה השנה לבניין חדש ומפואר, ובמקום הרביעי התמקם בית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

הדירוג מתבסס על סקר בקרב 750 סטודנטים למשפטים, בפיקוחם של פרופ' יעקב הורניק וד"ר אליעזר יריב, ניתוח הנתונים הרשמיים שמפרסמות הפקולטות כגון דרישות הקבלה, יוקרת הסגל והצלחת הבוגרים בבחינות לשכת עורכי הדין וכמו כן נערכה בדיקה עצמאית של השרותים הניתנים לסטודנטים (בשיטת "לקוח סמוי").