שתף קטע נבחר

 

הלוויין "עמוס 3" יאפשר שידורי טלוויזיה באיכות HDTV

בחברת "חלל", מפעילת הלוויינים "עמוס" 1 ו-2, מתכננים כבר את שיגורו של האח השלישי בסדרת לווייני התקשורת הישראליים. "עמוס ‭"3‬ יתאים לשידורי טלוויזיה בחדות גבוהה ויאריך ימים יותר מקודמיו

ישראל ממשיכה להצדיק את מעמדה במועדון החלל המצומצם. יש לנו כבר שני לווייני תקשורת בחלל, “עמוס“ 1 ו-‭,2‬ המרחפים בגובה 36 אלף ק“מ מעל כדור הארץ ומשרתים לקוחות במזרח התיכון, באירופה ובארה“ב, ובמקביל להם ישייט בקרוב לוויין שלישי, “עמוס 3“‬ שישוגר בסוף השנה הבאה מקזחסטן.

 

הלוויין החדש, ההולך ונבנה בימים אלה במתקני חטיבת החלל של התעשייה האווירית, צפוי להיות משוכלל ויעיל בהרבה מקודמיו. אחרי שתושלם עבודת ההרכבה, יעבור הלוויין סדרה ארוכה של ניסויים ואז יהיה מוכן להצבה בחלל.

 

170 מיליון דולר מושקעים בתכנון, בבנייה ובשיגור הלוויין החדש. מדובר אומנם בסכום אדיר, אבל גם בפוטנציאל דומה: אחרי שני קודמיו, לקוחות החברה כבר מחכים לו ומבססים עליו תוכניות למערכות תקשורת מתקדמות.

 

מהו בכלל לוויין תקשורת?

ניתן לדמות לוויין תקשורת למראה המוצבת בגובה 36 אלף ק“מ מעל כדור הארץ. מדוע דווקא הגובה הזה? ובכן, זה הגובה שבו כל עצם בחלל סובב באותה מהירות כמו זו של כדור הארץ, ולכן הוא נשאר בנקודה קבועה יחסית לכדור הארץ (בשפה המקצועית הדבר נקרא “מסלול גיאוסטציונרי“).

 

בכל הנוגע ללווייני תקשורת יש לכך חשיבות, שכן הם משמשים כתחנות ממסר: הם קולטים שידורים (כמו שידורי טלוויזיה, טלפוניה, אינטרנט, זימוניות ועוד) מכדור הארץ ומשדרים אותם בחזרה לנקודות קליטה על הקרקע. נקודות כאלה למשל,  הן ה"צלחות" של “יס“ המוצבות על הבתים ברחבי הארץ. לכל לוויין יש כמות של מקלטים־משדרים המבצעים את פעולת ההחזרה של השידורים.

 

נכון לעכשיו מרחפים בחלל עשרות רבות של לווייני תקשורת - גם אזרחיים וגם צבאיים. הביקוש הגובר לתקשורת הוא שהפך את הלוויינים המספקים שירותים כאלה למבוקשים כל־כך.

 

ישראל הבינה שיש כאן שוק טוב והיא מסתערת עליו. כך החלו לווייני התקשורת הישראליים לבסס לעצמם מקום נכבד, לצידם של לווייני הריגול (שהם, למעשה, לווייני צילום) המוצבים בגובה של כמה מאות ק“מ בלבד מעל כדור הארץ.

 

מטלוויזיה ועד בורסה

חברת “חלל תקשורת“ (Spacecom)‬ נוסדה בתחילת שנות ה־90 כמיזם משותף של התעשייה האווירית לישראל, ושל חברת ‭,GSSC‬ קבוצת ח. מר וקבוצת יורוקום אחזקות. היא החלה את פעילותה באספקת שירותי תקשורת לוויינית בשנת 1996 עם שיגורו של לוויין התקשורת הישראלי הראשון, “עמוס 1".‬

 

“עמוס ‭,“1‬ שפותח ויוצר על־ידי התעשייה האווירית, שוגר במאי ‭.1996‬ יש לו איכויות שידור גבוהות והוא נותן מענה למגוון רחב של לקוחות בארץ ובחו"ל. בין היתר משמש “עמוס ‭“1‬ להעברת השידורים של חברת “יס‭.“‬ לדברי יצחק שיינברג, סמנכ“ל הכספים של “חלל‭,“‬ הלוויין יתפקד בחלל לפחות עד סוף שנת ‭.2008‬

 

אחרי השיווק של “עמוס ‭,“1‬ הוחלט לרכוש מהתעשייה האווירית לוויין שני. זה שוגר בסוף דצמבר 2003 באמצעות משגר רוסי מאתר החלל בבייקונור. תוחלת חיים הצפויה ל“עמוס ‭“2‬ היא עד שנת ‭.2016 ‬

 

שני לווייני ה“עמוס“ מוצבים ב“מגרש“ דמיוני בחלל, שמיקומו נקבע ל־4 מעלות מערבית לקו המשווה. את הנקודה בחלל שבה יוצבו הלוויינים מקצה גוף בינלאומי שזהו תפקידו, ומטרתו בעיקר למנוע הפרעות בשל שידורים חופפים.

 

ממיקום זה יכולים הלוויינים לשרת את לקוחותיהם במזרח התיכון, באירופה ובחלק מארה“ב: למשל - חברת טלוויזיה גדולה ברומניה, או חברות אירופאיות שמעבירות ללקוחותיהן נתוני בורסה בזמן אמת ועוד. למעשה, “עמוס ‭“2‬ מתפקד במיצוי מלא של כל יכולות השידור שלו, שנמכרו לגופים בארץ ובחו“ל.

 

אנטנות ניידות

לפי דוד זוסימן, מנהל תוכנית “עמוס ‭“3‬ בחברת “חלל‭,“‬ הלוויין החדש יהיה משוכלל משני קודמיו. הוא ישקול ‭1.25‬ טון, קל יותר מדגמי העבר, אבל יכולותיו יעמדו ביחס הפוך למשקלו.

 

יעמדו לרשותו ארבע אנטנות לקליטה ולהעברת שידורים: אחת גדולה ושלוש קטנות יותר, ששתיים מהן יהיו ניידות, כלומר לא מכוונות רק לנקודה אחת על כדור הארץ אלא ניתנות לכיוונון - מה שישפיע, כמובן, על גמישות התיפעול שלו מול השוק הבינלאומי.

 

החברה תוכל להעניק שירותים ליותר לקוחות, באתרים משתנים. את האנטנות אפשר יהיה לסובב ולשנות באמצעות פקודה מתחנת הקרקע שבמפעל "מבט" של התעשייה האווירית ביהוד. לשם השוואה, ל“עמוס ‭“2‬ יש רק אנטנה גדולה אחת.

 

גם “עמוס ‭“3‬ יוצב ב“מגרש“ השמיימי שבו מרחפים כבר שני אחיו. הוא יפעל בשני תדרים שונים ‭,KU -‬ שבו משדרים כבר שני הלוויינים הראשונים, ותדר נוסף, ‭,KA‬ שיאפשר מה שנוהגים כיום לכנות “שידורים בפס רחב‭.“‬ יכולת זו חיונית לשימושי תקשורת בעלת נפח נתונים גדול במיוחד, כמו העברת תמונות באיכות גבוהה.

 

השוק המיידי המתבקש הוא שידורים טלוויזיה מסוג ‭,HDTV‬ טכנולוגיה שמתחילה עתה את החדירה המהירה שלה לשוק הטלוויזיות. אגב, רוב הלקוחות הצפויים של “עמוס ‭“3‬ הם לקוחות קיימים של “חלל‭,“‬ שמבקשים שידרוג של יכולות השידור שלהם.

 

מתכננים כבר את מספר ארבע

אחד היתרונות של “עמוס ‭“3‬ יהיה אורך חיים ממושך יחסית, הנובע מצורת השיגור שלו. הלוויין נושא עליו כמות מוגדרת של דלק, המשמשת אותו גם בעת השיגור לחלל וגם בהמשך, לתיקון סטיות קלות במסלולו במהלך שנות ריחופו.

 

למעשה, ‭75%‬ מכמות הדלק שבמיכלי הלוויין נשרפים בעת תימרוני ההכנסה למסלול ביומיים הראשונים שאחרי השיגור. אם חוסכים דלק בשלב הזה - נותר יותר דלק לתיקוני מסלול בשנים הבאות, מה שיאפשר להאריך את חיי הלוויין.

 

“עמוס ‭“1‬ שוגר באמצעות משגר “אריאן“ מתוצרת צרפת, מגינאה החדשה. את “עמוס ‭“2‬ שיגרו באמצעות משגר רוסי מבסיס החלל בבייקונור, קזחסטן. המשגר שהכניס אותו ל“מגרש“ בחלל עשה זאת בשני שלבים, בגלל מגבלות העוצמה של מנועיו.

 

כדי לחסוך דלק יקר ולהאריך את חייו, “עמוס ‭“3‬ ישוגר גם הוא לחלל מקזחסטן, אבל הפעם באמצעות משגר המכונה “זניט‭.“‬ מדובר במשגר בעל עוצמה אדירה, המשמש גם את חברת “בואינג“ ואת שותפיה הרוסיים בפרויקט “שיגור ימי“ - שיגור לוויינים מספינה מיוחדת, שמאפשרת להביא את המשגר לנקודת שיגור מדוייקת, המתאימה בדיוק לצרכים. “המשגר הזה יכניס את 'עמוס' למסלול ללא שלבי ביניים, מה שיחסוך דלק ויעזור לנו להאריך את חייו‭,“‬ מסביר יצחק שיינברג.

 

בעוד בנייתו של “עמוס ‭“3‬ נמשכת, כבר מתכננים ב“חלל“ את “עמוס ‭,“4‬ שישוגר בשנת ‭.2010‬ בניגוד לשלושת קודמיו, “עמוס ‭“4‬ יוצב כבר בנקודה שונה בחלל.

 

מנקודה זו (70 מעלות מזרח, למי שממש מתעניין) הוא יוכל לספק שירותים גם ליפאן שבמזרח, דרך מזרח אסיה, המזרח התיכון ועד לאפריקה במערב. לקראת הפרויקט הזה מקיימת “חלל“ כבר מגעים עם שותפה פוטנציאלית ראשונה - ממשלת ישראל.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים