הבימה: לא רק הצגות
השיפוצים הקרובים במבנה התיאטרון הלאומי מאלצים את מנהליו לחשוב על כיווני פעולה חדשים. על הפרק: שיתופי פעולה עם מוסדות תרבות נוספים ופרויקטים מיוחדים, ביניהם ציון 40 שנה למלחמת ששת הימים. "זו הזדמנות להתרעננות", אומר המנהל האמנותי אילן רונן
תיאטרון הבימה, זה לא סוד, נאבק מזה זמן על חייו. עם השיפוצים שמאיימים משמעותית על המשך פעילותו, מבנה משפטי שעומד בפני שינויים וקיצוצי תקציב שנפלו כדרכם של קיצוצים בדיוק בזמן הלא נכון, בתיאטרון הלאומי מנסים לייצב מחדש את הספינה.
במהלך החודשים הקרובים יעלו הצגות התיאטרון באולמות שונים ברחבי העיר.
הפקות בינוניות וקטנות, שתוכננו ובחלקן הוצגו באולמות מסקין והבימרתף, יעברו לצוותא. כך, למשל, "רכוש נטוש" מאת שולמית לפיד בבימויו של איציק ויינגרטן ו"מישהו לשמור עליי" מאת פרנק מקגינס בבימויה של טטיאנה קנליס אולייר, או "סונטת סתיו" בבימויו של איציק ויינגרטן שתציג החל מדצמבר ו"רומנטיקה" של דויד מאמט בבימויו של מוני מושונוב שתעלה בצוותא לקראת חודש פברואר.
מנהלו האמנותי של הבימה, אילן רונן, מבקש להפוך את המציאות הלימונית בה מצא את עצמו התיאטרון ללימונדה. "היות ואנחנו ניידים, למה שלא נהפוך את המינוס לפלוס", הוא שואל-אומר ומרמז על שיתופי פעולה עתידיים בפרויקטים מיוחדים גם עם מוסדות תרבות נוספים, בהם התיאטרון הערבי-עברי ביפו. את רשימת הפרויקטים המיוחדים של הבימה תפתח סדרת אירועים מיוחדת לציון 40 שנה למלחמת ששת הימים תחת השם "אמנות בין מלחמה ותרבות". הסדרה, שתיפתח בינואר הקרוב, תתפרש לאורך שישה חודשים ובמסגרתה יקיים התיאטרון מפגשים שיוקדשו לנושאים כמו התקשורת מאז מלחמת ששת הימים ועד למלחמת לבנון השנייה; הסאטירה של פעם מול זו של היום; שיח לוחמים אז והיום; השינויים במיתוס הקרב בקולנוע; שירי מלחמה מנעמי שמר ועד אביב גפן; המחזאות הישראלית נגד הקונצנזוס; והקשר בין ספרות, שירה ומציאות. פאנל נוסף יעלה את השאלה האם כאשר התותחים ירו המוזות שתקו. בתיאטרון מתכננים מופע הצדעה מיוחד ללהקות הצבאיות לדורותיהם שייערך ביום העצמאות ובו יארחו שחקני המחזמר "הלהקה" בוגרי להקות.
אירוע נוסף במסגרת הפרויקטים המיוחדים של התיאטרון הוא פסטיבל מחזות, סרטים ושירים המתייחסים למלחמה ובמרכזו מחזות שנכתבו מאז ששת הימים ועד לבנון, סרטי גבורה וערב מספרי סיפורים. את הפסטיבל תלווה התערוכה "האמנות בראי התקופה".
"האילוץ החיצוני של מעבר הדירה הוא זה שיצר את האפשרויות החדשות האלה של שיתופי פעולה", מודה רונן ומוסיף, "זו בהחלט הזדמנות להתרעננות שהיא ללא ספק טובה לכולנו". מדברי רונן משתמע כי בכוונתו להפוך את התיאטרון הלאומי לכזה, לא רק כשם תואר או כותרת. "תיאטרון לאומי צריך לעסוק בנושאים שיש להם היבטים לאומיים", הוא אומר, "כחלק מהשנה המאוד מיוחדת שעוברת עלינו אני עוסק לא מעט במהות התיאטרון הלאומי ובמשמעותו.
מבחינה אסטרטגית אני רוצה למצב את הבימה כתיאטרון לאומי וזה אומר לקיים מסגרות תרבותיות שונות כחלק מפעילות שוטפת, מעבר לאג'נדה רפרטוארית".
כשרונן מדבר על מסגרות שונות הוא מכוון לצד הפרויקטים המיוחדים גם לאירועי "רגע לפני" בהם פתח התיאטרון החודש. מדובר במפגשי טרום הצגה עם שחקנים ויוצרים שמטרתם קירוב קהלים. "משיחות עם קהל הבנו שהציפייה היא שנאתגר את הקהל מעבר להצגות", הוסיף רונן, "הקהל בהחלט מוכן לדיאלוג שכזה והתפקיד שלנו הוא לענות גם על צורך שכזה. הבימה הוא לא הצגות בלבד ואירוע כמו 'אמנות בין מלחמה ותרבות' שמתמודד עם האתוס הישראלי יכול בהחלט לסייע לנו ברמת מיצובו כתיאטרון הלאומי". רונן מסייג ואומר: "ברור שהצגות הן עמוד השדרה של התיאטרון אבל מסביב צריכה להתפתח פעילות קהילתית ענפה שלוקחת בחשבון ערבים ויהודים, עולים חדשים וותיקים ומכלול נושאים שהם חלק מההוויה שלנו".
