שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טכנומיסטיקה - דת חדשה נולדה
    התפתחות‭ ‬המחשב‭ ‬האישי‭ ‬וצמיחת‭ ‬‬האינטרנט‭ ‬הביאו‭ ‬ללידתה‭ ‬של דת‭ ‬חדשה: ‬הטכנומיסטיקה‬. מפגש‭ ‬‬בין‭ ‬האדם, ‬המכונה‭ ‬והאלוהות‭ ‬שהולך‭ ‬וצובר‭ ‬תאוצה. עידו‭ ‬הרטוגזון‭ ‬מסביר‭ ‬איך‭ ‬זה‭ ‬קרה. חלק א'

    חלק א'

     

    "כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק, לא ניתן להבדיל אותה מקסם” כתב הסופר ארתור סי קלארק לפני 45 שנים. קלארק התפרסם אולי כסופר מדע בדיוני, אולם אמירתו זו מתבררת, מדי יום, כמציאותית לחלוטין.

     

    למעשה, הטכנולוגיזציה של המיתוס הצליחה כל כך, עד כדי כך שהיום אנו משתמשים ב-“קסמים” כל הזמן, מבלי משים, ומגשימים בדרך זו את אחת המטרות העיקריות של הטכנולוגיה לאורך ההיסטוריה: הגשמתם של חלומות מיתיים קדומים. כך למשל, הפכו הכנפיים של הגיבורים המיתולוגים המעופפים, איקרוס ודדלוס, לדאון ולמטוס. הטלפתיה הפכה לטלפון הסלולרי ואילו כדור הבדולח השתדרג פלאים והפך לוובקאם.

     

    למרות שהעולם התיאולוגי והדתי הוא עולם שמרני שמשתנה באיטיות רבה ושינויים בו מתרחשים בפרקי זמן של עשרות, מאות ואף אלפי שנים, דווקא בתקופתנו מתרחש שנוי מהותי, שמשליך על המפה כולה. בעוד שהמיסטיקנים הקדמונים תיארו את האלוהות בעזרת דימויים שונים מעולם הטבע - הירח והשמש, המים והאש, השמים והארץ - הרי שבני האדם אינם חיים עוד בטבע כיום. הם מבלים את רוב זמנם מול מסכי מחשב, בתוך עולמות מסומלצים, מרובי משתתפים ומביטים על העולם דרך עיניים מסונתזות של אווטארים, הדמויות הדיגיטליות שמייצגות אותנו בתוך המחשב.

     

    דת הטלוויזיה

    מציאות חדשה זו התאפשרה, כמובן, על ידי הטכנולוגיה. ההבדל היחיד בין קסם לטכנולוגיה הוא שאת הקסם איננו יכולים

    להסביר. רובנו אמנם גם לא יודעים להסביר כיצד פועלים הטלוויזיה או המכשיר הסלולרי שלנו, אך אנו מאמינים שהפלאפון לא מופעל על ידי כישוף איזוטרי, אלא פועל על פי כללי ההגיון הרציונלי.

     

    בניגוד לנו, שבטים שנפגשו לראשונה עם נציגי הציוויליזציה ראו בטכנולוגיות שהביאו איתם הזרים סוג של קסם או כישוף. חלקם אף סגדו לטכנולוגיות המהפכניות הללו. ניתן להתייחס ליחס הנאיבי הזה בהתנשאות, אבל האם אנו לא סוגדים למכונות, גם אם בצורות אחרות - וחשוב מכך, האם אין אנו נותנים למכונות לעצב את היחס שלנו לקדושה?

     

    דוגמה ליחס שכזה ניתן למצוא, למשל, בדתיות הטלוויזיונית של מטיפי הטלוויזיה האמריקנים, הטלה-אוונגליסטים. במרכז הכובד של דת זו לא עומד בהכרח ישו, אלא דווקא הטלוויזיה. אבל כדי להתבונן באופן שבו המדיום הטכנולוגי משפיע על החשיבה הדתית אודות אלוהים ניתן לבחון דוגמה הקרובה אלינו, ופשוטה הרבה יותר.

     

    המקפצה האבולוציונית של מעבד התמלילים

    כתיבה, כפי שמציין תאורטיקן הטכנולוגיה אריק דיוויס, היא טכנולוגיה. כזו שפותחה, אמנם, לאורך עשרות אלפי שנים, אבל עדיין מדובר בטכנולוגיה במלוא מובן המילה. לדעת רבים מדובר בהמצאה הטכנולוגית החשובה

     והשכיחה ביותר אי פעם.

    בדומה להמצאות טכנולוגיות בנות ימינו, הכתיבה כוללת חומרה שהשתנתה לאורך השנים: אבן, פפירוס, גיליונות, נוצה ודיו, מכונות דפוס.

     

    הכתיבה כוללת גם תוכנה: פיקטוגרמות, אידאוגרמות ואלפבית. למעשה, הכתיבה היא כנראה זו שאפשרה לראשונה שמירת והפצת אינפורמציה על פני מרחבי זמן וחלל.

     

    על מנת להבין את ההשפעה הגדולה של טכנולוגית הכתב על תפיסת העולם הדתית, מספיק להתבונן ביהדות, שבה נברא העולם בעזרת השימוש באותיות. חז”ל אמרו כי הקב”ה “הביט בתורה וברא עולם”, כלומר, ברא את העולם על בסיסו של קוד, כתב, הנמצא בתורה.

     

    אותיות של אש

    האלוהות מתוארת ביהדות ככח טקסטואלי, כשם בעל 12, 42 או 216 אותיות. מהותו של האל היהודי מושווית גם לספר התורה במלותיו של רבי משה רקנאטי: “הקדוש ברוך הוא אינו דבר אחר חוץ מהתורה”. גם התורה העליונה, זו שבשמיים, מתוארת כאותיות “אש שחורה על גבי אש לבנה”. זו תורה שאותיותיה אולי קסומות, אבל עדיין מדובר באותיות לכל דבר.

     

    תוכנות עיבוד התמלילים הראשונות פותחו על ידי אידיאליסטים כמו דאגלס אנגלבארט שחיפשו דרך להעצים את האינטלקט האנושי בעזרת המכונה. כבר בשנות השישים טען אנגלבארט, כי במידה ונוכל לבצע מניפולציות בסימנים, כמו למשל חתיכה והדבקה של טקסטים באופן חופשי, תעבור המחשבה האנושית קפיצה אבולוציונית המקבילה לזו שאפשרה את הופעת הכתב.

     

    קפיצת המחשבה האבולוציונית הזו נמצאת כיום בתחילתה, אבל היא מחוללת אפשרויות תיאולוגיות מרחיקות לכת. תאורטיקן

    הטכנולוגיה דיויד פורוש תיאר את התהליך והאפשרויות הגלומות בו: “בכל פעם שתרבות מצליחה לחולל מהפכה בטכנולוגיות הקיברנטיות שלה, על ידי הרחבת רוחב הפס של טכנולוגית המחשבה שלה, היא מזמינה יצירה של אלים חדשים”.

     

    התנ”ך של האדמכונה

    העשורים האחרונים, בהם הופיעו המחשב האישי והרשת, הביאו ללידתה של דת חדשה. דת טכנולוגית שבמרכז השיח שלה עומדים מושגים כמו מחשוביות, רובוטיקה ורשת. במסגרת הדת הטכנומיסטית הזו נתפס העידן הטכנולוגי כעידן הפותח דלתות למיסטיקה חדשה ולאפשרויות חדשות ובלתי ידועות מבחינה טכנולוגית ורוחנית.

     

    המיסטיקה החדשה אינה עוד מיסטיקה של אדם מול אלוהים אלא של חיבור משותף של האדמכונה (אדם-מכונה) לאלוהות. עיניים מכונתיות שיראו את אלוהים הרחק כטלסקופ וזעיר כמיקרוסקופ.

     

    ה-Matrix הוא, בינתיים, התנ”ך הבלתי מעורער של הדת הזו. הוא לימד אותנו כיצד לשחרר את עצמנו בתוך הרשת ולהפוך לאל בתוכה, איך לחבור למכונות ובסיכומו של דבר, כמו ניאו בסיום החלק השלישי של הסרט הידוע, לראות את האור הגנוז בעולם המכונה.

     

    אבל גם לפני ה-Matrix, הקולנוע כבר יצר דוגמאות רבות אחרות לתורות טכנומיסטיות. המוצלחות שבהן באות מהאנימציה היפנית, שכרגיל הקדימה את כולם, ביצירות מופת כמו סדרת Ghost in the Shell, המציירות עתיד שבו בני האדם חוברים למכונות וחווים את החוויה המיסטית תוך כדי מגע עם מכונות.

     

    בתוך העולם הווירטואלי מתקיימות ישויות, דתות, נפשות ואלים. כולם, כמובן, וירטואלים. אין כמעט קץ לאפשרויות התיאולוגיות של העידן הטכנולוגי החדש והוא מציע אינספור פרספקטיבות מקוריות לצורות חדשות שהיחסים בין האדמכונה לאלוהים ילבשו בעתיד.

     

    בפרק הבא, אנסה להציג כאן שלוש טכנומיסטיקות אפשריות, שלושה תרחישים רדיקליים שונים לאופן שבו התפתחויות טכנולוגיות-תודעתיות יכולות לעצב טכנומיסטיקה חדשה.

     

    חלק ב': אלים בהינף ג'ויסטיק

     

    פורסם בגיליון אוקטובר-נובמבר של "זמן דיגיטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן לרכישת מנוי במחיר היכרות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ברוכים הבאים למטריקס
    עטיפת הגיליון
    זמן דיגיטלי. לחצו על התמונה לאתר
    עטיפת הגיליון
    מומלצים