"ההלוואה מקרן קורת שינתה את חיי"

קרנות מיקרוקרדיט מעניקות ליזמים בעולם השלישי הלוואות של כמה עשרות דולרים. גם בישראל, כידוע, יש לא מעט יזמים קטנים חסרי הון שחולמים להקים עסק משלהם אך אינם יכולים לגייס מזומנים. אחד הגופים היחידים המסייעים ליזמים כאלה היא "קרן קורת", קרן פילנתרופית של יהודים מסן פרנסיסקו המפעילה תוכנית פרטית לסיוע לעסקים קטנים בישראל.

העסקים שינו את חייהן

עמל אבו עמר, תכשיטנית מהיישוב הבדואי לקיה בדרום, קיבלה מקרן קורת הלוואה של 20 אלף שקל, והשתמשה בכסף כדי להפוך לבעלת עסק לעיצוב תכשיטים. "לפני זמן מה פגשתי מישהי שעשתה תכשיטים, וזה מצא חן בעיני והחלטתי שגם אני רוצה לעשות את זה. לא למדתי תכשיטנות בשום מקום, אבל אמרו לי שאני עושה עבודות יפות. אבל מה? לא היה לי שקל. אחרי שקיבלתי את ההלוואה מקרן קורת, קניתי ציוד ונסעתי לירדן וקניתי אבנים. היום, אני משווקת את התכשיטים שלי בכל הארץ. אני מרגישה שאני עושה משהו עם עצמי".

בריאה עזרייב, בעלת צהרון בבאר שבע, עבדה כמלבישה בתיאטרון העירוני. השכר הזעום והלא קבוע שקיבלה לא הספיק לה לשלם את שכר הדירה. עזרייב החליטה לעזוב את העבודה ולהפוך את דירתה לצהרון. "כשעבדתי בתור שכירה, לא היה לי שום ביטחון כלכלי", היא מספרת.  "החלטתי לפתוח עסק. בהתחלה חשבתי, מה הבעיה, אם אני אגור בחדר אחד ואהפוך את שאר הבית לעסק, לא יהיו לי הוצאות, אבל גיליתי שאני צריכה אלפי שקלים רק בשביל כמה מגלשות בחצר, צעצועים ואפילו אוכל לכל הילדים. הייתי חייבת הלוואה".

לשוש ושלומי פישמן מערד יש חברה קטנה לטיולי ג'יפים במדבר יהודה. "אנחנו עסק רווחי, מצליח, ובחיים לא האמנו שנצטרך עזרה", מספרת שוש פישמן, "אבל במלחמה בצפון נעלמו לנו כל הלקוחות. נכון, אנחנו דרום, אבל התיירים נעלמו ולפליטים מקריית שמונה לא היה ראש לטיולי ג'יפים. פתאום גילינו שהבנקים לא מוכנים לתת לנו אשראי, ופחדנו שהכל הלך. הסיוע הגיע מקרן קורת".

3,500 הלוואות בהיקף של 110 מיליון דולר

גיוס הלוואות הוא הקושי המרכזי של רוב היזמים הקטנים. הבנקים בודקים בקשיחות את איתנותם הפיננסית, וחוששים להעניק להם הלוואות בהעדר ערבויות ובטחונות. כדי להיחלץ מהמלכודת הזאת, מעמידה קרן קורת לרשות הבנקים ערבויות להלוואות שלוקחים העסקים. זאת, לאחר שיועצי הקרן בודקים את אישיותו וכישוריו של היזם ואת ההיגיון הכלכלי של העסק ומעניקים לו גם ייעוץ עסקי כמעט בחינם.

הסניף הישראלי של קרן קורת הוקם בשנת 1994 בניהולו של קרל קפלן. סניף הקרן בישראל מקבל כסף מהקרן בארה"ב ומשתמש בו כדי לסייע לעסקים במספר מסלולים שונים. מסלול אחד, הקיים מאז הקמת הקרן, נועד לסייע לעסקים קיימים. הקרן מגייסת הלוואה של בין 20 ל-200 אלף שקל מאחד הבנקים ומעבירה אותה לעסק. הקרן מעמידה לרשות הבנק ערבות של 50%-35% מגובה ההלוואה, והבנק יכול לאשר את ההלוואה לעסק גם אם ביטחונותיו אינם גדולים. עד כה העבירה הקרן 3,500 הלוואות כאלה בהיקף כולל של 110 מיליון דולר.

תוכנית נוספת של הקרן, שהחלה לפעול בינואר השנה, מיועדת לסייע לנשים מדרום וצפון הארץ שמעוניינות לפתוח עסק זעיר משלהן. הקרן מגייסת לכל אישה הלוואה בנקאית של עד 20 אלף שקל. הקרן מעמידה לרשות הבנק ערבות בגובה של 75% מההלוואה, ולמעשה, הנשים כמעט ואינן צריכות להביא כסף "מהבית". בנוסף, מעניקה להן הקרן קורסים ביזמות עסקית. בחודשים הקרובים תיפתח תוכנית דומה גם לגברים.

בנוסף, מפעילה הקרן גם את תוכנית "סאווה": תוכנית מיוחדת לנשים בדואיות, הפועלת במתכונת דומה לתוכנית שהפעיל מוחמד יונוס בבנגלדש. הקרן מעניקה לבדואיות המקימות עסקים ביתיים זעירים הלוואות של 5,000 שקל במזומן. 

הבנקים לא יודעים לאכול אותן

"הנשים שאנחנו מגייסים להן הלוואות זעירות לא הולכות לכבוש את העולם", אומרת זוהר דביר, יועצת עסקית ובעלת חברת הייעוץ "שילובים", המרכזת את ההלוואות שהקרן מחלקת לעסקים בדרום הארץ. "רובן הקימו עסק קטן לפרנסת משפחתן. חלקן לא עבדו לפני כן או שעבדו בעבודות זמניות. לרובן אין ביטחונות ואין אפשרות להחזיר את ההלוואות במקרה שהעסק נכשל".

מה אתם עושים במקרים כאלה?

דביר: "רובן מנסות להחזיר את ההלוואה אפילו אם העסק נכשל. יש מקרים שבהם אנחנו מתערבים ומתעקשים שהבנק ישתמש בערבות שלנו ויחלט אותה כדי לפטור את האישה מהחזר ההלוואה"

מדוע?

"כי לפעמים הן מתאמצות להחזיר את ההלוואה אפילו יותר ממה שצריך. לפעמים מתברר שהאישה משתמשת בקיצבה כדי להחזיר הלוואה".

למה הלקוחות שלכם לא יכולים לקחת הלוואות רגילות מהבנק, או מקרן הסיוע הממשלתית לעסקים קטנים?

"יש עסקים שלא מתאימים לכך. המדינה דורשת שיהיו להן ביטחונות ושלא יחזרו צ'קים. יש מקרים שאנשים פונים למרכזי מט"י (מרכז טיפוח יזמות) של הרשות לעסקים קטנים ורוצים הלוואות וייעוץ עסקי, ומט"י מפנים אותם אלינו. 

"הבנקים בכלל לא יודעים לאכול את הלקוחות שלנו. חלק מהנשים שאנחנו מסייעים להן לפתוח עסק מפחדות להיכנס לסניף בנק. זה נראה להן מקום מאיים. חלקן לא דוברות עברית טובה, ורובן לא מכירות את עולם המושגים העסקיים.

"גם הגישה המזלזלת של הפקידים לא תורמת להבנה ביניהם לבין הנשים. באחד הקורסים שלנו, הייתה בחורה שסיפרה: 'דיברתי עם הפקיד בבנק והבנתי מה הוא אמר, ואפילו התווכחתי אתו'. היא ממש התגאתה בכך, כאילו זה הישג חריג'.

"לנו יש דרכים לבדוק מראש אם לעסק יש סיכוי להתקיים. לבנק אין כלים כאלה. אנחנו באים אל הלקוחה הביתה ומכירים אותה, רואים מה הכישורים שלה. לפקידי הבנק אין זמן לנסוע לעסק ולראות אם יש לו סיכוי. הפקידים בודקים את המספרים, לא את האדם. אנחנו יודעים אם לעסק יש סיכוי מהיכרות אישית עם האדם שמקים אותו".

האם יש מקרים שבהם אישיותו של הלקוח לא תאפשר לו להקים עסק?

"יש מקרים כאלה. לפעמים אנחנו נאלצים להגיד לאישה בעדינות, 'תשמעי, זה לא יילך'. יש מקרים שעצות כאלה דווקא מדרבנות אותן ללמוד. הייתה לנו לקוחה שרצתה להקים עסק של קורסים לאימון גופני. אבל איך לומר זאת - הצורה שלה לא התאימה לכך. הערנו לה, ייעצנו לה לשפר את הלבוש. היום יש לה עסק מצליח. חשוב לנו להעניק להן עוצמה גם אם יש להן קשיים.

"אבל יש דברים שצריך לבדוק טוב. אנחנו בודקים שההלוואה אינה מנוצלת בידי קרובי משפחה ומכרים כדי לקבל כסף זול בשם האישה. כבר קרה שגילינו שמאחורי נשים שביקשו הלוואה עמד מישהו אחר שהיה שקוע בחובות או בזבז כסף. אנחנו בודקים שהאישה שמגישה את הבקשה תפעיל את העסק, בעצמה או כעסק משפחתי יחד עם בעלה. לא ניתן הלוואה לאישה שלא תפעיל את העסק.

"אנחנו גם לא נותנים הלוואות לנשים עשירות. השבוע ביקרה אצלנו לקוחה, שהמחזור העסקי של העסק שלה היה גדול מדי בשביל סוג ההלוואה שביקשה. בדקנו את מצב חשבון הבנק שלה, וסירבנו. מצד שני, אנחנו לא נותנים הלוואות לנשים שחשבונן הוגבל".

האם אתם דורשים שהעסקים יהיו רשומים?

"עסקים קיימים שמקבלים הלוואות גדולות צריכים להיות רשומים. נשים שמשתמשות בהלוואה קטנה שלנו ומקימות עסק ביתי זעיר לא צריכות לרשום אותו. אנחנו מעודדים אותן לרשום, ולו בגלל שבטווח הארוך העסק יצליח יותר אם יירשם כחוק, אבל זה לא תנאי. חלק מהן מתקיימות מקצבאות של הביטוח הלאומי. ברגע שאישה נרשמת כבעלת עסק, היא מאבדת מיד את זכויותיה, אפילו אם העסק שלה עדיין לא הרוויח שקל".

מדוע אתם עושים תוכנית נפרדת לסיוע לנשים?

"תוכנית הסיוע שלנו משולבת בקורסים ליזמות עסקים. לנשים שלומדות בקורס עם גברים יש נטייה להתבטל מפניהם, דבר שעשוי לפגוע בסיכויי הצלחתן בקורס ואחר כך בהקמת העסק. אנחנו מעבירים קורסים מעורבים לבעלי עסקים קיימים וקורסים נפרדים לנשים שמקימות עסקים זעירים. רוב העסקים הזעירים נפתחים בידי נשים. אבל בקרוב נפתח גם קורס לגברים, לא נקפח אותם". 

בשורה התחתונה, רוב העסקים שקמו בזכות ההלוואות שלכם מצליחים?

"קרן קורת מחלקת הלוואות לאלפי עסקים מאז הקמתה. רובם הצליחו. התוכנית לסיוע לנשים להקמת עסקים זעירים החלה רק בינואר, כך שעדיין מוקדם לבדוק אם היא הצליחה. עד כה העברנו הלוואות ליותר מ-100 נשים, שרובן הגדול הקימו עסק. כהכללה, נשים הן זהירות ואינן נוטות 'לקפוץ מעל הפופיק'. כך שרוב העסקים אולי לא יצמחו בקצב מטאורי אבל לא צפויים להיכשל".

"הדרך היחידה לחלץ אנשים מעוני"

"בישראל יש מדיניות אשראי שגויה, שמקשה על העסקים הקטנים והיא אחד הגורמים המרכזיים והישירים לעוני במדינה הזאת", טוען מנכ"ל ומייסד קרן קורת בישראל, קרל קפלן, "הדרך היחידה שאני מכיר לחלץ אנשים מעוני היא לעזור בהקמת עסקים קטנים. מפעל גדול יכול להכפיל את המחזור שלו בלי להוסיף עובד אחד. מסעדה או חנות, ברגע שהיא מוכרת פי שניים, היא תעסיק פי שניים יותר עובדים".  

קפלן עלה מארה"ב בשנת 1991, ולפני שהקים את הקרן שימש כיועץ עסקי בוול-סטריט. "יש לי קשר עם הרבה יהודים עשירים", הוא מספר, "יום אחד פנו אלי מקרן קורת ושאלו, איך הם יכולים לעזור לישראלים בלי לדחוף כסף לבורות חסרי התחתית של המדינה. כך הקמנו את הקרן. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים, אבל לא יכולים לסייע למאסות גדולות של עסקים, והרבה מהם ימשיכו לסבול מקשיים.

"הבנקים נותנים אשראי לעסק לפי עברו, לא לפי הפוטנציאל שלו. יש אנשים עם ראש נפלא שלא מצליחים להקים עסקים, ורובו הגדול של האשראי הולך לעסקים הגדולים. במדינות רבות אחרות - גם בארה"ב, גם באירופה וגם בעולם השלישי - יש חוקים שמחייבים את הבנקים לחלק חלק הגון מהאשראי לעסקים קטנים ולאזורים פחות מבוססים. יש גופים רבים שמותר להם לתת אשראי בנוסף על הבנקים, כולל קואופרטיבים וארגונים התנדבותיים. כאן אנחנו, בינתיים, כמעט לבד בזירה הזאת".