שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יהודה הלוי זה לא טרנד

    המוזיקאי מיכה שטרית והפייטן ליאור אלמליח עובדים על אלבום חדש שמוקדש כולו למזמורי פיוט בלבוש מתחדש. ולא, הם לא בונים על הפלייליסט של גלגל"צ

     

    על זמרת הפיוט היהודית אמר פרופסור אדווין סרוסי שהיא מסמנת את הקשר הישיר בין ההווה לעבר ומחברת בין המרחבים הגיאוגרפיים השונים, מסמלת בכך את הרציפות ההיסטורית של השימוש בשפה העברית ואת הקשר בין יוצרים קדומים לאלו בני זמננו. על צומת הדרכים בין נגינת הלב של אז לזו המתנגנת היום, נפגשים המוזיקאי מיכה שטרית והפייטן ליאור אלמליח. החיבור בין השניים החל בפרויקט "ידידי השכחת", סדרת מופעים בקמפוסים ברחבי הארץ שביקשו להביא לקהל הרחב את שירתם של רבי יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול ומשוררים של העת החדשה. מזה חודשים עובדים השניים על אלבום משותף של מזמורי פיוט שבוצעו בהופעות לצד שירים מן המקורות שבחלקם התקשטו בלחנים חדשים. האלבום, שנמצא בשלבי עריכה אחרונים, הוא הכנה, לדבריהם, למסע הופעות בישראל ובחו"ל.

     

    השבוע השתתפו השניים יחד עם הזמר דוד ד'אור והפייטנים אמיל זריהן ויעקב אלקובי במופע שהוקדש על ידי ברית יוצאי מרוקו לשירת הבקשות, מזמורי פיוט שנהוג לשיר באשמורות הבוקר בשבתות שבין ראש השנה לפורים. "חלק מהפיוטים שקובצו בשירת הבקשות הגיעו מהגולה ומדברים על הציפייה לגאולה ועל תשבחות לבורא עולם על החסדים שהוא עושה איתנו", אומר אלמליח. שטרית מצדו מוסיף שבשביל לצפות לגאולה לא חייבים לחיות בגולה. "גם פה הציפייה לגאולה דרוכה", הוא אומר, מחויך.

     

    אז איפה מתחילים? אני שואלת את השניים, והם עונים יחד: במרוקו. "זה נכון שלאורך השנים הלכתי לכיוון של רוק", אומר שטרית. "ואני עדיין שם, אבל הפיוט הוא מהבית. עם הזמן אתה מוצא את החיבור לבית אמא, לשורש, לריחות ולמסורת. המפגש עם ליאור העמיק את הקשר הוא לקח אותי למקומות שלא הכרתי קודם. זה התפתח במפגשים בבית הלל, הלך וצמח ובקרוב הדיסק".

     

    יש קשר אמוני בפיוטים?

     

    שטרית: "ודאי, אני חושב שקשה מאד לנתק את זה מאמונה. כלומר, יש פיוטים שאפשר לבוא אליהם כטקסט בלי האמונה אבל אני חושב שהכוח נובע משם. כשאתה מטעין את השירה לצורך העניין של הרב יהודה הלוי באמונה, יש לה הרבה יותר משמעות וכוח. בנפש שלי, אני אדם מאמין, שומר מסורת - אני אוהב את זה, למרות שאין לי פאות".

     

    מצאתי את עצמי נסחף

    ראשית הפיוט היה כשירת קודש שבאה לעטר תפילות וטקסים דתיים והושרה על ידי החזן וקהל המתפללים. לאורך השנים הפכה ליצירה חיה ומתחדשת שנוגעת במעגלי החיים השונים והושרה במסגרות של ציבור וקהילה. "הפייטנים כתבו על נושאים שבקדושה, על אמונה, מתן תורה, חגים ושמחות, אבל במקביל כתבו גם על דברים אחרים כמו נופים, תחושות ורגשות", אומר אלמליח. "בזה ובזה האמונה קיימת, גם אם בין המילים. זו לא כתיבה תלושה מנושא האמונה".

     

    איפה היתה נקודת החיבור בין שניכם?

     

    שטרית: "ליאור התחיל לדבר על הרצון לעשות תקליט ואני סברתי שהוא עוסק בתחום נפלא של פיוט ואין צורך ללכת למקומות אחרים. אני חושב שהפיוט הוא תחום מדהים שצריך לשמר ולפתח ולקחת אותו הלאה בזמן. מצאתי את עצמי נסחף ביחד עם ליאור לתוך זה".

     

    כלומר, יש השפעות הדדיות.

     

    אלמליח: "באופן טבעי ההתייחסות והראייה של מיכה לנושא שונה. אני חי את זה כל הזמן, גדלתי בתוך זה ובגלל שפייטנים לאורך כל השנים נוטים לשים דגש על הלחן ששימר את הפייטנות בבתי הכנסת ומחוצה להם, די הזנחתי את הטקסט. החיבור ביני לבין מיכה הזה גרם לי להסתכל על הטקסט אחרת, לתת לו דגש. אני לא יודע איך מיכה מגדיר את עצמו – זמר, מוזיקאי או כותב – מבחינתי הוא פייטן".

     

    עד כמה המוזיקה של מיכה מורגשת בעבודה המשותפת?

     

    שטרית: "הניגון של הפיוט נשמר, כפי שהיה תמיד. לא פגענו בו. צורת ההגשה והמצע המוזיקאי שונים. לאורך מאות שנים כל הזמן הצטרפו לפיוט כלים ומקצבים והשאיפה שלי היתה לחזור למלחין, לכלי הנגינה הבודד ולזמר. זו היתה נקודת המוצא – כלי אחד, זמר אחד ושמיים. הלכנו אחורה, ויתרנו על כלים, נתנו מקום למילים ודאגנו לשמר את ריח המסורת. גם בלי הביצועים הקלאסיים, עדיין אפשר להריח אותה. בקטע המסורתי התזמורת האנדלוסית עושה עבודה נפלאה, יש הרבה הרכבים שקטונתי לעשות את מה שהם עושים. אנחנו מציעים עוד אופציה".

     

    איך מעבירים את הפיוט הלאה, מחזירים אותו לנחלת הכלל?

     

    שטרית: "אני לא יודע אם זו המשימה. אני חושב שהוא נחלת הכלל כבר מזמן. אם שיר של יהודה הלוי שנכתב לפני יותר מאלף שנים הגיע עד לכאן, כנראה שהוא פגש בדרך סוכנים בבתי כנסת או במקומות אחרים. אם נצליח לקחת טקסט ולשגר אותו לעוד חמש או עשר שנים קדימה ובעקבות כך ייפגשו בו אחרים, זה נפלא. אני מאד נהנה להתכתב עם מישהו מהעבר הרחוק. זה מאד מרגש לשיר את יהודה הלוי היום והייתי מאוד שמח אם בעוד 500 שנה, איזה בחור צעיר ישיר שיר של מיכה שטרית. אני אדע שהיינו פה, שהבאנו איזו שריטה לטיח".

     

    אלמליח: "המעגל נפרץ מזמן, יש נגישות לעניין, אנשים לומדים את התחום. גם חילונים. זה לא טרנד".

     

    שטרית: "ברור שזה לא עניין של טרנד. קל להגדיר את מה שאנחנו עושים כרטרו אבל זה קצת מוזר להגיד את זה על יצירות כל כך עתיקות. אני מרגיש די טרנדי ביחס אליהן".

     

    בחרתם כבר סינגל ראשון?

     

    שטרית: "שאלה טובה. האמת, אני לא יודע איפה זה יתפקד במרחב האלקטרוני. אני לא רואה את יהודה הלוי בפלייליסט של גלגל"צ, אבל אי אפשר לדעת בחיים האלה שום דבר. בכל מקרה אנחנו לא בונים על זה".

     

    אלמליח: אנחנו עושים את מה שאנחנו מרגישים. הפיוטים שנכנסו לאלבום הם אלה שאנחנו חושבים שאיתם אנחנו מביאים את הדבר האמיתי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אלמליח. "מבחינתי, מיכה הוא פייטן"
    לאתר ההטבות
    מומלצים