שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    בסוף היא תהרוג את כולנו

    האם הטלנובלה תעשה לטלוויזיה מה שגלגלצ עשתה למוסיקה? בדיון שנערך השבוע ב"קאמרה אובסקורה" לא קיבלנו תשובה. מה שבטוח, שאחרי שכבר הוכחנו שאפשר להרים הפקה בשני שקל, בלי חזרות "ועם בימאי שיושב בקונטרול בעיר אחרת", העתיד לא נראה ורוד. בעצם, הוא רק ורוד, ורוד מדי. מאמר עצוב

    "שחקן אמיתי נבחן לא בתיאטרון ולא בקולנוע, אלא דווקא בטלנובלה" (אחת, נינט, מחווה דעה).

     

    רוצים להיות תסריטאים בטלנובלות? תלמדו לכתוב מהר, שיטחי, ואיזו אמנות לחימה הגונה, שתשמש אתכם בפאנלים תקשורתיים. פאנל כמו זה שכונס אמש (ה') ב'קאמרה אובסקורה', בית-ספר שמעמיד, בין היתר, דור חדש של תסריטאים. פאנל כמו זה שנערך לפני שנה וחצי ביוזמת איגוד התסריטאים, ובו השתתפו שניים מהפאנליסטים שהגיעו ל'קאמרה' אתמול. כן, טלנובלות רבות זרמו בירקון העכור של התעשייה מאז ייבשו פה את הטלוויזיה עם הז'אנר הטמא, הימים חלפו והדיון נשאר אותו הדיון. ב'קאמרה' הגדירו בפוסטר את השאלה הקיומית וכנראה הנצחית: "טלנובלה – אסון תרבותי או פנינה אמנותית חתרנית?". ואני שואלת, למישהו יש נייר קופי?

     


    מתוך "השיר שלנו". ככה בוחנים שחקנים

     

    זה היה ערב קר. בפינה אחת התייצבו יוסי מדמוני ("ניו-יורק בת ים", "מלנומה אהובתי", שבועיים שרד ב'אלופה' ופרש); דניאל לפין ("החיים זה לא הכל") וורד שפירא ("אדומות"). מולם צהל גל פרידמן (כמעט כל הטלנובלות שהגיעו בין "רמת אביב ג'" ל"אהבה מעבר לפינה"), שגובה על ידי גל זייד (אמן סוגה עילית שעבר ליצור את "האלופה"). בתווך, המנחה, עינת פישביין.

     

    הפאנלים, שנועדו לברר אם הטלנובלה עוד תהרוג פה את כולנו, מזכירים בעיקר רגשות אשם של פולנים. אולי אם נצ'קצ'ק ונגיד לעצמנו שוב ושוב שהטלנובלה היא הרוט אוף אול איוול, אם נוכיח שאנחנו מודעים לסכנה, אולי לא נצטרך ממש לעשות משהו עד הפאנל הבא. לאותה המטרה, אגב, משמשת כנראה הטלנובלה המודעת לעצמה, או כמו שהגדיר את זה פרידמן, "אולי אם נגיד שאנחנו עושים זבל, לא יקראו לזה זבל".

     

    אם תרצו אין זו אגדה

    רוב הדיון היה נחסך גם הפעם, אם הפאנליסטים היו מסכימים מראש שאף אחד כאן לא התכנס כדי להאדיר ולרומם את הז'אנר, או להציל את הכבוד שהוא ממילא לא תובע לעצמו. הנושא שכן אמור לעלות בדיון כזה – ועלה מאוחר יותר, כמעט מאוחר מדי – הוא מהו הנזק שההתפרצות בשנים האחרונות גורמת לתעשייה. האם בעוד כמה שנים נדפדף ב"7 ימים", ונגלה תחקיר שחושף כי כל התסריטאים ששחו במים העכורים של אותו הירקון מלמעלה, גוססים עכשיו מסרטן הטלנובלות? האם הטלנובלה תעשה לטלוויזיה מה שגלגלצ עשתה למוסיקה?

     


    יהודה לוי בהקרנת הסיום של "האלופה". מהו הנזק שגורמת ההתפרצות לתעשייה?

     

    מה שבטוח הוא שכבר עכשיו ניכרים העקבות שלה דווקא בז'אנר העליון. אחרי שאבות הטלוויזיה המסחרית הוכיחו שאפשר להרים הפקה בשני שקל, בלי חזרות, בלי סט, "ועם בימאי שיושב בקונטרול בעיר אחרת", כמו שמגדיר את זה פרידמן, השיניים של הדרמה המקומית הולכות וקהות. התקציבים של הז'אנר העליון הם עולם הולך ונעלם, ובקרוב תנחת על המסך שלכם המוטציה המעוותת – טאדאם! – קבלו את ה"סופר סואופ", הטלנובלה השבועית, הכלאה מצמררת בין דרמה לטלנובלה. אתם הולכים לפנטז הרבה בזמן הקרוב על טלוויזיה מסחרית טובה, אז אל תחסכו בקרם.

     

    בשורה הכי תחתונה - בכל זאת מדובר בז'אנר נמוך - הכל סובב סביב הפפלינוס. עם הרבה כסף אפשר לעשות אפילו טלנובלה טובה, שלא תבייש את הז'אנר. אם יהיה כסף גם לדרמה מז'אנר עליון – שהוא ז'אנר שמפסיד לגופי השידור את הכספים שמרוויחה עבורו הפועלת השחורה היומית והשטחית – יהיה מה לשדר אחרי החדשות. אם זה יקרה, אף אחד לא יתבאס מזה שטלנובלות זולגות אל הפריים במקום להישאר במכלאה שלהן, אחר-צהריים-ערב מוקדמים. בשוק קטן כמו שלנו, שלא עומד לגדול דרמטית בקרוב, הסבירות שקפטן פיקארד יפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני גבוהה יותר.

     

    אז עד הפאנל הבא נמשיך לחלום על סדרות כמו "עמוק באדמה" וסופרנוס", ואולי אפילו להאמין שגם אותן אפשר להפיק בעשר שקל, לקטר שאין מספיק מגמות חינוכיות בדרמות היומיות, ולבחור באוניברסיטה בקורס כתיבה לטלנובלות, כי מישהו צריך להביא לחם (ארז) הביתה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתוך "טלנבולה בע"מ". גלגלצ של הטלוויזיה
    לאתר ההטבות
    מומלצים