שתף קטע נבחר

  • מרושתים
 

אין פרטיות: תפנימו, לסקס ברשת יש מחיר

בעל חנות צילום הפיץ ברשת תמונות עירום של לקוחה. איך מתמודדים עם מקרה בו הפרטים הכי אינטימיים שלכם מופצים ברשת? בעזרת מודעות, מחשבה מראש ואמצעי מניעה דיגיטליים

אתמול פורסם כי בעל חנות צילום שמר לעצמו מספר תמונות עירום של לקוחה ללא ידיעתה ורשותה, והפיץ תמונות אלה באינטרנט.

 

התפתחות הטכנולוגיה, השיתוף הבלתי אמצעי והיכולת להישאר אנונימי באינטרנט הובילו לשיתוף רצוני ולא רצוני במידע אישי בכלל ובמידע בעל קונוטציה מינית בפרט. מקרה זה הינו מקרה נוסף מיני רבים. בששת החודשים האחרונים קיבלתי פניות רבות מגורמים אשר התברר להם כי לסקס אלקטרוני יש מחיר, לפעמים אף מחיר כבד במיוחד.

 

הפגיעה בפרטיות וחשיפת עולמו המיני של אדם אינה מסתיימת בהפצת תמונות באינטרנט. ניתן

לפגוע בפרטיות כמעט בכל אמצעי ביטוי דיגיטלי, כגון: תמונות, וידאו וטקסט.

 

אין פרטיות

האם אתם יכולים לסמוך על בן שיח מקוון שלא יפרסם את תוכן שיחת הסקס שקיימתם ברשת

 או שיעביר את תוכנה למדיה? ממאמר שפורסם לאחרונה באתר Wired.com, מחברת המאמר סבורה כי התשובה לשאלה זו שלילית והיא מציגה מספר דוגמאות מדוע בטקסט אין פרטיות.

 

הבעייתיות בעיסוק המיני בעולם הדיגיטלי אינה מסתיימת רק בשיתוף והפצת מידע מיני. ניתן לראות גם כי גלישה לאתרי סקס במקום העבודה יכולה להסתיים בכתב אישום והרשעה בגין הטרדה מינית. ומשלוח דואר אלקטרוני וניהול שיחות מקוונות עלול לעמוד בעוכרי המשתתפים.

 

בדיוק בעניין זה, עורכת הדין אודיה קגן, פירסמה לאחרונה מאמר המתמקד בשימוש נכון בדואר אלקטרוני במקום העבודה. במסגרת מאמרה, ציינה עו"ד קגן כי חבר הקונגרס האמריקני, מרק פולי, נאלץ להתפטר לאחר שערוץ הטלויזיה ABC פרסם יומן של שיחה מקוונת משנת 2003, בעלת אופי מיני, עם נער קטין שעבד בקונגרס.

 

גם הורדת קבצי תמונות וסרטים מאתרים פורנוגרפיים הנחזים לעסוק בפדופיליה, יובילו לכתב אישום והרשעה, גם אם הגולש לא עסק בהפצה כלשהי של הקבצים, ואלה נועדו לשימוש אישי פרטי. ככל שנוגע לסוגיית הפדופיליה, אין חולק כי יש לטפל בבעיה חמורה ונוראה זו ביד של ברזל ולא בכדי קיים בעניין זה קונצנזוס בינלאומי.

 

ומעניין לעניין באותו עניין

יש לציין כי ממש לאחרונה בית המשפט העליון של מדינת פנסילווניה, ארה"ב זיכה נאשם, למרות

 שזה הודה כי צפה בכ-370 תמונות של פורנוגרפיית ילדים באתרים שונים ברשת.

 

בית המשפט נאלץ לזכות את הנאשם, משום שהחוק בארה``ב קובע כי נאשם יורשע רק במקרה ששמר תמונות אלו במחשבו האישי או הפיץ אותן הלאה. לקונה משפטית-טכנולוגית זו אירונית משהו. בסמוך מאוד להחלטה, הודות לקבלת הצעת חוק בקליפורניה, לווינים יעקבו אחר אלפי עברייני מין אשר יוצמד להם מכשיר GPS.

 

ככל שנוגע לצד השני של המתרס – נגישותם של קטינים לאתרים פורנוגרפיים – ברור כי גם מקרה זה מציב בעיה לא קטנה, המצריכה טיפול ראוי. בעניין זה חברי לבלוג "מרושתים", פרופ' עזי ברק, הציג את השאלה "ביקור ילדים באתרי סקס: האמנם כל כך נורא?" לאור הישיבה האחרונה של הוועדה לזכויות הילד בכנסת.

 

פרופ' ברק הדגיש כי הרחקת ילדים מאתרי סקס באינטרנט מבלי לספק אלטרנטיבה טובה ללימוד סקס נכון, רצוי ואחראי, אינה הפתרון הרצוי.

 

פרופ' ברק אף ציין כי אחת הדרכים לפתרון ראוי תהיה באמצעות משטרת אכיפה וירטואלית אשר תפעל לשים קץ לפדופיליה והטרדות מיניות מקוונות וכדומיהן בארצות הברית, חוק COPA (ראשי תיבות של Child Online Protection Act), אשר חוקק עוד בשנת 1988, נועד להגן על ילדים ממידע פורנוגרפי ומידע פוגעני באינטרנט. העונשים המוטלים על העובר על החוק יכולים להגיע לשישה חודשים בכלא וקנס כספי של 50,000$.

 

פתאום תמונות העירום שלכם ברשת

ונחזור למקרה הנורא שקרה לבחורה. כאשר קראתי את הפרסום האמור על הפצת תמונות העירום של הבחורה, לא יכולתי שלא לחשוב על תחושת הפלישה לפרטיות. לקוחותי שנפגעו בצורה דומה חשו בתחילה כאילו עולמם חרב עליהם, ולא בכדי.

 

התמונות ממשיכות לחיות ברשת

גם אם צלחה דרכה של בחורה, למשל, למנוע מאתר כלשהו להמשיך ולהפיץ סרט וידאו ביתי המתעד פעילות מינית שלה ושל בן זוגה לשעבר, עדיין הקובץ הדיגיטלי של הסרט נאגר על-ידי גורמים אחרים ברשת, בדרך

כלל מושבם בחו"ל ואלה ימשיכו להפיצו ללא מפריע.

 

בפועל, סרט הווידאו ימשיך ל"חיות" באינטרנט ומנועי החיפוש יאפשרו גישה לסרט זה, ללא הגבלת מקום או זמן. אז מה עושים כאשר נופלים לסיטואציה עגומה שכזו, איך מתמודדים? התשובה, באופן מפתיע, די פשוטה. אך לפני כן, מספר דוגמאות למקרים בהם הסקס האלקטרוני יצא משליטה.

 

זוג תלמידי תיכון החליטו לבחון את יכולותיו של טלפון נייד חדש עם מצלמת וידאו – בתנאי חושך ובין הסדינים. כך צולם לו סרטון וידאו קצר המתעד את יכולותיה של המצלמה לעמוד בזעזועים, טלטלות ותנאי לחות גבוהים.

 

חברותיה של תלמידת התיכון, אשר בפועל הפיקה, ביימה ושיחקה בתפקיד הראשי בסרטון הקצר, גנבו במהלך ההפסקה את הטלפון הנייד. החברות המתוחכמות העתיקו מן הטלפון את קובץ סרטון הוידיאו והפיצו אותו לכל מי שהכירו. התוצאה: אחד מסרטוני הווידאו הנצפים ביותר באינטרנט, כשש מיליון תוצאות בגוגל וערך מיוחד בויקיפדיה באנגלית.

 

השעמום והיעדר היכולת להבין את משמעות מעשיהן, לא הסתיים אצל תלמידות התיכון, גם קבוצת האקרים השתעממה ופיתחה תחביב חדש. בכל פעם שחודרים למחשב, מחפשים תמונות אישיות המאוחסנות בו. במידה וימצאו, אלה יועתקו ויופצו ברשת בשלל הפורומים הרלוונטיים לכך.

 

רק לאחרונה חברי לבלוג "מרושתים", ד"ר מיכאל בירנהק, העוסק רבות בתחום הגנת הפרטיות ברשת, באחד מפרסומי הגיגיו בבלוג, ציין כי כשלים באבטחת המידע אינם רק תקלה טכנית, הם פוגעים בפרטיות שלנו.

 

עוד מקרה שקרה

אחד המקרים השכיחים בנוף האינטרנטי בימים אלה, נובע דווקא מפרסום תכתובת טקסטואלית הכוללת מידע אישי ומיני באינטרנט. מקרה שהיה כך היה, בחורה נרשמה לאחד מאתרי ההיכרויות המובחרים בישראל ובמהלך שיטוטיה צדה עינה את תמונתו של עלם חמודות.

 

בנוהל הרגיל, פנתה הנערה לעלם וביקשה לשוחח עימו, אך לפני שיעשו זאת בטלפון או חס וחלילה פנים מול פנים, הציעה הבחורה כי "ישוחחו" באמצעות המסנג'ר. השניים החליפו כתובות, אישרו אחד לשנייה את הגישה למסנג'ר וכך בשעות הלילה המאוחרות החלו להתכתב.

 

אין ספק שהיה קליק, אפילו יותר מכך. בשלב מסוים, החיבור בין השניים והשעות הקטנות של הלילה הובילו אותם למחוזות רחוקים. האינטימיות הבלתי מובנת שנוצרה לה, כך לפתע, בחסות האנונימיות, הצורך בשיתוף ללא תנאים, חסמים ועכבות, התווה את הדרך שבה התנהלו השניים. למיותר לציין כי אם לטקסט הייתה יכולת לאגור ולשחרר אנרגיה, סביר להניח כי מסכי המחשב של השניים, מזמן היו נמסים.

 

יומיים לאחר מכן, מקבלת הבחורה טלפון מחברתה וזו, בבהלה, מציינת כי ראתה משהו מוזר באינטרנט והקישור כבר בתיבת הדואר האלקטרונית. הבחורה נכנסת לתיבת הדואר, מוצאת את ההודעה, לוחצת על הקישור והדפדפן מציג את כל תוכן השיחה שקיימה לפני יומיים, באתר הפתוח לכלל ציבור הגולשים בעולם, לרבות פרטיה האישיים ומאווייה האינטימיים ביותר.

 

זהו... עולמה חרב עליה! מה תעשה? כיצד תתמודד עם כך? למי תלך? והבושה... במיוחד כאשר הוריה יגלו זאת. אכן מדובר במקרה לא פשוט בכלל ואיך אומרים "שלא נדע מצרות". יחד עם זאת, אסור לאבד תקווה! ניתן לצמצם את הנזק ועם הזמן יתברר כי ניתן להתגבר על הבעיה, הן הנפשית והן הטכנולוגית.

 

הפתרון: אמצעי מניעה דיגיטליים

ההמלצה הטובה ביותר שאני יכול לתת היא לנקוט באמצעי מניעה דיגיטליים. חלק נכבד מן המניעה נמצא במודעות לעובדה כי כל מידע בכלל וכזה המשותף באינטרנט יכול להיחשף לצדדים שלישיים, לאו דווקא בסיועו של אחד מן המשתפים. חלק מן המניעה נמצא בשימוש באמצעי אבטחת המידע, לרבות הצפנתו.

 

כך, למשל, באמצעים די שכיחים, כגון קיר-אש (Fire Wall) ניתן למנוע גישה לקבצים המכילים מידע אישי. גם אם במקרה יצליח גורם זר לגשת למידע זה, המידע יהיה בלתי ניתן לשימוש לאור הצפנתו אפשרויות נוספות למנוע מחשיפת מידע לגורמים לא מורשים ניתן למצוא בטכנולוגיות אשר מאפשרות מעקב אחר המידע, או טכנולוגיות המשמידות את המידע לאחר שזה התקבל ונקרא אצל הנמען, ממש כמו במשימה בלתי אפשרית.

 

חשוב לשתף

אם בכל זאת הופץ מידע אישי באינטרנט, יש לשתף את ההורים, בן הזוג, חבר/ה טובים אשר אתם סומכים עליהם. שיתוף זה יעזור מאוד בנשיאת הנטל העצום שלפתע קרס על כתפיים צרות ויעזור באופן מובהק להתמודדות נכונה עם הבעיה.

 

אם אין לכם אוזן קשבת, מאוד מומלץ לפנות לעזרה ראשונית לסיוע נפשי, בין אם לפסיכולוג השכונתי ובין אם לעזרה ראשונה נפשית. נוסף על כך, ראוי לפנות למשטרה ולהתלונן. תיהנו אך היזהרו.

  

"מרושתים": לבלוג המלא

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עו"ד אביב אילון. לחצו על התמונה לביוגרפיה
מומלצים