עולם החזיונות של גלוק

את העונה ה-22 של האופרה הישראלית החדשה תפתח בסוף השבוע הקרוב הפקת הברוק "ארמיד" מאת כריסטוף ויליבלד גלוק. ההפקה החדשה היא חגיגה לא רק מפני שמדובר בבכורה ישראלית לאופרה אותה החשיב המלחין כפסגת היצירה שלו, אלא מפני שלתרגומה לשפה בימתית ייחודית, שותפים היוצרים ענבל פינטו ואבשלום פולק.

זוהי למעשה האופרה הראשונה שמביימים השניים וכמו ביצירותיהם המחוליות, כך גם ב"ארמיד" - הפקה בהשתתפות עשרות סולנים, רקדנים וזמרי מקהלה - הם אחראים לא רק על התנועה והבימוי אלא על עיצוב עולם שלם באמצעות תפאורה ותלבושות. פולק ופינטו הוזמנו לביים את האופרה "ארמיד" לפני כשנתיים בפסטיבל ויסבאדן בגרמניה בעקבות המופע "בוביז", ששנה קודם לכן הציג בפסטיבל וזכה להצלחה פנומנאלית.

עבור שני יוצרים ישראליים צעירים שנפגשו על צומת דרכים שבין תיאטרון למחול, מדובר בהזדמנות נדירה אך פינטו את פולק לא מתרגשים. "מבחינתנו ליצור מופע מחול או לביים אופרה מרגיש טבעי במידה שווה", אומר פולק, "העשייה שלנו טוטאלית בין אם מדובר במחול או בין אם מדובר באמנות בימתית אחרת. כך או כך אנחנו מנסים ליצור עולמות הומוגניים שמתחברים אחד לשני. במקרה הזה החיבור בין הזמרים, הנגנים, המקהלה והרקדנים הוא אתגר גדול יותר". ההצלחה בגרמניה הובילה את מנכ"לית האופרה הישראלית החדשה, חנה מוניץ, לייבא את ההפקה חזרה הביתה. "האופרה בויסבאדן היתה הבסיס להפקה הישראלית ששודרגה ועברה שינויים ושיפורים", מדגיש פולק.

עבור ענבל פינטו, שותפתו ליצירה ולחיים של פולק, המפגש עם העשייה האופראית האיר פינות חדשות. "בעבודות הקודמות שלנו אם זה 'אויסטר' או 'שייקר', עבדנו תמיד עם מוזיקה מוקלטת וזו הפעם הראשונה שהרקדנים הם חלק מהעשייה המוזיקאלית", היא אומרת, "יש משהו מרגש בלהיות בתוך המוזיקה, השירה והנגינה. העוצמות חדשות לנו. מצד שני מוזיקה ומחול תמיד הולכות יד ביד ומושפעות האחת מהשנייה. המחול שואב מהמוזיקה שמייצרת חיזיון כך שבעצם זה טבעי לגמרי אנחנו בעצם מביאים את החיזיון לבמה". הדיאלוג בין המנצח על התזמורת, הסולנים והמקהלה, סבסטיאן רולאן, לבין בני הזוג פינטו-פולק, מתמיד. "מההתחלה היה ברור שאנחנו תומכים במוזיקה ולא להיפך, שדרך הפרשנות הבימתית שלנו אנחנו מפנים לה מקום", אומר פולק, "הרעיון הוא לעטוף את המוזיקה, לתת לה צורות וכיוונים, פרשנויות ורבדים חדשים וללכת ביחד איתה. זו לא מוזיקה נטו, זה חיזיון". תהליך הגילוי, לדבריו, הדדי: "קיים תמיד רצון לפתוח ערוצים, לשכלל את מה שאנחנו עושים וללכת למקומות חדשים תוך שמירה על זהות אמנותית. כמו זיקית קטנה, אנחנו בודקים איך אנחנו יכולים להתאים את עצמנו ולהשפיע על היצירה".

"המוזיקה דורשת מהרקדנים להיות ערניים"

"ארמיד" הוצגה לראשונה בפריז בשנת 1777. זוהי אחת מאופרות הרפורמה של גלוק המייצגת את הסגנון החדש באמצעותו ביקש המלחין לערוך מהפיכה בשפה האופראית של תקופתו. העיקרון המנחה אותו היה חיפוש אחר פשטות יפה. גלוק שאף להחזיר את האיזון ליסודות האופרה, המוזיקה והטקסט וטען שיש להגביל את המוזיקה לייעודה האמיתי, שהוא לשרת את המילה הכתובה והמצב הדרמטי – כלומר הישענות יתרה על הליברטו והבימוי.

עלילת האופרה "ארמיד" מתרחשת בדמשק של תקופת מסעות הצלב ומתקדמת בסיפור אהבה בין הנסיכה ארמיד לבין האביר הצלבני, רנו. ארמיד שרגילה להפיל בקסמיה את המין הגברי אינה מצליחה לכבוש את ליבו של רנו ומגייסת לשם כך יצורי פנטזיה, נימפות ושדים. כשכל אלה אינם עוזרים היא פונה לשנאה בכדי שתסייע לה להפטר מאהבתה לרנו.

פינטו ופולק הדגישו בבימוי שמשלב עבודת וידאו ארט את האלמנטים הפנטסטיים. "פתחנו את הסיפור לאפשרויות ויזואליות חדשות, הוספנו דמויות וחיברנו בין מדיות שונות", אומר פולק, "הדגש היה על תנועה ואפקטים ויזואלים שמתוכם נוצר משהו חדש". "העבודה שלנו במחול היא מול מוסיקה", מוסיפה פינטו. "המוסיקה נהפכת, לפחות אצלנו, לחוויה גופנית, לחלק מאתנו, והיא יוצרת תגובה גופנית. אני מכירה את המוסיקה דרך הגוף".

המנצח סבסטיאן רולאן, הנחשב לאחד ממנצחי הבארוק החשובים בצרפת, מדגיש גם הוא את שיתוף הפעולה הפורה בין אמנויות הבמה. "הניצוח מושפע מהחזון הבימתי ומכוריאוגרפיה. אופרה נעשית תוך קולבורציה וביצירות של גלוק זה בולט במיוחד. הברוק הצרפתי שם דגש על הטקסט וסיפור העלילה בייחוד ב'ארמיד' הוא מאד תיאטרלי ומאד אלגנטי". פינטו מצדה מוסיפה ואומרת: "אנחנו במשא ומתן מתמיד עם סבסטיאן למשל בעניין הקצב שמשתנה מחזרה לחזרה. עצם כך שמדובר במוזיקה חיה דורשת מהרקדנים להיות ערניים, להתאים את עצמם, להשתנות".

בניגוד להפקה שעלתה בוויסבאדן ובה השתתפו רקדני הלהקה של בית האופרה המקומי, בישראל ירקדו בהפקה חברי הלהקה של פינטו ופולק. "זו חוויה שונה בשבילנו ואנחנו שמחים על האפשרות להעלות את האופרה שוב ולהתחדש בתוכה כמו שאנחנו בדרך נוהגים לעשות עם העבודות שלנו", הוסיפה פינטו. ההפקה החדשה עושה שימוש נרחב בעולם צללים גרוטסקי שמוקרן על מסך שהוא חלק מתוך התפאורה. "הצללים יוצרים משהו לא מוחשי, אפל ומסתורי שמתעתע בדמויות שעל הבמה ובקהל ויוצר עולם שלובש ופושט צורה", אומר פולק ומסכם, "האופרה הזו מתחברת אל עולם הדימויים שלנו ואל העבודות הקודמות שעשינו שהחוט המקשר ביניהן הוא הטרנספורמציה שדמויות ועולמות עוברים".