חבש זה כאן: מסעדה אתיופית בלב תל-אביב

באמצע הטיילת בתל-אביב, נמצאת "חבש", מסעדה אתיופית שנראית כמו בקתה אתיופית כפרית שהונחתה בלב העיר. תמי לויאב יצאה לברר מה זה בדיוק אינג'ירה, איך אוכלים בלי סכו"ם ומה מיוחד בטקס הקפה האתיופי

ynetפורסם: 28.11.06 , 10:56

קשה להאמין אבל בישראל כמעט ולא יודעים מה זה אוכל אתיופי. בדיוק בגלל זה פתח עמנואל הדנה את המסעדה שלו, שנראית כמו בקתה אתיופית כפרית שהונחתה באמצע הטיילת בתל-אביב. הדנה, יוצא אתיופיה שחי כבר הרבה שנים בישראל, מספר שתמיד שאלו אותו איזה אוכל היה באתיופיה. "אנשים בישראל כל-כך לא מכירים את התרבות שלנו, עד כדי כך שהיו שואלים אותי אם היו לנו באתיופיה שולחנות וכסאות".

בתשובה לכל השאלות האלה, החליט הדנה לפתוח מקום שישחזר את חוויית האכילה והשתיה בדיוק כמו שהיו באתיופיה, במטרה לקרב בין הקהילה האתיופית לבין הקהילה הישראלית הוותיקה. אפשר לומר שההיכרות עם התרבות האתיופית במסעדת "חבש" מתחלקת לשתיים: האוכל והטקסים סביבו.

החלק הראשון הוא ההיכרות עם האוכל עצמו והטעמים העזים שלו. כדי להינות ממגוון המאכלים במטבחה של "חבש" אנחנו מזמינים "מעורב אתיופי" - מגש טעימות גדול ובו תבשילים בשריים וצמחוניים המונחים על מצע של אינג'רה - פיתה אתיופית בעלת טעם חמצמץ המשמשת לניגוב התבשילים המונחים עליה. בכל אחד מהתבשילים בארוחת הטעימות שהזמנו יש תבלין דומיננטי אחר אשר מקנה לו טעם יחודי, כאשר חריפות המנות נעה מקלה עד חריפה מאוד. הדנה מספר שכל התבלינים וגם מרכיבים רבים אחרים במטבח, מיובאים ישירות מאתיופיה ובינהם גם ה"טף", ממנו מכינים את הקמח להכנת האינג'רה, שגדל רק באתיופיה.

אבל מעבר לאוכל עצמו, החלק היותר מפתיע הוא כל מה שקשור בטקסי ההגשה והאכילה כפי שהם נהוגים באתיופיה. זה מתחיל בכד המים המובא לשולחן לפני הארוחה, כדי שהסועדים יוכלו לטול את ידיהם וממשיך בהגשת האוכל על ה"מוסב", שולחן קש קטן שקולעות הנשים האתיופיות.

"חווית האכילה באתיופיה היא קודם כל משהו חברתי", אומר הדנה. לכן יושבים כל הסועדים סביב ה"מוסב" ואוכלים מאותה צלחת. "אצלנו נהוג להאכיל את זה שיושב איתך" הוא אומר בעודו מגיש לפי חתיכה של אינג'רה ממולאת בכמה תבשילים.

אחרי זה מסתבר שהביס שקיבלתי היה קטן יחסית. באתיופיה האכלת הסועד שלידך מסמלת כבוד, הערכה או אהבה, תלוי את מי אתה מאכיל, אבל העקרון הוא שככל שהביס שאתה נותן גדול יותר, כך אתה מוכיח את נדיבותך. כל הרצון הטוב הזה כבר יצר לי בעיה קטנה בביס השני שעמנואל הכין לי, אבל הצלחתי לעמוד בזה בגבורה. אני מקווה.

בסיום הארוחה עוברים לטקס שתיית הקפה האתיופי, המכונה "בונה". בהתחלה מביאים לשולחן את הסיר המהביל בו קולים את פולי הקפה וכל הסועדים מביעים משאלה בעזרת העשן העולה מהפולים הקלויים.

אחר כך נמזג הקפה לכוסות על ידי החזקת הקנקן בשתי ידיים, והדנה מספר שעל פי המסורת אין לסיים את הארוחה לפני ששותים שלוש כוסות של קפה.

אין ספק שהביקור במסעדה לא מסתכם בחוויה הקולינרית בלבד ומתאים במיוחד לאנשים שרוצים לנסות משהו אחר, להכיר את התרבות האתיופית על קצה המזלג ולא מפחדים מטעמים חזקים.