שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    יום הסטודנט החירש: רוצים לצאת מהדממה
    כ-200 סטודנטים חירשים לומדים באוניברסיטאות בארץ. רבים מהם השתתפו ביום הסטודנט החירש וביקשו לספר על קשייהם: "אנחנו רוצים שסטודנטים אחרים יהיו מודעים אלינו ולבעיה שלנו, שלא ייבהלו ושינסו להבין שאנחנו בני אדם רגילים לכל דבר", אומרת אחת מהם

    "אנחנו רוצים לצאת מהדממה ולהתחיל לדבר", אומרת יעל רז, סטודנטית שנה ב' למדעי המוח באוניברסיטת בר אילן, שהיא במקרה גם חירשת. "לסטודנט חירש יש המון קשיים. צריך מתורגמן צמוד או קלדנית, ולא כל המרצים בהכרח משתפים איתנו פעולה. אנחנו רוצים שסטודנטים אחרים יהיו מודעים אלינו ולבעיה שלנו, שלא ייבהלו ושינסו להבין שאנחנו בני אדם רגילים לכל דבר".

     

    היום (ו') מתקיים "יום הסטודנט החירש", שנערך זו השנה השישית באוניברסיטת תל אביב ומגיעים אליו סטודנטים מכל הארץ. בתוכנית האמנותית: שירה בליווי שפת הסימנים, פנטומימה ומופע סטנד-אפ "של מי החירשים האלה בכלל?"  (במתכונת "של מי השורה הזאת בכלל?").

     

    למעלה מ-200 סטודנטים חירשים וכבדי שמיעה לומדים היום באוניברסיטאות, מכללות אקדמיות ומוסדות להשכלה גבוהה בכל הארץ. במכון לקידום החירש מדווחים כי בעשור האחרון חלה קפיצה משמעותית במספר החירשים וכבדי השמיעה שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. לשם השוואה, בשנת 96' למדו בישראל שישה סטודנטים חירשים בלבד.


    מצד אחד אין הנחות, מצד שני אין שוויון אמיתי (צילום: ניב קלדרון)

     

    "למרות היותם סטודנטים לכל דבר, בלי הנחות מיוחדות, הם אינם יכולים ליהנות מכל הצ'ופרים שיש לכלל הסטודנטים - כמו "יום הסטודנט" שאינו מונגש לסטודנט החירש וכבד השמיעה - הן מבחינה לשונית, והן מבחינה תרבותית", אומרת יעל קקון, מנכ"ל עמותת המכון לקידום החירש, שמפעיל מרכז תמיכה לסטודנטים חירשים וכבדי שמיעה.

     

    כחירשים, הסטודנטים נתקלים בקשיים רבים בדרך אל התואר. כך למשל, מאוד לא פשוט לשבת בכיתה מול המרצה ולהצליח להבין את כל מה שהוא אומר באמצעות קריאת שפתיים בלבד. בשנים האחרונות תלמידי תואר ראשון מקבלים תמיכה מהביטוח הלאומי בסך 6,000 שקל בחודש עבור מתורגמן (שמספיק בערך לחצי ממערכת השעות בלבד) והוצאות נלוות כגון תמלול, רכישת מחשב נייד ותרגום. כמו כן, הם זכאים למימון עבור שכר הלימוד לתואר ראשון. 

     

    "האוניברסיטה היא מקום קשה גם לאנשים שומעים, ואני כחירשת עוד צריכה לרדוף אחרי מתורגמנית, להשיג עזרה וסיכומים", מספרת רז. "כשיש הרצאות באנגלית אני לא נכנסת מאחר ששפת הסימנים שונה מעברית ואין תרגום. יש בעיה גדולה עם מרצים שלא מודעים לכך שיש סטודנטים חירשים, וישנם אפילו כאלה שלא מוכנים לשים מכשיר שמגביר את הקול שלהם לטובת כבדי השמיעה".

     

    "בכיתה ו' הייתי בטוחה שרק אחותי תגיע להשכלה גבוהה כי היא שומעת ואני לא, אבל המשפחה עודדה אותי ותמכה בי", מספרת מיעאד סרסור, סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, בת 21 מכפר קאסם. "בהתחלה חששתי שלא אשתלב באוניברסיטה ישראלית ואצליח, כי בבתי ספר ערביים לא מתייחסים לחירשים כמו שצריך. היום אני בטוחה שאצליח".

     

    גל רוקניאן, חירשת בעלת תואר ראשון מסמינר הקיבוצים ומנהלת פרויקטים במכון לקידום החירש: "בימים אלה אנו פועלים לכך שהמוסד לביטוח לאומי יאפשר גם מימון עבור תואר שני, מתוך מחשבה שזה יביא לגידול בתעסוקה ובמציאת מקומות עבודה לחירשים וכבדי שמיעה. סוף-סוף אנשים חירשים הבינו שגם הם יכולים ללמוד באוניברסיטה כשווים. זו בעצם פלטפורמה עבורם להגשמת חלומות".

     

    ומה עם המיתוס לפיו חירשים יכולים לקרוא שפתיים ולהעתיק במבחנים? "יש שמירה קפדנית מצד המתורגמניות שלא מאפשרות זאת", עונה רז," אולי אם היו יותר חירשים בכיתה זה היה אפשרי".  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ניב קלדרון
    סטודנט חירש. תלויים במתרגם
    צילום: ניב קלדרון
    צילום: ניב קלדרון
    יוצאים מהדממה. סטודנטים באוניברסיטה
    צילום: ניב קלדרון
    מומלצים